כנס חיילים בודדים, 2019
צילום: יונתן זינדל, פלאש90. למצולמים אין קשר לכתבה

האם מדי צה"ל הופכים את בטי משיקגו ליהודיה?

הכירו את הדמות הפיקטיבית בטי, שתעזור לנו להכריע אם יהדות היא שאלה של מוצא, או ערכים. כנראה שלא תופתעו לשמוע, שלדעות הפוליטיות של המשיבים לשאלה, יש משקל רב בתשובותיהם
שמואל רוזנר, המדד
13 ביולי 2021
10:04

היום נדבר על בטי. דמות פיקטיבית, שהיא אחת מתריסר הדמויות שאנחנו שואלים אתכם ״האם הם יהודים" בשאלון המיזם ״מיהו יהודי״ (עוד לא השבתם? זה הזמן!). לפני שבוע כתבנו על דמות אחרת, זו של זמיר. המקרה של זמיר הציג שאלה מסוג אחד (האם גיור רפורמי נחשב בעיניכם), המקרה של בטי מציג שאלה מסוג אחר. מה השאלה? הנה תיאורה של בטי: היא נולדה בשיקגו להורים לא יהודים. היא באה לארץ בעקבות אהבה. היא משרתת בצה"ל. היא לא התגיירה, אבל מרגישה יהודיה.

יש לכם אמון בבנט כראש ממשלה? בלפיד כשר חוץ? בליברמן כשר אוצר? בואו והשיבו לסקר המדד

מה השאלות שעל הפרק? לפחות שתיים. האחת – האם מגורים בישראל ושירות בצה״ל נחשבים כמכשירים של ״יהודיות״? השנייה – האם הרגשתה של אישה נחשבת לעניין היותה יהודיה? וכמובן, אפשר לומר ״כן״ או ״לא״ על כל שאלה לחוד. ואפשר גם לכרוך אותן יחדיו כסוג של תנאי: מי שגם באה לישראל, גם התגייסה לצה״ל וגם מרגישה יהודיה – היא בעינינו יהודיה. אבל אם הייתה רק מרגישה, בלי להתגייס, או רק מתגייסת בלי להרגיש, אולי לא הייתה בעינינו יהודיה.

למה זה חשוב אם בטי יהודיה? כי גם המקרה שלה, כמו המקרים של אחרים שמופיעים בשאלון שלנו, מסייעים להבין כיצד אנחנו מזהים את מאפייניה של קבוצת בני האדם שאנחנו מכנים ״יהודים״. מי שאומרים שבטי יהודיה, כנראה נותנים משקל משמעותי לשירות בצה״ל – לא רק כחובה אזרחית חשובה אלא גם כמעשה ״יהודי״ חשוב. העובדה שיש לא מעט יהודים בישראל שמחשיבים את השירות בצה״ל כמעשה של ״יהודיות״ התגלתה לנו כבר במחקר קודם - יהדות ישראלית, של המכון למדיניות העם היהודי.

מיהו יהודי? לטורים הקודמים של שמואל רוזנר

במחקר ההוא שאלנו יהודים בישראל האם הם מסכימים עם האמירה: ״בעיניי, להיות יהודי זה לשרת בצה״ל / לחנך לשירות בצה״ל״. כשני שליש מהנשאלים אמרו שכן. הם מסכימים. אלא שהפעם אנחנו הולכים עוד צעד אחד, ומבררים לא רק האם ״יהודים טובים משרתים בצה״ל״ אלא האם שירות בצה״ל משמעותי עד כדי כך, שהוא מהווה סוג של ״שער כניסה״ גם ללא יהודים שרוצים להשתייך לקבוצת היהודים.

נכון לעכשיו, רוב קטן מהמשיבים לשאלון שלנו אומרים שבטי איננה יהודיה בעיניהם. אבל צריך לזכור שבשלב זה השאלון איננו משוקלל לייצג את האוכלוסייה, כך שאין לגזור מהנתון הזמני הזה על מה שיראה הנתון הסופי. מה שכן, כבר אפשר להביט בנתונים בחלוקה לקבוצות, ולהתחיל למצוא בהם דפוסים מעניינים. במקרה של בטי, פער מובהק על פי מפתח פוליטי, בין (היהודים) שרואים בה יהודיה לבין אלה שאינם רואים בה יהודיה. ככל שזזים שמאלה על הציר האידיאולוגי-פוליטי, מימין לשמאל, כך עולה שיעורם של מי שבעיניהם בטי היא יהודיה. תכף ננסה להסביר למה.

אבל לפני שנסביר, צריך עוד גרף. על גרף הבא אפשר לראות חלוקה אחרת לפי קבוצות, קצת יותר מורכבת. כל המשתתפים במשחק-מיזם שלנו, מתבקשים לבחור מכמה אפשרויות המבטאות את המרכיב בעיקרי בעיניהם של ההגדרה ״יהודים״. האם יהודים הם בני אותו ״לאום״ או בני קבוצה ״דתית״ או מחוברים בעיקר ב״מוצא״ או בחיבור של ״ערכים״, וכן הלאה. כתבנו קצת על השאלה ״מהי יהדות בעיני היהודים״ לפני כמה ימים. היום חיברנו את ״מהי יהדות״ ל״מיהי בטי״. כלומר, בדקנו איך מתקשרת הבחירה בגזרת היהודיות למידת ההסכמה שבטי היא יהודיה.

כמו שאפשר לראות, גם כאן יש קשר מובהק. ככל שהמשיבים מגדירים את היהדות יותר כ״דת״ או ״מוצא״ כך הם פחות מגדירים את בטי כיהודיה. יש בזה הגיון כמובן: היא לא ממוצא יהודי, ולא עברה גיור דתי. מצד שני, מקרב המשיבים שנוטים להגדיר את היהדות כמערכת ערכים, או כעניין תרבותי, יש רוב מובהק שרואים בבטי יהודיה לכל דבר. גם כאן ההיגיון ברור: היא משרתת בצה״ל, שזה מעשה ערכי, והיא גרה בישראל, כך שהיא חלק מהתרבות היהודית-ישראלית.

עכשיו אפשר לחבר שלושה דברים. את המקרה המיוחד של בטי, את הסולם האידיאולוגי-פוליטי, ואת הגדרת היהודיות באופן כללי. ראינו שככל שזזים שמאלה כך ישנם יותר משיבים שרואים בבטי יהודיה. ראינו שככל שרואים ביהדות מערכת של תרבות וערכים כך ישנם יותר משיבים שרואים בבטי יהודיה. מכאן צריך להניח ולבדוק השערה על האופן שבו המחנה האידיאולוגי-פוליטי מתבטא בהגדרת היהדות. ואכן, הבדיקה מוכיחה שיש קשר כזה. בימין, הגדרות של יהדות בעיקר כ״מוצא״ ו״דת״ הן הבולטות ביותר, לצד ״לאום״. רק מעטים מאוד מגדירים את היהדות בעיקר כ״תרבות״ או כ״ערכים״. כבר אמרנו, מי שמגדירים את היהדות כמוצא וכדת מתקשים לזהות את בטי כיהודיה.

לעומת זאת, כאשר זזים לכיוון המרכז והשמאל, עולה מאוד שיעורים של מי שרואים ביהדות בעיקר ״תרבות״, ועולה גם שיעורם של מי שרואים בה בעיקר ״ערכים״. בהתאם, עולה גם שיעורם של מי שרואים בבטי יהודיה.

ושוב נשאל, איפה כל זה פוגש אותנו במציאות הישראלית? התשובה קלה, זה פוגש אותנו בכל מקום. למעשה, חלק ניכר מהעימותים בזירה הציבורית הישראלית נובעים מהפער הזה בהגדרת היהודיות, שמתבטא גם בפער ביחס למקרים כמו זה של בטי. שהרי, מצד אחד יש הסכמה כמעט גורפת של יהודים שישראל צריכה להיות ״מדינה יהודית״. אבל מצד שני, כאשר מתחילים לבחון מהי ״מדינה יהודית״ צריך לבחון מהי ״יהדות״, וכשבוחנים מהי ״יהדות״, מסתבר במהרה שבעיני קבוצות שונות (במקרה הזה, על פי מפתח פוליטי), היהדות היא דברים שונים.

לא רק זה, אלא שהמקרה של בטי מדגים לנו היטב כיצד הבנה שונה של מהי יהדות מובילה גם לתוצאה שונה בראיית המציאות במקרים מאוד ספציפיים. יש יהודים שאומרים - היהדות היא תרבות, ובעיניהם בטי יהודיה. יש יהודים שאומרים שהיהדות היא מוצא ובעיניהם בטי איננה יהודיה. פער בהבנת משמעות היהודיות מוביל לפער בהבנת זהותה של בטי. את בטי עצמה אנחנו כמובן אוהבים בלי קשר לשאלה אם היא יהודיה או לא.