-
צילום: נעם רבקין פנטון, פלאש 90

הקבוצה של בנט: כמה "דתיים לאומיים" יש בישראל?

מדובר לא במבחן מספרי אלא בשאלה של השקפה: מהו או מהם, האלמנטים ההכרחיים המשייכים איש או אישה לחברה הדתית - והאפשרויות רבות
שמואל רוזנר, המדד
20 ביולי 2021
12:39

מנהיגות החברה הדתית לאומית בישראל (ואם תרצו: ״הציונות הדתית״) עוסקת באינטנסיביות בשאלות הנוגעות לזהותה, עיסוק שהתגבר מאז שאחד מראשיה, נפתלי בנט, נעשה לראש ממשלת ישראל. דיון זה חושף פערי עמדות בנוגע להגדרת הקבוצה. בפסקאות הבאות, המבוססות בעיקר על סקרי פרויקט יהדות ישראלית של המכון למדיניות העם היהודי, נציע כמה דרכים לכמת את מספר הדתיים בישראל. בסיכומן, לא בהכרח תתקבל תשובה החלטית על השאלה כמה דתיים יש בישראל. אבל תתקבל תמונה מפורטת יותר של סוג השאלות הנוספות שיש לשאול כדי לדעת כמה דתיים יש בישראל.

יש לכם אמון בבנט כראש הממשלה? בשאשא ביטון כשרת החינוך? בהורוביץ כשר הבריאות? בואו והשיבו לסקר המדד

הדרך הפשוטה ביותר לקבוע את השתייכותו של פרט למסגרת קבוצתית כלשהי היא בבדיקת הגדרה עצמית. איך הוא והיא מגדירים את עצמם. אבל צריך לקחת בחשבון שמספר הקבוצות המוצעות לבחירה בכל סקר, והתארים המוצעים לקבוצות השונות, משפיעים במידה רבה על ההשתייכות. לדוגמה, כשמוצעת בסקר קבוצה תחת השם ״דתי תורני״, בוחרים בה ישראלים שבנסיבות אחרות היו בוחרים ב״דתי״, וגם ישראלים שבנסיבות אחרות היו בוחרים ב״חרדי״. ודוגמה מכיוון אחר: כאשר יש לנשאלים אפשרות לבחור בין ״דתי״ ובין ״מסורתי-דתי״, יש צורך להכריע בדיעבד האם ה״מסורתי-דתי״ שייך לקבוצה הדתית או לא שייך אליה (אלא למה שבסקר אחר היה נקרא פשוט ״מסורתי״).

מיהו יהודי: איך אתם הייתם מכריעים? | השתתפו בסקר של כאן חדשות והמדד

זו אחת הסיבות לכך ששיעור הדתיים בישראל משתנה מסקר לסקר, ולפעמים מדובר בהבדלים משמעותיים. הסקלה הנרחבת נעה בין קצת יותר מ-10% (הסקר החברתי של למ״ס), לבין קרוב ל-30% (בנוסח המרחיב ביותר של סקר המכון לדמוקרטיה). בחינה נוספת של המגזר תייצר שכבות נוספות של מורכבות. בחינה כזאת נדרשת, בין השאר, משום שלדתיות בישראל (כפי שהשם “ציוני דתי” או “דתי לאומי” מסגיר) יש יותר ממרכיב אחד. משמעה בדרך כלל שילוב חדש של דתיות עם לאומיות (ובעשורים האחרונים גם עמדה פוליטית ימנית). הדתי הישראלי איננו אורתודוכסי פחות קפדן או יותר מודרני מהחרדי. הוא אורתודוכסי מסוג אחר. ההוויה הדתית שלו כוללת מצוות שהעולם החרדי לא מכיר בהן, ולעיתים אף מתנגד להן, כמו שירות בצה”ל, יישוב ארץ ישראל ותרומה כלכלית ותרבותית לחברה הכללית. במקרים רבים, נדמה שמצוות אלו נתפסות כבעלות ערך רב יותר מהמצוות ה״סטנדרטיות״ המגדירות את כלל החברה האורתודוכסית.

לכן, ראוי להתייחס להתנהגויות שבעיניי חברי הקבוצה עצמה ייחשבו לבעלות משמעות קריטית לצורך חברות בה. חינוך יכול להיות מאפיין חשוב. וכך גם חיי היומיום: כשליש מהיהודים בישראל אינם נוסעים בשבת. אם לוקחים בחשבון שכשליש מתוך השליש הם חרדים, הרי ששיעור הלא-נוסעים שאינם חרדים הוא כ-25%. זה שיעור קרוב למדי לשיעורי ההגדרה העצמית של האוכלוסייה המוגדרת כדתית (גם מקרב המסורתיים כשליש אינם נוסעים בשבת). כלומר: שילוב של הגדרה עצמית ומבחן הנסיעה בשבת מאפשר לאמץ הגדרה שתביא אותנו לבין 20%-25% מהאוכלוסייה המשתייכים לחברה הדתית.

אבל לזה אפשר כמובן להוסיף רבדים נוספים של התנהגות, וכך לזהות שבחינה מדוקדקת של אורחות חיים מגלה פערים ניכרים בתוך החברה הדתית ביחס לפרקטיקות שונות. אומנם, לא ביחס לנסיעה בשבת (כמעט אף ישראלי שייחשב בעיני הקבוצה ל״דתי״ לא נוסע בשבת). אבל כן, לדוגמה, ביחס להנחת תפילין כמנהג יומיומי. ובמילים אחרות: אם נחשיב הימנעות מנסיעה בשבת והגדרה עצמית כ״דתי״ כמספיקים כדי לשייך אדם לקבוצה הדתית, נקבל מספר מסוים של דתיים. אך אם נבקש לשלב את אותה הגדרה עצמית (״דתי״ לסוגיו) עם פרקטיקה יומית של הנחת תפילין (לגברים) נקבל שיעור אחר של דתיים. גודל הקבוצה ישתנה.

למעשה, כאן מדובר לא במבחן מספרי אלא בשאלה של השקפה: מהו, או מהם, האלמנטים ההכרחיים המשייכים איש או אישה לחברה הדתית. והאפשרויות רבות. כדי להפוך את כלל מה שנאמר עד כאן למובן וקונקרטי, אנחנו מציגים בגרף הבא עיבוד של נתונים על גודל הקבוצה הדתית, כאשר בכל שלב נוסף קריטריון אחד לרשימה. באופן טבעי, כל תוספת של קריטריון מורידה במשהו (לעיתים יותר ולעיתים פחות) את שיעור חברי הקבוצה. לדוגמה, יש מעטים שמגדירים את עצמם כדתיים למרות שהם נוסעים בשבת. הם מעטים, אבל קיימים. יש מי שמגדירים את עצמם דתיים, לא נוסעים בשבת, מניחים תפילין, אך אינם אנשי ימין או ימין מרכז. שוב, הם מעטים, אבל קיימים. בסוף החשבון, כפי שאפשר לראות בטבלה, בתוספת הדרגתית של קריטריונים, הורדנו את גודל הקבוצה של ה״דתיים״ מ-22% ל-14%. וכל זה, בלי להעמיס חומרות הלכתיות דרמטיות.

אז כמה דתיים יש בישראל? שאלה לא מוגדרת היטב מולידה תשובה לא החלטית. כל דיון על שיעור הדתיים בישראל מוכרח לפתוח בשאלה מקדמית: למה אתם מתכוונים כשאתם אומרים ״דתי״. השאלה המקדמית הזאת תאפשר, בדרך כלל, לתת תשובה פחות או יותר מדויקת על שיעור הקבוצה בעיניכם. רק צריך לקחת בחשבון, שמי שדתי בעיניכם אינו בהכרח דתי גם בעיני שכניכם.