פוטין בתרגיל מול חופי חצי האי קרים, השבוע
צילום: רויטרס

עד הטיפה האחרונה: הסיבה האמיתית להתלקחות בין רוסיה לאוקראינה

בקייב הגיעו למסקנה שרוסיה חלשה וזה הזמן לפעול להחזרת קרים. במוסקווה זועמים והאזור על סף עימות צבאי. הסיבה המרכזית אינה קשורה דווקא ליחסים בין פוטין לזלנסקי
מאיה ראכלין
03 באפריל 2021
12:34

כוחות רוסים מתאספים בימים האחרונים ליד אוקראינה ונורת אזהרה מהבהבת נדלקה בנאט"ו. במוסקווה הוציאו אזהרה לפיה כל משלוח סיוע של חיילים לאוקראינה יוביל לבנייה נוספת של הכוחות הרוסים ליד הגבול. דובר הקרמלין דמיטרי פסקוב, הזהיר שרוסיה תנקוט ב"אמצעים נוספים", אם חברות ברית נאט"ו יפעלו לעזרת אוקראינה.

המתיחות החלה כאשר רוסיה ביצעה בחודש שעבר תרגיל צבאי בחצי-האי קרים, שאותו כבשה מאוקראינה במרץ 2014. ממשלים שונים במערב טענו שרוסיה שלחה לשם כוחות צבאיים מצוידים בנשק כבד. הקרמלין הכחיש, ואמר שמדובר במתנדבים שעוזרים לכוחות מורדים במזרח-אוקראינה שמסתמכים על התמיכה הרוסית. ועם זאת, סרטונים לא מאומתים מהימים האחרונים, מראים כיצד טנקים רוסים ורכבים משוריינים עושים את דרכם לגבול האוקראיני.

נשיא רוסיה פוטין באירוע לציון 7 שנים לסיפוח חצי האי קרים, בחודש שעבר (צילום: אי-פי)

משתנה נוסף לסכסוך: הצמא בחצי האי קרים

כבר מספר חודשים שערים באזור חצי-האי קרים מפחיתות ומקציבות את שתיית המים. ברוב האזורים יש זרימת מים רק במשך שש שעות ביממה: שלוש בבוקר, ועוד שלוש בערב. המשבר הזה החל עוד ב-2014, כאשר בחצי האי קרים הצביעו במשאל עם והחליטו להישאר פרובינציה של הפדרציה הרוסית. ואז, הרשויות האוקראיניות חסמו את תעלת קרים, שסיפקה 85% מאספקת המים של חצי האי.

האוקראינים, ראו בחסימת התעלה דרך נוספת להפעיל לחץ על רוסיה. בקייב נימקו את ההחלטה בטענה ש"רוסיה מעוניינת במים כדי לפתח במהירות מפעלים צבאיים ומתקנים". עם זאת, ההסבר הזה לא ממש עולה עם העובדות. מומחים הניחו שזו הדרך של אוקראינה פשוט להעלות את עלות הכיבוש של חצי האי לרשויות הרוסיות, וזה אכן עבד.

מעבר לעלות של הכלכלה הרוסית, בחצי האי קרים המים הלכו ואזלו. תמונות לווין כבר מ-2018, הראו כיצד גדלו האזורים הצחיחים בעיקר בצפון ובמרכז האזור. התפוקה החקלאית צנחה, וגידולים של מוצרים שצורכים הרבה מים, כמו אור, נעצרו.

תנאי מזג האוויר בשנה שעברה, החמירו את המצב בחצי האי. בשנת 2020 דיווחו על חורף שחון ועל מחסור בשלגים. אחריו הגיע קיץ ארוך ומייגע. זו הייתה השנה היבשה ביותר שידע חצי האי ב-150 השנים האחרונות.

האוקראינים לא הסכימו להתפשר, כל הצעה שכללה חידוש של זרימת המים לחצי האי קרים נדחתה על הסף. שר הפנים האוקראיני אמר רק לפני חודש ש"אוקראינה לא תספק מים לחצי האי קרים, עד שזה יחזור לשטחנו".

נציגת רוסיה בארגון לביטחון ושת"פ באירופה (OSCE) טענה שחסימת התעלה מצד אוקראינה היא "ניסיון לרצח עם". אבל על פי אמנת ז'נבה – האחריות על אספקת מים לשטח כבוש, מוטלת, על הכובש.

ב-10 במארס הודיע יו"ר המועצה בחצי האי קרים שהם מתכננים להגיש תביעה נגד אוקראינה בגין "ההפסדים הכלכליים שנגרמו בגלל חסימת זרימת המים". תביעה שכזו, גם אם לא תשנה הרבה בשטח, תחדש את תשומת הלב לסיפור הזה.

האוקראינים נמצאים בצומת דרכים: מצד אחד, חסימת התעלה מותירה את רוסיה בחוסר אונים, ובמוסקווה נאלצים לשלם מחיר יקר על הכיבוש של חצי האי קרים. ומצד שני, ככל שעובר הזמן והמים אוזלים, הטינה בחצי האי גוברת, והמשבר עשוי להחריף. והסיכוי לאיחוד מחדש עם השלטונות האוקראינים – מתייבש.