ארכיון
צילום: פלאש 90

זהירות, סקר: מה אפשר ללמוד מסקרי בחירות?

האם רע"מ תהיה הפתעת הבחירות, האם אפקט הקורונה על מערכת הבחירות פחת, ועד כמה דרמטי הוא קרב התחתית על אחוז החסימה? וגם: שמואל רוזנר עם כמה טיפים לצרכני הסקרים | עוד יום
גילי כהן, עוד יום
09 במרץ 2021
08:53

עוד שבועיים זה קורה - נלך להצביע. כפיים! אבל עד אז, אנחנו מתעסקים בעיקר בדבר אחד: כמה כמה? מי מנצח, מי מפסיד, מי עלה בהרכבים, מי נשאר על הספסל. נרצה או לא, הסקרים הם הלחם והחמאה שלנו העיתונאים, במיוחד בתקופה הזו. 

שמואל רוזנר, עורך אתר המדד ומי שמנסה לתווך לנו את הסקרים, מנסה להסביר מה האתגר הכי גדול של הסקרים במערכת הבחירות הזאת: "לפני חודש הייתי אומר שזו הקורונה, שיוצרת מימד של אי ודאות ביחס לאחוז ההצבעה. אבל עכשיו אנחנו במצב אחר משום שיש אי בהירות הרבה יותר גדולה ביחס למפלגות הרבות שקרובות לאחוז החסימה, שהוא דבר נורא בעייתי עבור סוקרים ועבור תוצאות האמת. הבחירות האלה יכולות לקום וליפול על משהו שהוא בקושי אשליה".

האזינו לפרק בהסכת עוד יום

בחלק מהסקרים מרצ עוברת את אחוז החסימה, בחלקם לא. האם זה עובד לטובתה? "לפעמים זה לטובתה ולפעמים זה הפוך", מסביר רוזנר. "הרגע הזה יכול להוביל או לכך שהמון אנשים ירוצו להציל את המפלגה, ובדרך להפיל את העבודה או את כחול לבן, אבל יכול לקרות דבר הפוך - אנשים שלא ירצו לזרוק את הקול לפח ולכן לא יתנו למרצ את קולם. מרצ נמצאת במצב מסוכן יותר כי לפי בדיקות שלנו יש יותר בוחרים של מרצ שפוזלים לעבודה מאשר ההיפך".

למה אנחנו בעצם מאמינים לסקרים אחרי בחירות 2015 אצלנו ובחירות 2016 בארה"ב? "הסקרים פחות טועים מכפי שנדמה", מסביר רוזנר. "הם נותנים תוצאה לא רחוקה מהמציאות. אבל בנוסף לזה - זה מה שיש. זה מידע, הוא לא מושלם ומאה אחוז מדויק, אבל זה המידע הכי טוב שיש לנו על מה שקורה בכל שלב במערכת הבחירות".

יש אוכלוסיות שמשקרות לסוקרים? "יש פה ושם תופעות כאלה אבל נוטים להפריז בהן לדעתי", אומר רוזנר. "הן בדרך כלל מגיעות מכיוון ימין ולסוקרים יש דרך לזהות סוג כזה של הטרלות. התחושה שהמונים משקרים היא בעיני לא נכונה. זה יכול להשפיע על הבחירות אבל אני לא חושב למשל שזה מה שהעלה את כחול לבן בסקרים".

המפלגות שמטרילות את הכנסת בלי לעבור את אחוז החסימה

לאילו מפלגות יש מצביעים "פריכים", כאלה שלא בטוחים אם אכן יצביעו להן? "מרצ ותקווה חדשה הן מפלגות כאלה, בשונה מהליכוד, שלה יש מצביעים שלא מסתכלים ימינה ושמאלה", מסביר רוזנר. "גם מצביעי יהדות התורה הם כאלה שלא מסתכלים לצדדים, למרות שמעטים מהם אולי ילכו לציונות הדתית".

מה הטיפים לקריאת סקר והסקת מסקנות? "קודם כל לא להסתכל על סקר אחד אלא על כמה", אומר רוזנר. "דבר שני, היו חשדנים וזכרו שהסקרים לא נותנים תחזית מדויקת למה שקורה ביום הבחירות. כלומר כל מפלגה שקרובה לאחוז החסימה היא בסיכון. זה לא אומר לא להצביע לה, אלא פשוט עשו זאת בדעה צלולה. אל תגידו שאתם לא מאמינים לסקרים אלא הבינו שהם נותנים תמונה שאינה רחוקה מהמציאות, האמינו לה ואז קבלו החלטה מושכלת".

מה יכולה להיות הפתעת הבחירות? "הפתעה אחת יכולה להיות רע"מ", מעריך רוזנר. "והשנייה אם נפתלי בנט יפתיע את כולם ולמרות שלגוש הימין יהיו 61 מנדטים - יחליט לא ללכת עם בנימין נתניהו. אולי הוא מתכנן משהו אחר וברגע הקובע הוא יגיד לא".