איברהים ראיסי
צילום: אי-פי

תם עידן רוחאני באיראן: "התליין", איברהים ראיסי, נבחר לנשיא המדינה

ראיסי, ראש הרשות השופטת, אחראי על הרג אלפי אסירים פוליטיים בתפקידו כסגן התובע הכללי של טהראן בסוף שנות ה-80 • הוא נחשב לשמרן מאוד והמועמד להחליף את המנהיג העליון חמינאי
מיכל רשף, מואב ורדי ומאיה ראכלין
17 ביוני 2021
22:33
עודכן ב 19 יוני 12:18

תם עידן רוחאני באיראן: איברהים ראיסי, נבחר היום (שבת) לנשיא המדינה ברוב של 62% מקולות הבוחרים. שיעור ההצבעה עמד על 48.8% - הנתון הנמוך ביותר מאז ההפיכה האסלאמית. ראיסי, ראש הרשות השופטת של איראן, היה המועמד המוביל מול מוחסן רזאי, לשעבר מפקד משמרות המהפכה, ועבד אל-נאסר המתי, נגיד הבנק המרכזי של איראן עד לפני שבועיים. 

עוד בטרם פרסום התוצאות שני הפוליטיקאים שהתמודדו מול ראיסי כבר הודו בהפסד ובירכו אותו על ניצחונו. הנשיא היוצא חסן רוחאני בירך בפגישה אישית את מחליפו, ומוקדם יותר אמר כי שיעור ההצבעה ה"נהדר" היה תשובה מוחצת לאויביה של הרפובליקה האסלאמית. כמו כן, נשיא רוסיה ולדימיר פוטין בירך את ראיסי.

ראיסי, צילום: אי-פי

ראיסי הוא שמרן נוקשה, וידוע בכינוי "התליין", על תפקידו כסגן התובע הכללי של טהראן בסוף שנות ה-80, אז היה אחראי להוצאתם להורג של אלפי אסירים פוליטיים. הוא מזוהה מאוד עם הקו השמרני הקיצוני יחסית של המנהיג העליון חמינאי, ומועמד להחליפו בעתיד. ראיסי התמודד מול רוחאני בבחירות הקודמות והובס.

לקראת תום ההצבעה הלילה התברר כי שיעור ההצבעה נמוך בכ-30% מהבחירות הקודמות. על כן, הרשויות בטהראן האריכו את שעות ההצבעה עד אחרי חצות. הבחירות התנהלו על פי רוב כסדרן, למעט כמה מקרים של אי סדרים, בעיקר בקלפיות אלקטרוניות. 

אתמול קרא הנשיא היוצא חסן רוחאני לבוחרים לצאת להצביע למועמד המועדף עליהם: "הלוואי שנראה שיעור הצבעה גבוה יותר". מועצת שומרי החוקה אישרה שבעה מועמדים בלבד להתמודדות בבחירות, מתוך כמעט 600 איש שהגישו מועמדות. בימים האחרונים פרשו ארבעה מועמדים מתוך השבעה, ולקו הסיום הגיעו שלושה. 

כדי לנצח בסיבוב ראשון היה זקוק ראיסי ליותר מ-50% מהקולות. שיעור ההצבעה הנמוך הדאיג את הרשויות עוד לפני הבחירות. באיראן יש 59 מיליון אזרחים בעלי זכות הצבעה. בשתי מערכות הבחירות האחרונות שיעור ההצבעה היה סביב 70%, אך השנה דיברו על שיעור הצבעה צפוי של 42% - שיא שלילי מאז המהפכה.

שיעור ההצבעה הצפוי משקף את אובדן אמון הציבור האיראני במערכת הפוליטית על כל צדדיה – גם מכך שההנהגה בראשות חמינאי פסלה את המועמדות של רפורמיסטים רבים שכלל לא יכלו להתמודד בבחירות, אבל גם מהמחנה המתון אליו שייך רוחאני, שלא הצליח להביא לשיפור מצבם של רבים בציבור באיראן.