בית הכנסת דאר בישי, 2011
צילום: אי-פי

תיעוד חדש מעלה חשש לבית הכנסת העתיק של יהדות לוב

תמונות מבית הכנסת דאר בישי הראו פיגומים במבנה העתיק, מה שמעלה חשש בקרב קהילת יוצאי לוב משינוי שייפגע בציביונו של המבנה ההיסטורי. ח״כ משה ארבל, מבני קהילת יוצא לוב: "מקומות שאבותינו נשאו בהם תפילה ותחינה, למדו ולימדו בהם תורה. אין לנו פריווילגיה לוותר על נכסי מורשת מקודשים אלו"
רועי קייס
05 באפריל 2021
20:19

חשש לבית הכנסת העתיק: לכאן חדשות הגיעו בימים האחרונים תיעודים חדשים של בית הכנסת הגדול "דאר בישי" בטריפולי, בירת לוב, ברובע של העיר העתיקה. בתיעודים אפשר לראות בתוך בית הכנסת, מהשרידים האחרונים של יהדות לוב, פיגומים. גורמים בקהילת יוצאי יהדות לוב שהשיגו את הסרטונים הביעו חשש כי יש תכנון לשנות את צביון המקום ולהפוך אותו למבנה אחר.

צפו בתיעוד שהגיע לידי כאן חדשות

נציגי הקהילה הפצירו בראש ממשלת לוב החדש, עבד אל-חמיד דביבה וכן באונסק"ו, בשליח האו"ם ללוב ג'אן קוביס ובשגרירי ארה"ב ואיטליה לשמר את בית הכנסת ולא לאפשר להפוך אותו למבנה אחר. במקביל גורמים לוביים אמרו לכאן חדשות כי מדובר רק בעבודות תחזוקה לשיפוץ המבנה, אך כן אישרו שהיה ניסיון להקים מבנה ליד בית הכנסת שהיה עלול לפגוע בצביונו והדבר נבלם.

ד"ר דוד ג'רבי, אחד מחברי הארגון העולמי של יהודי לוב אמר לכאן חדשות כי יש חשש שיהפכו את בית הכנסת לספרייה ויהרסו היסטוריה של 2,000 שנה. ג'רבי גורש עם משפחתו מלוב אחרי 1967 והעתיק את מושבו לאיטליה. בשנים האחרונות היה מהיהודים הבודדים שהצליחו לשוב ללוב אחרי ההתקוממות נגד קדאפי. הוא הצטרף למורדים נגדו ואף ניסה בתיאום עם שלטון המעבר לשקם את הקהילה היהודית בלוב שלמעשה נכחדה, אך ללא הועיל. הוא אף התפרץ לבית הכנסת הגדול בטריפולי בשנת 2011 למורת רוחן של המיליציות החמושות.

לוב נמצאת במצב של כאוס ומלחמת אזרחים מאז נפילת קדאפי. בבירה, מערב לוב, שולטים כוחות ממשל שנתמכים בידי טורקיה וקטר ואילו במזרח שולטים כוחות שנתמכים בידי מצרים, האמירויות ורוסיה. לאחרונה נראה שנרשמה פריצת דרך והוקמה ממשלת אחדות לאומית שנועדה לשים קץ לפילוג. אך הדרך לסיום הכאוס וריסון המיליציות החמושות גם בטריפולי וגם באזורים אחרים עוד ארוכה.

דאר אל-בישי הוא אחד מבתי הכנסת הלוביים הבודדים עם פוטנציאל לשיקום. אחרים נהרסו או הושמשו למטרות אחרות. כיום לא נותרו יהודים בלוב. ח״כ משה ארבל, מבני קהילת יוצא לוב, אמר בתגובה לתיעודים האלה: ״אני מקווה כי הפעולות הרבות שביצענו בשנה האחרונה בשדה המדיני אל מול שגרירי מדינות ערביות באזור וכן מול האיחוד האירופי וממשל ארה״ב ישפיע על הצלת המקום המקודש הזה ועוד רבים נוספים ברחבי לוב. מקומות שאבותינו נשאו בהם תפילה ותחינה, למדו ולימדו בהם תורה. אין לנו פריווילגיה לוותר על נכסי מורשת מקודשים אלו. ואני מודה מקרב לב לידידי ד״ר דוד ג׳רבי מרומא איטליה שפועל רבות ונצורות בנושא״.