נשיא המדינה, ראובן ריבלין, שלח הבוקר (שלישי) מכתב לראש הממשלה, ליו"ר הכנסת ולוועדה הדנה בחוק הלאום ויצא נחרצות נגד החוק. לדברי ריבלין הסעיף בחוק הלאום לפיה תתאפשר התיישבות קהילתית נפרדת, עלול "לפגוע בעם היהודי, ביהודים ברחבי העולם ובמדינת ישראל".
במכתבו טען הנשיא שהסעיף קובע כי "ניתן לסרב לקבל מועמד לקהילה, מכל טעם שהוא ובין היתר מטעמי דת ולאום", דבר שהיה אסור עד כה. לדבריו, "אני חושש כי האופן הרחב שבו נוסח סעיף זה, ללא איזונים, עלול לפגוע בעם היהודי, ביהודים ברחבי העולם ובמדינת ישראל, ואף יכול לשמש כנשק בידי אויבינו".
"אני מבקש גם להפנות את מבטינו פנימה, לתוככי החברה הישראלית: האם בשם החזון הציוני אנו מוכנים לתת יד להפליה והדרה של איש או אישה על רקע מוצאם? הנוסח המוצע מאפשר למעשה לכל קהילה, להקים יישוב ללא מזרחים, ללא חרדים, יישוב ללא דרוזים, ללא להט"ב. האם זו משמעותו של החזון הציוני?", תהה ריבלין. "בטוחני כי לא זאת הייתה כוונת מציעי החוק".
הנשיא חתם את המכתב בקריאה "לבחון מחדש ולעומקן את השלכותיו ומשמעויותיו של הנוסח המוצע בסעיף האמור. בטוחני כי כנסת ישראל תפעל באחריות המתבקשת ביחס לחוק יסוד זה, המבקש להוסיף פרק בחוקתה המתהווה של מדינת ישראל, כמדינה יהודית ודמוקרטית".
האזינו לריאיון עם ח"כ בני בגין על חוק הלאום בכאן רשת ב':
בתוך כך יועמ"ש הכנסת, איל ינון, המליץ לוועדה המשותפת לחוק הלאום לא לאשר את החוק בנוסח המוצע. בחוות הדעת שהעביר כתב כי "אני סבור שהנוסח המוצע חורג בצורה משמעותית מן האיזונים העדינים הנדרשים בהקשר זה. הוא עלול להכתים את חוק היסוד החשוב ולהביא להתערבות שיפוטית תקדימית בחקיקת יסוד של הכנסת".
חברי כנסת החברים בוועדה המשותפת בכנסת המכינה את חוק הלאום טענו בתגובה שריבלין "עושה עליהם סיבוב", וכלל לא שלח להם את המכתב שנוגע לחוק הלאום. לטענתם, הנשיא הפיץ את המכתב ישירות לתקשורת כדי לזכות בסיקור תקשורתי, בעוד שלחברי הוועדה המכתב לא נשלח.
ועדת הכנסת תדון היום בחוק הלאום לקראת קריאה שנייה ושלישית, לאחר שבשבוע שעבר דרש ראש הממשלה לסיים את חקיקתו. במהלך השבוע נערכו שיחות בין השר יריב לוין ונציגי מפלגות הקואליציה במטרה להגיע לנוסחה שתאפשר את סיום החקיקה.
לפני כחודשיים עבר חוק הלאום, של ח"כ הכנסת אבי דיכטר (ליכוד), בכנסת בקריאה ראשונה. 64 חברי כנסת תמכו בחוק, ו-50 חברי כנסת התנגדו, זאת לאחר מחלוקת פנים קואליציונית בין מפלגת כולנו לליכוד על נוסח החוק.
לפי הצעת החוק, מעמדה של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, כמו גם זכותו של העם היהודי להגדרה עצמית במולדתו, יעוגנו בחוק יסוד. כמו כן, ההצעה מבקשת לעגן בחוק את ירושלים כבירת ישראל, את השפה העברית כשפה הרשמית של המדינה, ואת עקרון קיבוץ הגלויות. כמו כן, הצעת החוק מעגנת את הקשר עם יהודי התפוצות ואת הזכות לשימור מורשת לכל תושבי ישראל ללא הבדל דת או לאום. הצעת החוק מקבעת את לוח השנה העברי כלוח הרשמי של המדינה ואת יום העצמאות, חגי ומועדי ישראל וימי הזיכרון בחוק יסוד.
