בני גנץ, אבו מאזן

אבו מאזן ביקש מגנץ: השב עשרות גופות מחבלים

ראש הרשות ביקש גם להפסיק את כניסות צה"ל לערים הפלסטיניות שבשטחי A • ישראל תלווה חצי מיליארד שקלים לרשות ותכיר באלפי פלסטינים חסרי מעמד ביו"ש | פרטים חדשים מהפגישה החריגה
גל ברגר ואיתי בלומנטל
30 באוגוסט 2021
17:00
עודכן ב 21:21

ראש הרשות הפלסטינית אבו מאזן ביקש משר הביטחון בני גנץ לפעול להשבת עשרות גופות של מחבלים המוחזקות בישראל. כך מסרו מקורות פלסטינים לכאן חדשות. בחדשות הערב בכאן 11 פורסם היום (שני) כי לפי הפלסטינים, ישראל מחזיקה בכמה עשרות גופות של מחבלים (כ-80), חלק מהם השתתפו בפיגועים שהיו בשנים האחרונות. הדרישה להשבתם עומד במוקד קמפיין ציבורי והפגנות רחוב בשטחים מעת לעת. לדברי מקור פלסטיני, גנץ אמר כי ישראל תשקול את הבקשה.


עוד מסרו המקורות כי אבו מאזן ביקש מגנץ להפסיק את כניסות צה"ל לערים הפלסטיניות שבשטחי A ביהודה ושומרון ולפעול נגד אלימות מתנחלים בגדה. ראש הרשות אמר בפגישה כי הוא מחויב למאבק בטרור ומתנגד לאלימות. עוד סוגיה שעלתה בפגישה היא הדרישה הפלסטינית לפתוח את הסכמי פריז המכתיבים את היחסים הכלכליים בין הצדדים.

מקורות ברמאללה אמרו לכאן חדשות כי גנץ לא העלה בפגישה את סוגיית תשלום המשכורות למחבלים ואת שיתוף הפעולה של הרשות עם החקירה המתנהלת נגד ישראל בהאג. להערכתם, הנושא לא הועלה כדי שלא להעכיר את האווירה בפגישה, אלא לסלול את הדרך לצעדים בוני אמון.

הפגישה אמש נערכה בביתו של אבו מאזן ברמאללה. היא החלה בסביבות עשר בערב ונמשכה כשעה בהשתתפות מתאם פעולות הממשלה בשטחים האלוף רסאן עליאן ושניים מבכירי הרשות הפלסטינית מאג'ד פרג' וחוסיין א-שייח. השיחה התנהלה בערבית ובעברית והמסרים תורגמו לשני האישים.

בסביבתו של אבו מאזן אומרים כי הוא יצא מרוצה יחסית מהפגישה, וכי ישנה הערכה וחיבה רבה כלפי בני גנץ. מקורות פלסטינים מסרו לכאן חדשות כי התרשמו שלבני גנץ כוונות טובות אך הם רוצים לראות תוצאות בשטח ויישום של מה שסוכם עליו. השיחה תוארה לבבית וחמה וכללה לחיצת יד בין אבו מאזן לגנץ.

להתרשמות חלק מהנוכחים בפגישה, אבו מאזן נראה בריא, חזק, צלול והפגין שליטה בפרטים. לפי מקורות פלסטינים, גנץ ואבו מאזן סיכמו עקרונית לקיים פגישה נוספת בעוד תקופה כדי לעשות הערכת מצב ולבחון כיצד התקדמו הדברים.

ישראל תלווה חצי מיליארד שקלים לרשות הפלסטינית

בפגישה החריגה שהתקיימה הלילה (שני) בין שר הביטחון בני גנץ לראש הרשות הפלסטינית אבו מאזן, החליט גנץ להניע מספר צעדים בוני אמון בין הצדדים. בין השאר ישראל הסכימה להלוות לרשות חצי מיליארד שקלים, שיוחזרו מכספי הסילוקין מיוני 2022 באישור שר האוצר אביגדור ליברמן. בנוסף ישראל תגדיל את היתרי התעסוקה ב-15 אלף עובדים, תוסיף אלף עובדים בענף התיירות וינתנו אישורי בנייה בשטחי c.

כמו כן, ישראל תחל בהסדרת מעמד הומניטרי של אלפי פלסטינים ביהודה ושומרון שכיום ללא תיעוד, בהם אנשים שהגיעו מרצועת עזה לפני שנים, ומבקרים פלסטינים שהגיעו מחוץ לארץ והתחתנו בגילים מבוגרים. הסדרת המעמד תהיה לפי קריטריונים מוגדרים וגיל.

ישראל תסכים גם למעבר להתחשבנות דיגיטלית במע"מ, כך שכל עסק פלסטיני שרוכש ממדינת ישראל יעשה את זה באופן דיגיטלי וכך חשבוניות מחוקות/שחוקות/לא תקינות יביאו לגבייה נכונה. הדבר אושר על ידי משרד האוצר החל מ-1 בנובמבר כשהצעד עשוי להכניס כ-10 מיליון שקלים לקופת הרשות הפלסטינית.

גנץ אמר היום בתדרוך עם כתבים: "אמרתי לאבו מאזן שלא אנחנו הולכים ולא הפלסטינים הולכים לשום מקום מחר בבוקר. הגעתי לפגישה כדי לבנות אמון ולשמור על האינטרסים של מדינת ישראל, והקשרים החשובים שלנו עם הרשות הפלסטינית, שאני מאמין שצריך לחזק אותה. ככל שהרשות הפלסטינית תהיה חזקה יותר, החמאס תהיה חלשה יותר, וככל שתהיה לה יותר משילות, יהיה יותר ביטחון ואנחנו נצטרך לפעול פחות".

השר האחראי על הקשר עם ישראל ברשות הפלסטינית, חוסיין א-שייח', כותב בחשבון הטוויטר שלו כי הסדרת מעמדם של חמשת אלפים הפלסטינים הוא שלב ראשון בדרך לסיום הסוגייה הזו, שיש לה לוח זמנים מוסכם. עוד טוען א-שייח' כי הרשות נכללת בהסכם שהושג בין האו"ם לקטר בסוגיית המענק הקטרי לרצועת עזה, וזאת בהנחייתם של אבו-מאזן וראש הממשלה הפלסטיני מוחמד אשתייה. לדבריו, הושג סיכום בין הרשות לקטר בנושא. 

לקראת מלחמה עם איראן? | האזינו להסכת "עוד יום"

"אם איראן תגיע לסף גרעין - יווצר מרוץ חימוש"

במערכת הביטחון הגיעו למסקנה שישראל נמצאת כמעט לבדה, בשלב הזה, במערכה מול הגרעין האיראני. גנץ אמר כי "אנחנו מקצים משאבים כדי לחזק את יכולות הפעולה מול אתגרים באזור ובראשם איראן. אם איראן תגיע לסף גרעין, אין לי ספק שמדינות רבות ינסו גם הן לרכוש את היכולת הזו וייווצר מרוץ חימוש שיסכן מדינות רבות בעולם ולא רק במזרח התיכון. בנוסף - איראן תחת מטריה גרעינית תגביר את התוקפנות באזור".

שבוע לאחר אישור תקציב הביטחון אמר שר הביטחון כי הוא יאפשר להכין ולבנות את צה"ל לקראת האתגרים הבאים ובראשן האיום האיראני. "תקציב הביטחון מאפשר את ההתעצמות והמענה המבצעי שאנחנו צריכים, ולצד זאת בעל מאפיינים חברתיים חשובים", אמר גנץ. "בין השאר אנחנו מתחילים במיגון הצפון והקמת המכשול שעוכבו שנים, אנחנו מממשים את רפורמת נפש אחת, עיגנו את תוכנית ממדים ללימודים בתוך התקציב, אנחנו דואגים לתחבורה ואני מאמין שגם נביא להעלאה של שכר חיילי החובה, בדגש על המערך הלוחם. הצלחנו גם בשנת קורונה להגדיל את הייצוא הביטחוני ולחזק את התעשיות שמספקות עשרות אלפי מקומות עבודה".

גנץ: לא יכול להבטיח שלא נמשיך את מה שהפסקנו בשומר החומות

על ההסלמה ברצועת עזה, שנמצאת בימים האחרונים על סף רתיחה עם הפרות סדר ליליות על הגדר, אמר שר הביטחון כי "מה שהיה הוא לא מה שיהיה ומה שהיה הוא לא מה שקורה. גם באופי התגובות שלנו ועוצמתן, גם בהעברת הכסף הקטרי שהמנגנון שלה שונה, וגם בנושאים האזרחיים והתלות של השיקום בשבויים והנעדרים כפי שאמרתי בסיום המערכה". על תקיפות צה"ל אמר גנץ: "הן ממוקדות ופוגעות ברכיבי התעצמות שכואבים לחמאס ושוללות לו יכולות. אני לא יכול להבטיח שלא נמשיך את מה שהפסקנו מהיום ה-12 של שומר החומות".

נערכים לפתיחת החזית הצפונית

בישראל גם נערכים לפתיחת חזית צפונית כשהמצב בלבנון, שמנוצל על ידי חיזבאללה, מטריד מאות את הצמרת הביטחונית. שר הביטחון אמר כי "המצב ההומניטרי בלבנון מאוד מטריד, אבל גם ההתעצמות של חיזבאללה. אנחנו נערכים לתרחיש לחימה גם בזירה הצפונית, וגם למצב שבו אנו נלחמים בשתי חזיתות בצפון ובדרום. אנחנו רואים שחמאס העולמי מנסה לייצר תשתית גם בלבנון".

מלחמה מתחת לרדאר | האזינו ל"עוד יום"

האם צה"ל יהפוך לצבא מקצועי?

במערכת הביטחון נערכים לכך שישראל תצטרך לחיות לצד הקורונה גם בשנים הבאות. גנץ הנחה את צה"ל להיערך להפעלת כלל מערכי הקורונה של צה"ל ומערכת הביטחון עד סוף 2022 ולהציג את המשמעויות. "מערכת הביטחון כולה תמשיך לתמוך במאמץ הלאומי", אמר גנץ.

גם על ביטול קיצור השירות והרפורמה בשירות אמר שר הביטחון כי אם לא תחול רפורמה בשירות במהלך העשור הקרוב תצטרך מערכת הביטחון לוותר על צבא העם ולהפוך לצבא מקצועי. "חוק הגיוס הוא גשר שמתכתב עם מתווה השירות שאנחנו פועלים להביא", הסביר גנץ.

"במסגרת המתווה הזה השירות הצבאי יהיה המוביל, ולצידו יהיו שירות ביטחוני, אזרחי וקהילתי. רוב אזרחי ישראל יתבקשו לתרום, ומי שיתגייס לשירות קרבי או שירות צבאי משמעותי וארוך יתוגמל בהתאם. המטרה היא להגיע ליותר מ-70% משרתים מקרב מחזור, כשהיום אנחנו עומדים על כ-50% בלבד. זו רפורמה שלוקח זמן לעשות, וצריך לדאוג שהיא שומרת את צה"ל חזק ואת המוטיבציה לשרת בו".

להיות חבר קבינט | האזינו ל"עוד יום"