חתונה בחברון, 2020. למצולמים אין קשר לכתבה
צילום: ויסאם השלמון, פלאש90. למצולמים אין קשר לכתב

במחלוקת: מאיפה הגיע לחיינו החוק האוסר איחוד משפחות?

הוא נולד באינתיפאדה השנייה, ומדי שנה מגיע לכנסת - וגם לבג"ץ. חוק האזרחות, שעוסק בהתאזרחות של פלסטינים שהתחתנו עם ישראלים, עובר לרוב עם התנגדות מעטה. מדוע הוא הפך עכשיו לסלע מחלוקת?
תמר אלמוג
17 ביוני 2021
21:28

החוק שהפך למוקד המחלוקת בין ימינה לבין הליכוד: חוק האזרחות מכונה גם חוק איחוד משפחות, אבל עכשיו הוא בעיקר חוק המריבה. לפני שיעלה לכנסת בשבוע הבא, אם אכן יעלה, בחדשות הערב בכאן 11 שאלנו מה בעצם יש בחוק הזה שמושך כל כך הרבה אש, ואיך הכול התחיל?

תפוח האדמה הלוהט שנקרא חוק האזרחות, או חוק איחוד משפחות, מתגלגל ממדורה למדורה כבר כמעט שני עשורים. החוק הזה אומר שפלסטינים תושבי יהודה, שומרון ועזה לא יקבלו אזרחות או תושבות באופן אוטומטי רק כי נישאו לאזרחים ישראלים. החוק הזה החל בתקופת הפיגועים בתחילת שנות האלפיים, מטעמים ביטחוניים, וחוקק כחוק מוגבל מבחינת תוקף. לימים הוא הוארך שוב ושוב – אחת לשנה.

הוא גם הגיע לבג"ץ, גם כן בכמה גלגולים. בג"ץ בכל פעם אפשר את החוק ודחה את העתירות על חודו של קול ממש. עם כמה הסתייגויות, אבל דחה - בעיקר מתוך אמירה שעם כל הכבוד לזכויות האדם וזכויות המשפחות, עומדים מנגד שיקולים חשובים ביותר, ובכללם ביטחון המדינה.

בינתיים, החוק המשיך להתגלגל קדימה מתוך הוראת שעה, כלומר להיות זמני, ולא חוקק בצורה קבועה. למעשה, אילולא היינו בכנסת חדשה והייתה הארכה קצרה אוטומטית של תוקף חוקים, תוקפו של החוק הזה כבר היה פג, כי בממשלה הקודמת לא האריכו אותו בזמן.

עכשיו הגיעה שרת הפנים החדשה איילת שקד ורוצה להמשיך את הארכתו, כמו בכל שנה. אבל אז נכנסות הסוגיות הפוליטיות: חלק ממפלגות הקואליציה, כמו רע"ם, מתנגדות לכל הבסיס הרעיוני של החוק. אז לרע"ם יש חופש הצבעה, אבל העבודה ומרצ – שעתרה לפני שנים נגד החוק – אמורות להצביע בעד בשלב זה.

מפלגות האופוזיציה, לפחות רובן, אמורות להיות בעד החוק גם מבחינת האידיאלוגיה שלהן ובטח לנוכח העובדה ששרי הממשלה הקודמת הצביעו בעד ההצעה הזאת. מצד שני, הן נגד הממשלה. עכשיו. מצד שלישי, או כמו שאמרה שרת הפנים בציוץ בטוויטר: "לא מאמינה שהם יצביעו נגד".

מה יהיה? נדע בקרוב.