-

אחרי המהומות: איך שומרים על דו קיום בערים המעורבות?

מסע תיעודי שהחל באופטימיות בחודש ינואר השנה - וקיבל תפנית אלימה כשהארץ בערה במבצע שומר החומות
ערן זינגר ורועי אטינגר
04 ביולי 2021
22:44
עודכן ב 09 יולי 18:19

בחודש מאי בערה הארץ. ערבים נגד יהודים, יהודים נגד ערבים - איימו לפורר את מרקם החיים המשותפים בערים המעורבות. בחלק מהמקרים זה גם הצליח. לוד, יפו, חיפה ועכו הפכו בן לילה לזירות לחימה. עוד לפני פרוץ המאורעות התחיל צוות כאן חדשות לצלם סדרה על המציאות המעורבת של היהודים והערבים בישראל, סביב השאלה אם החיים שם יהפכו בעתיד למציאות של עוד מקומות בארץ. אחרי הפרעות, העתיד בערים המעורבות נראה קודר יותר.

השבר הגדול: איך פגעו אירועי הדמים במרקם היחסים בערים המעורבות?

תושבי חיפה ועכו מנסים לענות על השאלה: האם אפשר בכלל לאחות את הקרע ולהחזיר את השד הלאומני בחזרה לתוך הבקבוק?

צפו בפרק הראשון בסדרה

"לא יכולים לחיות עוד בחוסר שוויון": האם הפער הכלכלי מאיים על הדו-קיום בערים המעורבות?

ביפו משפחות ערביות ששוכנו בדירות עמידר נדרשות אחרי שני דורות לעזוב את בתיהן בהתאם לחוק. בלוד סבורים התושבים הערבים כי הגורם העיקרי שהוביל לפיצוץ בעיר לפני חודשיים נובע מההזנחה התקציבית ממנה הם סובלים. 

צפו בפרק השני בסדרה

"המחירים בנצרת היו מטורפים": הערבים שעוברים לגור בערים יהודיות

בשנים האחרונות גדל מספרם של התושבים הערבים ביישובים יהודיים שלא הוגדרו מעורבים - ובכל זאת המציאות בהן היא מעורבת. מה גורם ליותר ויותר אזרחים ערבים לחפש מגורים בישובים יהודיים שאינם מוגדרים מעורבים?

צפו בפרק השלישי בסדרה