יוסי ורדי
צילום: מרים אלסטר, פלאש 90

"חושש לתעשיית ההייטק מסיבות חברתיות ולא מסיבות עסקיות"

יוסי ורדי פרץ לתודעה הישראלית הרחבה בסוף שנות ה-90', כשהחברה שהשקיע בה נמכרה בסכום אגדי של יותר מ-400 מיליון דולר, במה שנחשב לאחד מראשוני האקזיטים הגדולים בישראל. בריאיון למשחקי הכיס, משתף ורדי בנקודת המבט שלו על תעשיית ההייטק שלנו, על החששות מפני העתיד, ועל מה שצריך לקרות כדי שאומת הסטארט-אפ תעמוד בהבטחה של עצמה
שאול אמסטרדמסקי
02 באפריל 2021
22:36

את ד"ר יוסי ורדי לא באמת צריך להציג. ואם כבר מציגים, צריך לדעת איך. אפשר להגדירו כאחד מאבות ההייטק הישראלי. ורדי עצמו מעדיף להצטנע. "האבות של ההייטק הישראלי הם עוזיה טולקובסקי ועוזיה הגליל. אני הגעתי לעניין הזה ב-1969, 7 שנים אחרי זה, אז זכיתי להיות בין הראשונים", אומר ורדי בריאיון לתוכנית משחקי הכיס בכאן 11, ובו הוא משתף בנקודת המבט שלו על תעשיית ההייטק שלנו, על החששות מפני העתיד, ועל מה שצריך לקרות כדי שאומת הסטארט-אפ תעמוד בהבטחה של עצמה.

בשנות ה-70' של המאה הקודמת היה ורדי מנכ"ל של שני משרדי ממשלה שונים. את החברה הראשונה שלו הקים זמן לא רב אחרי שפרש מהשירות הציבורי לפני 52 שנה. אבל רק בסוף שנות ה-90' השם יוסי ורדי הפך להיות מוכר בכל בית ישראלי, כשהחברה בבעלותו מיראבליס, שפיתחה את תוכנת שליחת המסרים ICQ, נמכרב ל-AOL האמריקנית ב-407 מיליון דולר. מאז אותה מכירה ורדי השקיעה בעוד חברות רבות, כשבחלקן נהנה מאקזיטים נאים מאוד.

"לא צריך להתרשם", אומר ורדי. "חלק מכובד מאותן חברות נסגרו בבושת פנים ובכאב לב. חלק הצליחו – בערך שלושים ומשהו מתוך כמאה חברות".

ורדי: "ענף ההייטק לא יחיה על איזה מן רפסודה לבד. הוא לא יכול להיות מנותק מהחברה הישראלית"

לורדי יש פרספקטיבה נדירה על תעשיית ההייטק הישראלי. בגדול הוא אומר שמה שקרה בישראל הוא פלא: "האנשים פה הם בכאלה איכויות. אנחנו לא יודעים לתת לעצמנו דין וחשבון, כי אנחנו לא רואים את זה מבחוץ. אבל אני רואה איך מדברים על הישראלים, באיזו הערכה, איך 400 חברות רב לאומיות הקימו פה מרכזי פיתוח. והם לא באים לפה כדי לעשות טובה למישהו. מצעד של נשיאי חברות, ראשי מדינות, משקיעים, בנקים נוהרים לפה עם השאלה – מה אתם שמים במים או מה אתם נותנים לילדים שלכם לעשן כך שיש פה את הדבר הזה".

ההייטק הישראלי מהווה היום כ-9% משוק העבודה, וגם בערך מחצית מהייצוא הישראלי. התרומה שלו לתוצר משמעותית מאוד. ללא ההייטק הישראלי שנת 2020 הייתה נראית אחרת לגמרי. הכנסות הממשלה ממיסים היו נמוכות יותר והפגיעה בכלכלה הייתה קשה יותר. אבל פה נגמרות החדשות הטובות.

ההייטק הישראלי, מוצלח ככל שיהיה, לא ימשיך לסחוב את הכלכלה הישראלית אם לא נשנה משהו יסודי באיך שסיפור ההצלחה הזה עובד. "אל נא נתבלבל ואל נא נחשוב שאפשר להחזיק משק או חברה רק על ענף ההייטק", אומר ורדי. "בסופו של עניין, בישראל, שבה אחוז המועסקים בהייטק הוא הגבוה ביותר בעולם, עדיין מדובר באחוז מוגבל מכוח העבודה. וענף ההייטק לא יחיה על איזה מן רפסודה לבד. הוא לא יכול להיות מנותק מהחברה הישראלית. השאלה היא איך לוקחים את הפלא הזה וגורמים שלא רק 9% אלא 19% יהנו ממנו".

אחת מהבעיות המוכרות של ענף ההייטק היא ההומוגניות של כוח האדם. לפי נתוני רשות החדשנות, הרוב המוחלט בהייטק הם גברים יהודים לא חרדים, רק שליש הן נשים יהודיות לא חרדיות. ורוב אלה מגיעים מהעשירונים העליונים בחברה.

ליוסי ורדי יש נקודת מבט קצת אחרת על הדברים: "היום מתחילים לראות נבטים בחברה החרדית ובחברה הערבית. בטכניון היום 22% מהסטודנטים הם מהחברה הערבית, שמתוכם 60% זה נשים. והטכניון לא עושה להם שום טובות, הוא מקבל אותם על בסיס ההישגים שלהם. בעתיד עולם ההייטק שלנו יהיה יותר מגוון ויותר עשיר. אבל את התהליכים האלה גם אפשר להאיץ".

ורדי: "אם יהיה כאן משק שאינו מפולג ומסוכסך ועם רמה יותר גבוה של סולידריות – תעשיית ההייטק תוכל לגדול ולהתפתח"

תעשיית ההייטק השתנתה מאוד ב-20 ומשהו שנה שחלפו מאז שורדי ושותפיו מכרו את ICQ. כמות הסטארט-אפים גדלה, כמות החברות הגדולות גדלה, כמות מרכזי הפיתוח שחברות בין-לאומיות פתחו בישראל גדלה מאוד. כעת, אנחנו בצומת דרכים ועלינו לבחור – האם אנחנו רוצים לחזק את העתיד או להרוס את מה שבנינו.

"אני חושש לתעשיית ההייטק מסיבות חברתיות ולא מסיבות עסקיות", אומר ורדי. "מה שקורה הוא שהתלות בהייטק גדלה וצריך להגדיל את הבסיס. אם יגדילו את הבסיס ואם יהיה כאן משק שאינו מפולג ומסוכסך ועם רמה יותר גבוה של סולידריות – התעשייה הזו תוכל לגדול ולהתפתח. אני עוד מעט כבר בן 78, אבל מה יהיה עם הדורות הבאים? איך תיראה החברה הישראלית? זאת השאלה שאף אחד לא נותן עליה את התשובה".