חפש
Languages
ראש הממשלה, בנימין נתניהו
צילום: הדס פרוש, פלאש 90

חוק הלאום: משל לקואליציה המתעסקת בעסקי אוויר, ולא במהות

נתניהו ניצח בחוקים שאין להם משמעות ולא ישנו באופן אמיתי את החברה בישראל. דווקא בחוק שיכול היה לשנות את חייהם של לא מעט ישראלים, ולמנוע ממי שרוצים להיות הורים להוציא סכומים רבים לתהליך פונדקאות בחו"ל – ידו של ליצמן על העליונה. פרשנות
יואב קרקובסקי
20 ביולי 2018
08:20
עודכן ב 08:24

חוק הלאום הוא משל לכל הקדנציה הרביעית של ראש הממשלה, בנימין נתניהו. ממשלה שנעה על ציר ריצוי הימין מול יראת הממשלה מבג"ץ והיועץ המשפטי לממשלה. מצד אחד, זו ממשלה שעוסקת בריצוי שאיפות אידיאולוגיות של הימין, ובעיקר של החלק הדתי-לאומי-מתנחלי. על פי ח"כ בצלאל סמוטריץ' יישק דבר. למשל - מהתנגדות גורפת לחוק ההסדרה לפני שתי קדנציות, עד לתמיכה גורפת בחוק הזה כעת.

מחתימה על הסכם עם האו"ם לגירוש מבקשי מקלט אפריקנים  - עד לדחיפה לחקיקת פסיקת התגברות על בג"ץ, שאף איימה לפרק את הממשלה - ונסיגה של נתניהו כאילו העניין נשכח מלבם של תושבי דרום תל אביב. מתמיכה ציבורית בפונדקאות להומואים עד לחקיקה האוסרת על כך ממש באותו שבוע. כך גם חוק הלאום. ממשיכת רגליים בחקיקת החוק הזה, לתנופה אדירה לחקיקתו בחודש האחרון של כנס הקיץ של הכנסת.

ח"כ דוד ביטן חשף את הפנים האמיתיות של החוק הזה. יש הרבה ביקורת שנשפכת על ביטן בקדנציה הראשונה שלו בכנסת: על הבוטות שלו ועל ההתחנפות לראש הממשלה בכל מקרה כמעט ללא הבחנה (בטח נוכח החקירה הפלילית שהוא נתון בה) – אבל דבר אחד אי אפשר לקחת לו - יש לו יושר פוליטי ובעיקר ישירות. השבוע הוא אמר כי כל תכליתו של חוק הלאום היא הצהרתית וכי החוק לא ממש ישנה את המציאות, אך יכלול סכנה למעמדה הבינלאומי של מדינת ישראל. על החוק הזה כילו נבחרי הציבור שעות כל כך רבות – וכמות המילים שנכתבה ונאמרה על כך הייתה אדירה.

החוק, כפי שנוסח תחילה, היה יכול לגרום לישראל נזק בינלאומי אדיר. כוונת המחוקקים תחילה הייתה להכליל סעיפים המאפשרים ליהודים להקים ישובים ליהודים בלבד. כמו גם במקרים אחרים, גם בנושא זה היה היועץ המשפטי לממשלה הגורם המאזן.

התנהגות הקואליציה סביב חוק הלאום מלמדת עד כמה חולשת חברות הקואליציה מלכדת את הממשלה הנוכחית – שבקרוב תמלא ארבע שנות כהונה. השבוע הוכח עד כמה חברות הקואליציה אוחזות זו בזו חזק-חזק כדי להימנע מקיום בחירות. לכן, כדי לחזק את עצמה מצאה הקואליציה כל דרך, כולל ויתורים על יסודות מרכזיים בחוק הלאום, כדי למנוע התפרקות.

האיום בבחירות - נפנוף באקדח ריק מכדורים

לנתניהו הייתה שיטה בשנים האחרונות. בכל פעם שהעלו בקדנציה האחרונה מי מחברות הקואליציה דרישה מטעמה – שלף נתניהו שוב את חוק הלאום ממחסן החקיקה והעלה אותו על ראש שמחתו. בכל הפעמים החוק הזה הוסר מסדר יומה של הכנסת. הפעם החליט נתניהו ללכת עד הסוף. מדוע? כי גם לו נמאס כבר לשלם לשותפות – מבלי לקבל תגמול. ראש הממשלה ממש אנס את חברי הסיעות החרדיות לתמוך בחוק הזה – אותם חרדים המביעים התנגדות מוכנית לחקיקת חוקי יסוד המקרבים את ישראל לחוקה, המהווה מבחינתם אסון. נתניהו הבהיר להם בתחילת השבוע כי ללא חוק לאום, יתקיימו בחירות. לכאורה, איום ריק מבחינתם, שכן קיום הבחירות מרחף באוויר בשל חוק הגיוס. אלא שהתברר כי נתניהו לא רוצה בחירות, והחרדים בוודאי שאינם רוצים.

לו רצה ללכת ראש הממשלה לבחירות מוקדמות, הוא יכול היה למצוא השבוע אין סוף עילות לכך, וחוק הלאום בראשן. אבל נתניהו לא רוצה בחירות כרגע. הוא רוצה אותן בשנה הבאה – גם לחקירות יש לכך השפעה. נתניהו יודע כי בחירות יזרזו את ההדלפות מהתיק שלו, ואלה עשויות להחליש אותו במישור המשפטי. זאת, למרות שציבורית עיסוק בחקירות לא בהכרח מחליש אותו. להיפך, הוא אפילו מחזק אותו.

מבחינת החרדים, גם הם ממש לא רוצים ולא צריכים בחירות. ללא חוק גיוס חדש, הליכה לבחירות תהא מבחינתם הרת אסון, שלא לדבר על כך שהחרדים חלוקים בינם לבין עצמם.

בחוק הלאום רשם לעצמו נתניהו ניצחון כפול על יעקב ליצמן, השותף הנאמן והאהוב עליו מצד אחד, אך השותף הבעייתי והסורר מנגד. ליצמן איים כי ללא קבלת תשובה מבג"ץ על דחיית חוק הגיוס, הוא יפרוש מתפקידו כסגן שר הבריאות. מהלך שעלול להצטייר כפרישה של יהדות התורה מן הממשלה, ומשם הדרך לבחירות קצרה עד מאוד. הממשלה ביקשה דחייה מבג"ץ. אלא שהזמן של בית המשפט עובד אחרת, ולא על פי שעונו של סגן שר הבריאות. אז מה קרה? ליצמן הצליח "לקפל" את מועצת גדולי התורה, או שהתקפל בעצמו? תבחרו אתם. מכל מקום, ההתפטרות נדחתה לסוף חודש הסליחות, חודש אלול.

בנושא חוק הלאום, היו לחרדים הבנות עם הרשימה המשותפת, לפיהן החרדים ימנעו מהחוק להגיע לקריאה שלישית, ואילו הערבים ייעדרו מההצבעה על הגיוס. הרשימה המשותפת עמדה בסיכום. גם החרדים עמדו איתן בנושא חוק הלאום בוועדה, אך עד שהבינו שנתניהו רציני. סיכומים עם הערבים חשובים – הברית עם נתניהו יותר. וכך, בניגוד לטעמם הקבוע – הצביעו כל החרדים בעד חוק יסוד הלאום.

המנצחים הגדולים של השבוע - ליצמן והחרדים

נתניהו רושם לעצמו 0:2 על ליצמן. גם אם יחליט ליצמן להתפטר במהלך הפגרה – אין לכך כל משמעות עד לחזרת הכנסת לפעילות אי שם באמצע אוקטובר. מושב שכבר כעת מסומן ככל הנראה כמושב האחרון של הכנסת ה-20, במהלכו נציין ארבע שנים לבחירות במארס 2019.

בנושא אחר, קיפל ליצמן את נתניהו וגרם לו לנזק ציבורי רחב – חוק הפונדקאות. נתניהו הביע תמיכה בסעיף שיאפשר לגברים הומואים לקיים הליך פונדקאות. למרות ההבטחה הציבורית שלו, נאלץ נתניהו בלחץ החרדים להתקפל קיפול ציבורי צורב. הוא מנסה להסביר שתיקון יבוא במושב החורף – אבל עד אז מדובר בנצח, והרחובות בתל אביב מלאו מפגינים. השביתה ביום ראשון מכוונת אליו.

נתניהו ניצח בחוקים שאין להם משמעות ולא ישנו באופן אמיתי את חיי החברה בישראל. חוק הגיוס - שלא ישנה באופן מהותי את מספרם של החרדים המתגייסים, וחוק הלאום - שהוא הצהרתי בלבד. בחוק שיכול היה לשנות באופן אמיתי את חייהם של רבים בחברה הישראלית, ולמנוע ממי שרוצים להיות הורים להוציא סכומים רבים לתהליך פונדקאות בחו"ל – דווקא ניצח ליצמן את נתניהו.

חוק הלאום מלמד עד כמה הממשלה הזו עוסקת בעסקי אוויר – ולא במהויות. ממשלה שעוסקת הרבה בהצהרות ופחות בשינויים עמוקים. חוק הלאום יכול היה להיות מאחד, לו כלל הצהרה בלבד על היותה של מדינת ישראל מדינת לאום יהודית ודמוקרטית. או שהיה הופך את מגילת העצמאות להליך חוקי. החוק כפי שהוא עבר, כמעט ריק מתוכן של ממש. אין לחוק הזה השפעה יום יומית על חיי האזרחים ובכל זאת על החוק הזה נאבקה הקואליציה עד כלות. זה היה חשוב כדי שנתניהו יתגאה בתמונתו עם דגל המדינה, ולא הרבה יותר. כעת הוא יכול להמשיך את מה שהחל במארס 2015 - לשתות בקשית את המנדטים של בסיס המצביעים הפוליטי שבו הוא מעוניין – מצביעי הבית היהודי.