עירית יוקנעם
צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ

יקנעם: נספח יישובי המועצה, מגידו: זו הכרזת מלחמה

המעברה שהפכה לעיר הייטק מול החקלאים עם המרחב הביוספרי
מערכת כאן | מקומי
09 בפברואר 2017
15:15

המועצה האזורית מגידו כוללת כאחד עשר אלף בני אדם אשר מתגוררים בשלושה עשר יישובים- תשעה קיבוצים, שלושה מושבים ומושבה אחת. כמה שנים לפני קום המדינה, החליטו תושבי אותם היישובים להקים לעצמם מועצה אזורית ובצעד זה הם התבדלו מגוש ההתיישבות בעמק יזרעאל. חלק ניכר מיישובי מגידו הלכו ושגשגו במהלך השנים ולצדם אזור רמות מנשה נהנה מהשקעה רבה ששימרה אותו כמרחב ירוק או כפי שמגדירים זאת בגאווה אנשי המועצה- "המרחב הביוספרי".

השכנה יקנעם, המונה כיום למעלה מעשרים ואחד אלף תושבים, נולדה כמעברה שהתפתחה אט אט במעלה ההר לצד המושבה יקנעם ותחת ניהולה. עשור וחצי מאוחר יותר נפרדה יקנעם מניהולה של המושבה הקטנה, זכתה לשם הרשמי יקנעם עלית ובשנת 2006 הוכרזה כעיר. יקנעם, תחת ניהולו של ראש העיר הוותיק סימון אלפסי, היא ללא ספק סיפור הצלחה- עיירת פיתוח שבשנות ה-90 סבלה מ-35% אבטלה, הפכה לעיר מבוקשת שפיתוחה רק הולך ומואץ. תרמו לכך בין היתר הקמת פארק ההיי-טק שהפך את יקנעם למרכז אזורי המכיל מקומות עבודה רבים ואטרקטיביים וכן סלילתו של כביש 6 שהפך את מרכז הארץ לקרוב הרבה יותר.

שכונת הגגות הירוקים ביקנעם (צילום: רונן צומר)

העיר יקנעם והמועצה האזורית מגידו הן מחד שכנות בעלות אינטרסים רבים משותפים, אך מאידך, הבדלי הגישות התהומיים צצים לא פעם מעל לפני השטח ושאריות של דם רע עדיין זורם פה ושם בנחל השופט. לא כולם יגידו זאת בגלוי אך נדמה שהרקע השונה ממנו מגיעה כל אחת מהרשויות עדיין משחק תפקיד והותיר מטען אשר מתדלק את המחלוקות האובייקטיביות בשטח. ויכוחים יכולים לעלות סביב עניינים מהותיים כמו הקמתו המתוכננת של שדה התעופה הבינלאומי ברמת דוד, תכנית בה נלחמת המועצה האזורית מגידו ואילו עיריית יקנעם אימצה בחום, או בסוגיות מקומיות קטנות אך נפיצות הקשורות לפרקטיקה של חיי היום יום- כמו הקמתו של שער אלקטרוני אשר מנע מתושבי יקנעם העיר ומיתר העוברים ושבים לעקוף את צומת התשבי הישר ליקנעם המושבה.

לצד המחלוקות המזדמנות לכל הנוגעים בדבר, ברור כבר שנים שיש פיל על הר מגידו, ולפיל קוראים סוגיית הקרקעות. בימים האחרונים החליטו ביקנעם להוציא אל הפועל תכנית שכבר הוזכרה בעבר- סיפוח לשטחה של שלושה יישובים מתוך מועצה אזורית מגידו- עין העמק, מושב עובדים שהוקם בשנות ה40 על ידי עולים מכורדיסטן, אליקים- מושב שהוקם בסופו של אותו עשור על ידי עולים מתימן, והיישוב שלפחות במדד גודל הבתים, וגובה הארנונה הוא היהלום שבכתר – יקנעם המושבה, אותה מושבה ממנה כזכור צמחה והתנתקה יקנעם עלית. מטבע הדברים, אנשי מגידו מתנגדים בנחרצות לצעד שכזה, לכן החליטו ביקנעם להפעיל לחץ על משרד הפנים על מנת שזה יחייב את המועצה האזורית לוותר על שטחה.

הצבת השלט "אליקים", 1950 (צילום: טדי בראונר, לע"מ)

תגובתו של איציק חולבסקי, ראש המועצה האזורית מגידו, אינה משתמעת לשתי פנים- "הודעתי לראש עיריית יקנעם עלית, סימון אלפסי, כי אם יתחיל בקידום תכנית הסיפוח שלו אראה בזאת הכרזת מלחמה על מועצה אזורית מגידו, יישוביה ותושביה".

ראש עיריית יקנעם השיב לראש המועצה בנימה אדישה עד סרקסטית- "יקנעם בראשותי מתפתחת לתפארת על יסוד התכנון המוקדם כפי שמצופה מראש רשות רציני וראוי. בהתאם לכך הנני רואה חובה לעצמי לתכנן באופן מושכל את התפתחות העיר עד לשנת 2050".

בשיחה בתכניתנו כאן | מקומי, הגן אלפסי על הצעתו: " גם לישובים האלה טוב להיות מחוברים ליקנעם, כי ממילא את כל השירותים שלהם הם מקבלים מאתנו, אנחנו יכולים לתרום הרבה גם למראה היישובים וגם לתשתיות שלהם. כמו כן, אין לי שום כוונה לבנות בתוך היישובים ואני לא מתכוון לשנות את הצביון שלהם". אלפסי מסרב לקבל את העובדה שיקנעם תישאר יישוב קטן: "לא יכול להיות שמועצה אזורית מגידו עם 10,000 תושבים תתפרס על פני 170,00 דונם ויקנעם תישאר עם 8,000 דונם. המצב הזה התאים לשנת 48, אך העולם השתנה. לא ייתכן שאנחנו נהיה בתוך בועה ומועצות אזוריות יחגגו על מאות אלפי דונמים".

האזינו לשיחה:

מן הצד השני, חולבסקי לא מוכן לקבל את ההתנהלות של ראש עיריית יקנעם: " אלפסי לא בא לדבר, אלא מודיע לי שהוא רוצה שלושה יישובים מהמועצה. זה דבר בלתי נסבל, לא ראוי ולא מקובל". חולבסקי גם לא מקבל את טענתו של אלפסי על כך שנגמרו לו השטחים: "יש לו שטחים בעיר, הוא יכול לעשות פינוי בינוי בשכונות ותיקות והוא צריך לבנות לגובה. הוא לא יכול לרצות להיות עיר, אבל להרגיש בכפר, יש לעיר יתרונות אבל גם חסרונות. אתה לא יכול להיות עיר עם צורה של כפר". ומה הפתרון שמציע חולבסקי לאלפסי? "קודם כל שיגנוז את התכנית הזאת בגלל שהיא הזויה ולא ראויה, אחרי זה אני אציע לו מה לעשות".

בינתיים יחכו שני ראשי הרשויות להחלטת משרד הפנים, אבל לא רק הם. אם תתקבל ההחלטה לספח את שלושת היישובים ליקנעם, זו תהיה החלטה תקדימית שתוכל להשפיע על רשויות רבות בישראל.

לתכנית המלאה: