ההחלטות התמוהות שהובילו לשחרורו של נאשם מסוכן ברצח: גולן אביטן, שנאשם ברצח במסגרת תיק 512 וברח מהארץ באוקטובר, שוחרר ממעצר לאיזוק אלקטרוני - על אף שורה של אזהרות מצד התביעה והמשטרה על כך שהוא מסוכן ויכול לברוח, וגם לאחר שהוצג לבית המשפט מקרה שבו איים על סוהרת.
חרף כל אלה, החליט שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב בני שגיא לשחרר את אביטן ממעצר, בין השאר לאחר שקיבל את נימוקו כי התרחק מהעולם העברייני מאז מקרי האישום המיוחסים לו. השבוע הוחלט לחלט ערבויות של מקורביו שהיו ערבים למעצרו, בסך 12 מיליון שקלים.
האזינו לסיפור המלא בכאן רשת ב
אביטן הואשם ב-2015, במסגרת פרשה 512, בכך שפעל במסגרת ארגון הפשיעה של יצחק אברג'יל לחסל את זאב רוזנשטיין, ובין היתר רכש וסיפק שלטים להפעלת מטען בשלט רחוק. על פי האישום, הוא סיפק את השלטים בשני מקרים: הראשון הוא ניסיון חיסול כושל של רוזנשטיין, שבו נהרגו שלושה בני אדם ונפצעו 50 נוספים מפיצוץ מטען חבלה; והשני בפיצוץ מטען חבלה שגרם לפציעתו של רוזנשטיין.
ביוני 2016 התקיימו דיונים בבית המשפט המחוזי בתל אביב בבקשה לשחרר את אביטן ממעצר לאיזוק אלקטרוני. המדינה התנגדה בתוקף לשחרור בטענה למסוכנות, שאף התבטאה באיומים על סוהרת באגף. אביטן אמר לסוהרת: "אל תתעסקי איתי, את יודעת מה היכולות שלי בחוץ".
המדינה גם הציגה לבית המשפט מידע שממנו עולה כי גם במהלך 2015 הוא היה בקשר עם גורמים עברייניים מארגון הפשיעה, וכן עדות שלפיה ביקש להיפגש עם אחד מבכירי ארגונו של אברג'יל הנמצא בחו"ל. זאת, אל מול טענת עורכי דינו של אביטן, שאמרו כי מדובר באישומים ישנים ואביטן מנהל חיים נורמטיביים הרחק מעולם הפשיעה. אביטן טען שיש לו עסקים שבהם עובדים 100 עובדים בתחום אולמות האירועים והוא אף מתנהל באופן חוקי מול רשויות המס – והדברים לסוהרת נאמרו "בעידנא דה ריתחא".
על אף התנגדות המשטרה והפרקליטות, והחשש שיברח, השופט בני שגיא החליט לשחרר את אביטן, ושבועיים אחר כך נדחה ערעור המדינה על ההחלטה בדיון אצל השופט צבי זילברטל. במהלך ההליך המשפטי אף הוגש אישום נגד אביטן בטענה שאיים על השופטת גיליה רביד לאחר שביצע בפניה לכאורה תנועת שיסוף גרון.
באוקטובר 2018 ברח אביטן מהארץ, ככל הנראה למרוקו – בזמן שהיה ב"חלון" שבו התאפשר לו לצאת מהאיזוק האלקטרוני. בעקבות חקירת המשטרה נגד בני משפחתו וערבים שהתחייבו לפקח עליו, חולטו השבוע ערבויות בסך 12 מיליון שקלים.
