חברת הכנסת טלי גוטליב התייחסה הבוקר (ראשון) למותו של המשורר יהונתן גפן ולכך שראש הממשלה בנימין נתניהו לא ספד לו. "יהונתן גפן ייצג שתיינות, סמים ופריצות", אמרה גוטליב בריאיון ששודר ברדיו קול ברמה. אביב גפן, בנו של גפן הגיב לה בטוויטר: "ותודה ענקית לטלי גוטליב שהעניקה ממד חדש למושג 'ניחום אבלים'".
גוטליב הוסיפה כי יהונתן גפן אינו מייצג בעיניה את מדינת ישראל בשל הביקורת שמתח על הימין. גפן הובא למנוחות ביום שישי. הוא נפטר בשבוע שעבר בגיל 76.
בהלווייה שהתקיימה ביום שישי האחרון, ספד גפן לאביו ואמר: "היית הגיבור שלי והאהבה הכי עצובה שלי". זורלה בצר, אחותו של יהונתן, אמרה: "כיניתי אותו אחי הבכור, אח גדול ואהוב. קיבלנו אגרוף ישר לבטן. היינו ארבעה, נותרנו שתיים, זה נורא כמו שזה נשמע, וזה לתמיד".
אחותו הקטנה של יהונתן גפן: "נתניהו לא הספיד? זה בסדר לעשות מה שמרגישים"
ענת בן ארי, אחותו הקטנה של יהונתן גפן שהלך לעולמו בשבוע שעבר, אומרת כי אחיה ברא לה "עולם ומשפחה במקום זו שלא היתה". בריאיון הבוקר (ראשון) לגואל פינטו בתכנית "גם כן תרבות" בכאן תרבות, אמרה בן ארי כי העובדה שראש הממשלה בנימין נתניהו לא ספד לאחיה, היא "בסדר גמור". בהתייחס לחולצה שלבשה שירה גפן בהלוויה בנהלל, ועוררה ביקורת, אמרה בן ארי כי "מותר לה ללבוש איזו חולצה שהיא רוצה, ומי שמרגיש שזה מכניס לו אצבע לעין – שיעצום אותה".
האזינו לריאיון עם ענת בן ארי בכאן תרבות
איך עבר עלייך סוף השבוע?
"קשה. בעצם אין לי חיים שהוא לא היה נוכח בהם בצורה זו או אחרת. כל החיים שלי היו עם יהונתן והאחים הגדולים שלי. אז קשה שפתאום אח גדול לא נמצא ואולי גם לא יימצא. לא פשוט".
איזה מן אח גדול הוא היה?
"מצחיק וחכם, עם המון עקרונות מצחיקים ונכונות לעזור. כלפיי הוא מעולם לא עשה חשבונות. גם אם שכחתי את יום ההולדת הוא היה מתקשר, אם לא באתי או לא הבאתי. תמיד הכול היה בסדר. מן אח גדול כזה ומצחיק. היו גם שנים שהוא היה מאוד אוטוריטה. נגיד אמר לי פעם שבולבול הוא נשר. אז התווכחתי מאוד עם הילדים, וכל בולבול הסברתי שהוא נשר כי ככה אחי הגדול אמר ולא יכול להיות שזה לא נכון. כשהייתי קטנה הוא קצת היה עובד עליי. בצחוק, בדרך אגב, אבל הייתי לוקחת את זה ברצינות".
בעצם הוא גם היה סוג של אבא.
"לא יודעת אם היה אבא, אבל מכיוון שאבא שלנו לא כל כך נכח, אני קצת מרדתי בו באיזו תקופה, ביהונתן. באתי אליו פעם להופעה שלו – שיחות סלון - עם קסדה של אופנוע ביד ואמרתי לו: אתה חושב שהתוכנית הזאת מעניינת אותי? והסתובבתי והלכתי. וגם על זה הוא מעולם לא הזכיר ולא עשה לי חשבון.
"הוא היה גם סמל של אסתטיקה, הלוואי עליי. תמיד הבתים שלו היו מסודרים הכי יפה והכי חם והכי נכון וכל ברכה הייתה מושקעת, כמו שכל מילה הייתה במקום. הכול היה מושקע ויפה".
היתה הלימה בין יהונתן הפרטי לציבורי?
"אני חושבת שכן. יהונתן היה כל כך הוא, שלא היו שני יהונתנים. מה שרואים זה זה. אני לא יודעת אם יודעים שלכל התנדבות שביקשנו הוא הגיע. יהונתן היה מאוד מאוד הוא. בסיפור שענת אוהבת במיוחד יש את אריק מלך החיות שמרוב קולות לא מוצא את הקול שלו. אז ליהונתן היה את הקול המאוד ברור שלו".
היה קשה להיות אחותו של הדמות הציבורית?
"לא כל כך הרגשתי שהוא דמות ציבורית. היה כיף מאוד וגאווה גדולה. היו שנים שזה היה מנג'ס שאמרו "אה, עלייך השירים והסיפורים"? ושהיו שואלים במן התחכמות אז שונבי הארנב הוא אמיתי? כאילו, מה אתם חושבים. אבל ממרחק של 17 שנה קצת קשה שאחים יהיו צל".
באמת היה הבדל גילאים גדול ביניכם. היית בת חמש וחצי-שש כשהספר יצא. שאלת פעם למה כתב לך את זה?
"כן, הוא אמר שכתב כי אמא שלנו מתה והמשפחה שלנו די התפרקה. זו היתה מחוות האהבה והאכפתיות שלו ושל נורית אחוותי שציירה. בדרך הוא ברא לי עולם ומשפחה במקום המשפחה שלא הייתה כי בשירים המשפחה המורחבת מאוד נוכחת. אז זו הייתה דרכו להראות אהבה ואכפתיות ולהתגעגע".
יהונתן כתב בספר על מות אמך ועל כך שאין לך אמא.
"הסתרתי כשאמא שלי מתה ומה שכתב בספר היה חשיפה. לא דיברתי על זה שאין לי אמא ולא הייתי מוכנה לדבר עליה. הוא שם את הדברים על השולחן ומבחינה פסיכולוגית זה היה מצוין ומתנה ומרפא. למשוך את זה שלא יהיה נזק. אני חושבת שזה לא יאומן לילדים שאין להם אמא - גם לו לא היתה אמא – ויהונתן, כמו שהוא כותב בשיר הראשון הוא תמיד היה ילד, הוא גם נפטר ילד. ולכן הוא הבין בתור ילד את הדקויות של מה זה כשאין אמא ואני חושבת שהוא שם מילים בפה של כל הילדים, שיש להם את השונות הזאת, שרק להם אין אמא".
חושבת שהיה מופתע מכל גילויי הצער והציטוטים האין סופיים?
"אני לא יודעת. אני הייתי מופתעת. לא חשבתי שיהיה כזה הד. וגם לא ידענו. היינו בלי טלוויזיה, היינו עם ההלם והיגון הפרטי אבל אני לא יודעת, אולי לא. אני מקווה שלא. מקווה שיודע וידע עד כמה אוהבים אותו".
ובכל זאת למה היית מופתעת?
"לא הבנתי שזה עד כדי כך, שזה כל כך – אני חברה בפייסבוק בקבוצה ימנית, כי חוץ מזה שאין לנו ארץ אחרת גם אין לנו עם אחר. רציתי להושיט יד ובמקרה קפץ לי מישהו ששם שם תמונה מרוטשת ולא יפה שלו וכתבה: יהונתן גפן נפטר. תגיבו. וכל התגובות היו טובות ושוברות לב ומזדהות וחשבתי שהוא באמת נגע בעולם בהרבה קצוות וגם במי שחשב ההפך ממנו".
זה חשוב שנתניהו לא הספיד?
"נתניהו לא הספיד? אני אפילו לא יודעת. זה לא חשוב. זה בסדר גמור. אם הוא לא מצטער ולא מרגיש, זה בסדר גמור לעשות מה שמרגישים".
גם אם הוא ראש ממשלה?
"כן, לי זה לא חסר. אני לא יודעת אם ליהונתן זה היה חסר או למישהו מהמשפחה. לא מורגש. קיבלנו כל כך הרבה אהבה ממי שבאמת אהב אז אין צורך טו פייק איט,.
ומה חשבת על סערת החולצה של שירה? אין דמוקרטיה אין כיבוש?
"הייתה סערת החולצה של שירה? לא ידעתי מזה ואני ממש נעלבת כי גם לי הייתה מדבקה כזאת".
החולצה שלה עשתה את כל הסיבוב.
"כן, ואליי לא שמו לב. תראה מה זה. לא ידעתי שהייתה סערה".
אנשים אמרו שזה לא ראוי.
"זה אבא שלה. מותר לה ללבוש איזו חולצה שהיא רוצה, ומי שמרגיש שזה מכניס לו אצבע לעין, שיעצום את העין. זה כל העניין כולו. לקבל גם את זה שיש עוד דעות. תמיד אנחנו לומדים בספרות שיש דמות עגולה. אז יש את הצד של הכיבוש ויש את הצד שאוהב חתולים ויודע איך מרגישה ילדה בלי אמא".
קחי אותי לרגע אחד פרטי אחד מיהונתן שלך.
"יש כל כך הרבה רגעים שאני כבר לא יודעת. אני יכולה להגיד שבני הגדול נולד והיינו מאוד אמא ואבא, אז יהונתן בא אלי לשיחה וביקש לדבר איתי ועם צפריר. הוא אמר לנו בתור אח גדול שהורים צריכים להיות גם גבר ואשה ולא רק אמא ואבא וכדאי שלפעמים נשאיר את הילד עם בייביסיטר ונבלה. אז זה ממש אח גדול ולא קשור לספרות בכלל. רק הדרכה הורית".
