חפש
Languages
מימין: בנימין נתניהו, שאול אלוביץ' ושלמה פילבר
(צילום: פלאש 90, יח"צ ואוהד צויגנברג)

דו"ח המבקר מציג: התגייסות משרד התקשורת לטובת בזק

ניגוד עניינים, החלטות לא מבוססות ודאגה בעיקר לבזק. דו"ח המבקר חושף איך מנכ"ל משרד התקשורת דאג לעכב רפורמות שיפגעו בבזק ולקדם כאלו שיועילו לה
עמית תומר
01 בספטמבר 2017
00:00

בחודש האחרון נמצאת בזק על המוקד. רשות ניירות הערך חשפה כי היא חוקרת חשד שבזק רכשה את השליטה ב-yes לפי הערכת שווי מנופחת. אתמול החקירה התרחבה גם לשיתוף הפעולה העסקי בין yes לחלל תקשורת, שגם היא בשליטת שאול אלוביץ'. היום אפילו מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר נחקר בפרשת בזק בחשד לעבירות טוהר המידות וניירות ערך.

אבל במקביל לתשאול בחקר החקירות, פילבר סופג גם מבחוץ. היום מפרסם מבקר המדינה דו"ח חריף שלא חוסך ביקורת מפילבר ומראש הממשלה בנימין נתניהו. בשביל בזק הדו"ח הזה מהווה פצצה נוספת.

המבקר נכנס לתמונה בתחילת 2016 ללא קשר לחקירה של הרשות, כשרפורמת "השוק הסיטונאי" (כבר נסביר מה הרפורמה הזאת בדיוק אומרת) חגגה יום הולדת שנה. אבל החגיגות האלה לא היו שמחות. הרפורמה, שהיתה אמורה להגביר את התחרות בטלפון הקווי ובאינטרנט, עדיין זחלה, ולאט מאוד.

אז המבקר החליט לבחון את היישום שלה ולהבין מה, או יותר נכון לאור הממצאים - מי, תוקעים אותה. בשורה התחתונה - הוא מצא מצב של "רגולטור שבוי". כלומר, מצד אחד משרד התקשורת מעכב את המהלכים שפוגעים בבזק, אך מצד שני מקדם במהירות שיא מהלכים שעשויים להועיל לה. המבקר מעלה בדו"ח את החשד שהדברים נעשו מתוך אינטרס אישי, של ראש הממשלה ומנכ"ל משרד התקשורת.

בנימין נתניהו. חשש שפעולות של משרד התקשרות נעשו מתוך אינטרס אישי (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)בנימין נתניהו. חשש שפעולות של משרד התקשרות נעשו מתוך אינטרס אישי (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

אגב, עדיין לא ברור אם קיים קשר בין החקירה של רשות ני"ע לבין ממצאי הדו"ח, שתכף נפרט. גורמים במשרד מבקר המדינה סיפרו כי הם פנו לרשות עם פרסום החקירה וסיפרו שהם בודקים את הקשרים בין משרד התקשורת, ראש הממשלה ובזק. לבקשת הרשות, משרד המבקר העביר להם את הדו"ח. עם זאת, הרשות אינה חולקת עדיין את ממצאי החקירה שלה, כך שלא ניתן לדעת אם ישנם דברים חופפים.

פרק ראשון: בנימין נתניהו והחברות עם שאול אלוביץ'

כשנתניהו זכה בבחירות האחרונות, מלבד תפקידו כראש הממשלה, הוא החליט להשאיר בידיו גם את תיק התקשורת. תקנות של היועץ המשפטי לממשלה מחייבות כל שר שנכנס למשרד חדש לחתום על הסדר ניגוד עניינים, ובמסגרתו להצהיר על קשרי קרבה (משפחתית או חברית) לעוסקים בתחום שהשר יפקח עליו. נתניהו מילא טופס כזה, אבל הוא שכח לדווח בו על עניין אחד - החברות שלו עם שאול אלוביץ', בעל השליטה בבזק, בזק בינלאומי, yes ואתר וואלה.

אבל הקשר הזה לא נשאר חסוי לזמן רב. העיתונאי גידי וייץ חשף אותו בתחקיר בעיתון "הארץ" והביא ליצירת הסדר ניגוד עניינים חדש. הפעם כבר נקבע שנתניהו לא יוכל לטפל בנושאים שקשורים לחברות של אלוביץ'. אבל עד לניסוח ההסכם החדש, היתה תקופה של למעלה משנה שבה נתניהו כן קיבל החלטות בעניין בזק. משרד המשפטים בדק מה קרה בתקופה הזו, והחליט שאין מקום לפסול או לבחון שוב את ההחלטות שכבר התקבלו.

כיתוב: שאול אלוביץ'. נתניהו שכח לדווח על החברות שלו עם אלוביץ' (צילום: יחשאול אלוביץ'. נתניהו שכח לדווח על החברות שלו עם אלוביץ' (צילום: יח"צ)

אבל מבקר המדינה חושב אחרת. בדו"ח שלו הוא קובע כי "בפני משרד המשפטים לא עמדה התמונה המלאה של היקף עיסוק ראש הממשלה בנושאים הקשורים לחברת בזק". למה הוא מתכוון? המבקר מצא מסמך שהכינו במשרד התקשורת ובו פירוט של כל הנושאים שיש להם קשר ישיר או עקיף לבזק ונידונו מאז שנתניהו נכנס לתפקיד השר. היו 12 נושאים כאלו.

הבעיה היא שהמסמך הזה מעולם לא הגיע למשרד המשפטים. במשרד ניסו להתחקות לבד אחר ההחלטות שהתקבלו במשרד התקשורת לגבי בזק, אבל יתכן שפספסו דברים בדרך. גם ההחלטות שמשרד המשפטים מצא, וקבע שלא סותרות את ניגוד העניינים, לא היו שקופות לציבור.
בנוסף, משרד המשפטים שאל את ראש הממשלה האם בשיחותיו עם אלוביץ', מאז שמונה לתפקיד, עלו עניינים הקשורים לבזק. שאלה מאוד ברורה, אבל התשובה שנתנה לשכת רה"מ היתה לדעת המבקר מתחמקת: "רה"מ לא פנה אל מר אלוביץ' בנושאים מקצועיים". אבל האם אלוביץ' פנה לנתניהו בנושאים כאלה? החלק הזה חסר בתשובה, ולמרות זאת במשרד המשפטים לא המשיכו לברר.

למרות הביקורת, צריך להדגיש כי המבקר לא המליץ על פתיחה בחקירה פלילית בנושא, דבר שהוא עושה לעיתים בדו"חותיו.

לא רק ניגוד העניינים של נתניהו נבדק, אלא גם של מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר. פילבר הוא לא חבר של אלוביץ', אבל הוא כן מאוד מקורב לנתניהו. הוא ניהל את קמפיין הבחירות של הליכוד במערכת הבחירות הקודמת, ובעבר הרחוק יותר אף שימש כראש המטה של נתניהו.

לראשונה ובאופן תקדימי, המבקר מעלה אפשרות של "כלל המעבר" - מאחר ומדובר במשרת אמון זה בסדר שיהיה קשר אישי בין מנכ"ל משרד לשר, אבל אם לשר יש ניגוד עניינים עם אחד הגופים הפועלים בתחום סמכותו, יש לבחון האם למנכ"ל יש יכולת להתנהל מולם ביד חופשית, או שגם על האינטראקציה הזאת צריך להטיל מגבלות מסוימות.

במקרה הנוכחי – כשהמבקר החל לבחון את התנהלותו של פילבר, הוא מצא בה שורה של בעיות. הפרקים הבאים יפרטו חלק מהן.

פרק שני: בזק ומשרד התקשורת נלחמים ברפורמת השוק הסיטונאי

לבזק יש מונופול בתחום הטלפון הקווי כי כיום רק לה יש תשתית מקיפה בתחום הזה. מה זה אומר? שלא משנה דרך איזו חברה אתם עושים את שיחות הטלפון שלכם, היא רוכבת על התשתית של בזק ומעבירה לה חלק מהתשלום שאתם משלמים לה. גם אם אתם לא משתמשים בטלפון קווי אתם חלק מהשיטה הזו – כי אותה תשתית היא גם התשתית של האינטרנט, שבה כל המתחרות של בזק משתמשות.

כדי להגביר את התחרות בתחום התקשורת, במשרד התקשורת החליטו להוציא לפועל את רפורמת "השוק הסיטונאי". המטרה היתה לאפשר לספקיות האינטרנט האחרות לרכב על התשתית של בזק, הן אמנם ישלמו לה משהו על כך (משרד התקשורת הוא זה שקובע כמה בדיוק), אבל חוץ מזה לא יהיה לבזק שום קשר ללקוחות שלהן. כך, תוכל כל חברה לספק ללקוחות חבילה אחת הכוללת תשתית אינטרנט ושירותי אינטרנט.
בגלל שיש הרבה חברות שמציעות חבילות אינטרנט שכאלו, המחירים ירדו ואנחנו התחלנו לשלם פחות. נכון לתחילת מאי האחרון, 430 אלף לקוחות בחרו להצטרף לאחת מהחבילות האלו. 

אבל הבעיה היא שכל זה קורה מעט מידי ומאוחר מידי. או כמו שאומר המבקר: "מצבור ההחלטות שהתקבלו, בצירוף למשך הזמן שבהן לא התקבלו החלטות משמעותיות אחרות, הובילו למעשה לעיכוב משמעותי ביישום רפורמת השוק הסיטונאי ובהתפתחות התחרות". כלומר, משרד התקשורת פגע באפקטיביות של הרפורמה, שהמבקר הגדיר ככזו ש"נועדה להיות אחת מהרפורמות המשמעותיות בשוק התקשורת". הפסקאות הבאות יסבירו מה בדיוק קרה מאז שהחל יישום הרפורמה בפברואר 2015.

יוסף שפירא. יוסף שפירא. "הרפורמת השוק הסיטונאי נועדה להיות אחת מהרפורמות המשמעותיות בשוק התקשורת" (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

הבאנדל ההפוך, ההדרה של המתחרות והעלמת העין של משרד התקשורת

הרחבת הגישה לתשתיות האינטרנט היא הדבר היחיד שממש קרה בעקבות הרפורמה. זה חיובי, אבל רק באופן יחסי. מחירי שירותי האינטרנט אמנם ירדו משמעותית, אבל רווחיה של בזק כמעט ולא נפגעו.

יש כמה דרכים לצרוך היום שירותי אינטרנט. אתם יכולים להתחבר לתשתית אינטרנט ולספק שירות ולשלם לכל אחד מהם בנפרד, אבל זה לא כל כך נוח. אם תעדיפו לאחד את ההתעסקות לגוף אחד, אתם יכולים לבחור לפנות במסגרת השוק הסיטונאי לספקיות השירות, ולשלם רק לה על התשתית של בזק ועל הספקת האינטרנט. היא כבר תעביר תשלום לבזק. או שאתם יכולים לגשת לחברת התשתית, שזו כאמור בזק, ולבצע "באנדל הפוך". כלומר, אתם משלמים על כל השירות לבזק, והיא אחראית להעביר חלק מהתשלום לספקית האינטרנט שבחרתם.

החברה-הבת של בזק, בזק בינלאומי, היא גם ספקית אינטרנט. כדי שבזק תוכל להציע ללקוחות לבחור בחברה-הבת שלה (וככה בעצם להרוויח יותר על כל לקוח), היא היתה מחויבת לשווק באופן שוויוני גם את הספקיות המתחרות האחרות, כמו טריפל סי, 018 אקספון, סלקום ופרטנר. זה היה התנאי שהציבו לה במשרד התקשורת.

על פי הנתונים שמציג משרד המבקר, שיטת הבאנדל ההפוך יקרה יותר מהתקשרות דרך השוק הסיטונאי. כך, בעוד שבינואר 2016 המחיר בשוק הסיטאוני עמד על 82 שקל בממוצע על 15 מגה, 89 שקל ל-40 מגה, ו96 למאה מגה, בבאנדל ההפוך המחירים היו 85 שקל בממוצע ל-15 מגה, 103 שקל ל-40 מגה ולא פחות מ-117 שקל למאה מגה.

למרות הפערים במחיר, זינק מספר המנויים שהצטרפו לבזק דרך הבאנדל מאז התחילה הרפורמה. מאז פברואר 2015 ועד אוקטובר 2016 הצטרפו כ-255 אלף מנויים דרך הבאנדל ההפוך. נכון, לאוקטובר 2016 היו לבזק 350 אלף מנויים בשיטה זו ולטענת החברה המספר רק הולך וגדל.

מדו"ח המבקר עולה שמהרגע שהספקיות התחילו לשווק שירותי אינטרנט בעצמן, בזק החלה לנסות לדחוק את המתחרות העיקריות החוצה. בזק ניסתה לשמור על המאזן שלה ולפצות על הלקוחות הישירים שהפסידה בגלל הרפורמה. שתי הספקיות העיקריות שנפגעו היו סלקום ופרטנר, שמאז השקת הרפורמה פחת מספר המנויים שלהן. החברה שדווקא הצליחה להוסיף לעצמה מנויים היתה בזק בינלאומי, החברה-הבת של בזק.

איך זה קרה? כחלק מהבאנדל, בזק העבירה לספקיות פרטים על לקוחותיה כדי שהן יוכלו לספק להם שירות. אך ענקית התקשורת ביקשה מהספקיות להתחייב שהם לא יעשו שימוש מסחרי בפרטי הלקוחות, כלומר ינסו ליצור איתם קשר ולשכנע אותם לעבור עליהם. סלקום ופרטנר סירבו להתחייב. בתגובה, בזק פשוט הפסיקה לשווק אותן במסגרת הבאנדל ההפוך. זה אומר שאם תתקשרו לבזק, המוקדן יציע לכם כל מיני ספקיות, אבל לא אותן. בסלקום ופרטנר התלוננו למשרד התקשורת ואף פנו לבג"ץ, שעדיין בוחן את הנושא. 

למרות שלכאורה מדובר בהפרת התנאים, במשרד התקשורת עדיין מאפשרים לבזק להמשיך לשווק את בזק בינלאומי. המשרד התעלם לא רק מהפרת התנאים, אלא גם מגורמים מקצועיים במשרד שהתריעו לא פעם שהמצב כיום אינו שוויוני. מאז דצמבר 2015 החלו כבר להישמע קולות לביטול הבנאדל ההפוך, ובאמצע 2016 אף הוגשו למנכ"ל משרד התקשורת המלצות מהדרגים המקצועיים במשרד התקשורת, שבהם ביקרו את התנהלות החברה וקראו לבטל את הבאנדל ההפוך ברגע שההפרדה המבנית בבזק תבוטל (כבר נסביר מה זה אומר). מנכ"ל משרד התקשורת פילבר אישר את הדברים וכתב במכתב לבזק כי התנהלותה מעוררת "חשש לפגיעה בתחרות בתחום האינטרנט ולכן בכוונת המשרד לבטל את האישור שניתן לחברה לשווק את הבנדל ההפוך".

אבל מאז חלפה כבר שנה, ביטול ההפרדה המבנית סוכם (אם כי לא נכנס עוד לתוקף), והכול נשאר אותו דבר - לא רק שהבאנדל ההפוך עוד פה, בזק עדיין מסרבת לשווק את פרטנר וסלקום. המבקר מעיר על הסחבת, על ההתעלמות של בזק מהוראות הרגולטור וגם על פרק הזמן הארוך שחלף (למעלה משנה) מרגע קבלת התלונות על דרכי השיווק של בזק ועד שמישהו ניגש לטפל בהם.

המלחמה של בזק על הטלפון הביתי

כחלק מהרפורמה בשוק הסיטונאי בזק היתה צריכה לספק גם גישה לתשתיות הטלפון שלה. כלומר, שספקיות טלפון אחרות יוכלו להשתמש בתשתיות הטלפון, בדומה לספקיות האינטרנט. עם זאת, המבקר מצא שלמרות שעברו כבר שנתיים מתחילת הרפורמה, בזק עדיין לא מספקת את השירות הזה. למה? בעיקר בגלל סחבת של משרד התקשורת.

ההתחלה עוד היתה אופטימית. לקראת יישום הרפורמה, בזק טענה שאין לה את היכולת הטכנולוגית לשתף את תשתיות הטלפון שלה, אך הדרג המקצועי של משרד התקשורת טענו בצורה עקבית שבזק יכולה לעמוד בדרישות הרפורמה. בנובמבר 2014 שר התקשורת דאז גלעד ארדן אימץ את המלצות של הדרג המקצועי והמשרד החל בפעולות פיקוח כדי לכפות על בזק ליישם את הרפורמה. ביוני 2015 נכנס שלמה פילבר לתפקיד מנכ"ל משרד התקשורת, והכל הוקפא.

שלמה פילבר. הקפיא את הרפורומה הסיטונאית בטלפון הקווי (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)שלמה פילבר. הקפיא את הרפורומה הסיטונאית בטלפון הקווי (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

בואו שנייה נעצור ונבין למה הטלפון הביתי כל כך חשוב לבזק. ב-2015 עמדו ההכנסות בזק מהטלפונים הביתיים על 1.59 מיליארד שקל - 36% מכלל ההכנסות של תחום התקשורת הנייחת ו-16% מכלל הכנסות בזק. זה לא מעט כסף.

עכשיו נחזור לפילבר. ביוני 2015 הרפורמה בשוק הסיטונאי היתה אמורה לצאת לדרך, אבל פילבר החליט לדחות אותה בשנה ובינתיים להורות על מכירה חוזרת. כלומר, במקום שתשתית הטלפון הקווי תהיה חלק מסל השירותים הסיטונאיים, בזק תציע אותה לספקיות השירות במחיר מוזל ואז הן ישווקו אותה ללקוח. כדי לקדם את הפתרון הזמני, פילבר החליט להקפיא את הליכי הפיקוח על בזק, שמשרד התקשורת ניסה לקדם. דו"ח המבקר קבע שהעדפתו של פילבר לקדם את המכירה החוזרת (שהמדינה עצמה הודתה שהוא פתרון נחות) נעשתה למרות שהוא לא הצליח "לספק תשתית מקצועית שיש בה כדי לשלול את עמדת גורמי המקצוע במשרד".

כדי להמשיך ולקדם את תוכנית המכירה החוזרת, צריך היה לתמחר את השירות. תחילה התכוון משרד התקשורת להתבסס על תעריפים שהציע אגף הכלכלה, אבל אז בזק מסרה לפילבר שהיא מוכנה להציע הצעה משלה לתעריפים. בזק הציעה תעריף שנמוך ב-20% מהתעריף שהיא משווקת למנויה, אך משרד התקשורת דרש שתבצע הפחתה של 40%. השימוע בעניין נקבע לדצמבר 2015. בינואר 2016 בזק הודיעה שהיא מתנגדת לתעריף המופחת. ואז התחילה הסחבת. ביוני 2016, מסמכי השימוע היו מוכנים אבל בגלל שבדיוק בחנו את ניגוד העניינים של שר התקשורת נתניהו, הוצאתם התעכבה. רק במרץ 2017 פילבר המליץ סוף סוף על מכירה חוזרת כהסדר זמני, אבל גם הוא עדיין לא נכנס לפועל.

דו"ח המבקר תיאר את השתלשלות העניינים הזו כ"תהליך שמבטא את החולשה של משרד התקשורת ביישום תפקידו כרגולטור".

פרק שלישי: "הדיל" של משרד התקשורת ובזק

התשתיות בישראל במצב רע ולא מתקדם. לפי נתוני ה-OECD, נכון ליוני 2015, שיעורי פריסת הסיבים האופטיים עד לחצר הלקוח בישראל והגידול בפריסה היו זניחים. בעוד שבבלגיה, למשל, שיעור הגידול בפריסה עמד על מעל ל-160% בין יוני 2014 ליוני 2015, בישראל הוא נשק לאפס. דו"ח המבקר מציין שגם לפי העדכון שהעביר משרד התקשורת ל-OECD בפברואר 2016, שיעורי פריסת הסיבים עדיין היו זניחים.

ככה זה כשיש רק חברת תשתיות אחת בישראל. כל עוד לבזק אין מתחרה משמעותית מספיק, שתאיים לספק תשתית מהירה יותר, למה שהיא תשקיע כסף כדי לשפר לנו את חוויית הגלישה?
לכן הבינו במשרד התקשורת שאם הם רוצים שבזק תשפר את התשתיות, הם צריכים לסייע לה. הפתרון שהם מצאו הוא ביטול ההפרדה המבנית. כלומר, במקום שחברת בזק תהיה נפרדת מהחברות-הבנות שלה, כולן יאוחדו תחת תאגיד אחד ולא תהיה יותר הפרדה בין נכסי החברות ובין ההנהלה שלהן.

להפרדה שכזו יש כמה יתרונות בשביל בזק. קודם כל, היא חוסכת לה כסף. לצד הפחתה בהוצאות התפעוליות שלה, המהלך יאפשר לבזק גם להכיר בהפסדי המס של החברה-הבת שלה yes, או במילים פשוטות יותר - להפחית משמעותית את תשלומי המס של החברה. הכסף שנחסך אמור להיות מושקע בשיפור התשתיות. בנוסף, כשכל החברות-הבנות (yes, פלאפון ובזק בינלאומי) יתאחדו, בזק תוכל להציע חבילות טריפל הכוללות מגוון שירותים, שהיום ההפרדה מונעת ממנה להציע.

בעצם משרד התקשורת עשה "דיל" עם בזק, בתמורה להשקעה בתשתיות הוא יעניק לחברה מתנה. לפי הסיכום בין השניים, בזק חייבת לדאוג שפריסת הסיבים תעמוד על 70% מבתי האב עד לסוף 2017. הבעיה היא שמשרד התקשורת התבסס על נתונים ישנים מ-2015, שהעידו על היקף הפריסה של 50%, ולא ידע שביולי 2016 הפריסה כבר עמדה על 63%. המבקר קבע שמשרד התקשורת הסתפק במידע שנמסר לו בעל פה ואם היה יודע את הנתונים הנכונים יכל לבקש תוספת פריסה משמעותית יותר.

בנוסף, משרד התקשרות העריך שההסכם עם בזק יאפשר לקדם גם את רפורמת השוק הסיטונאי. אבל בעוד הרפורמה נסחבה, ההפרדה המבנית התקדמה במהירות שיא. באוקטובר 2016 הציג פילבר לראשונה לגורמי המקצוע במשרדו טיוטת מדיניות שמקדמת את ההפרדה המבנית בבזק, כשבשלב הראשון מדובר במיזוג בין בזק ל-yes (שיאפשר קיזוז מסים). אבל המבקר גילה שלפני שהודיע על הטיוטה, פילבר נפגש כמה פעמים עם בזק והגיע להסכמות בנושא. הפגישות התקיימו לא רק בלי תיעוד, אלא גם בלי אף מעורבות של גורמים מקצועיים.

הפקידים במשרד התקשורת לא היו מרוצים מטיוטת המדינות שגיבש פילבר ובין אוקטובר לדצמבר הם הציפו שורה של הסתייגויות למהלך. למשל, סמנכ"ל בכיר באגף הכלכלה ציין שהוא לא בטוח ששימוש בתמריצים במקרה של בזק הוא הטכניקה הראויה. הוא לא קיבל את ההנחה שזו הדרך היחידה לגרום לחברה להשקיע בפיתוח תשתיות.

 בניין yes. המיזוג עם בזק יאפשר קיזוז מסים (צילום: פלאש 90)בניין yes. המיזוג עם בזק יאפשר קיזוז מסים (צילום: פלאש 90)

עם זאת, פילבר התעלם מהביקורת וב-22 בדצמבר 2016 הוא החליט על דעת עצמו לשלוח מכתב לבזק, שבו הוא הודיע שההפרדה המבנית מאושרת. למה היה דחוף לפילבר לאשר את התהליך הזה כל כך מהר? פשוט כי בבזק ביקשו ממנו לסיים את כל התהליך עד סוף ב-2016, כדי שיוכלו לקבל את הטבות המס כבר ב-2017. ב-31 דצמבר בזק אישרה את המיזוג עם yes. עם זאת, בדיקת מבקר המדינה מעכבת את יישום ההפרדה המבנית.

מבקר המדינה גילה שפילבר שלח את המכתב מבלי שאף אחד מהגורמים המקצועיים יהיה מודע לכך. לפי הדו"ח, הוא נשלח "עוד לפני שלובנו הסוגיות המקצועיות שהעלו גורמי המקצוע".

למה פילבר עשה את זה? זוכרים את ענייני ניגוד העניינים מההתחלה? יכול להיות שיש להם קשר לכך שפילבר קידם מדיניות שרבים במשרד התקשרות התנגדו לה. "עלה הצורך בבחינת השאלה העקרונית עד כמה מנכ"ל, שיש במינויו מרכיב משמעותי של אמון, יכול לפעול באופן בלתי תלוי בתחומים שבהם נקבע הסדר ניגוד עניינים המונע מהשר שמינה אותו לעסוק בהם", נכתב בדו"ח. או במילים פשוטות, המבקר תהה אם מעשיו של פילבר מושפעים מהרצונות של השר שמינה אותו, ראש הממשלה בנימין נתניהו.

מלשכת ראש הממשלה נמסר כי "ביחס לאלוביץ׳ היו לו יחסי ידידות ולא מעבר לזה, אך כשהדבר הועלה על ידי היועמ״ש, רה״מ פעל על פי ההנחיות וההוראות שניתנו לו. כל ההחלטות שהתקבלו על ידו ביחס לשוק התקשורת, גם לפני כן, היו אך ורק בהתאם להמלצות של גורמים מקצועיים, כשטובת הציבור בלבד עומדת לנגד עיניו".

בזק בחרו שלא להגיב. ממשרד התקשורת לא התקבלה תגובה.