כריזה לפנות בוקר

"לך להתפלל, אבל למה להעיר את השכן?": החוק שלא נאכף

זהו אחד ממטרדי הרעש הנפיצים ביותר מבחינה פוליטית ודתית: כריזת המואזין לפנות בוקר. הקריאה אומנם עוברת על תקנות מפגעי הרעש בישראל, אבל אלו אינן נאכפות בשל הרגישות הדתית והצורך לאכוף באופן דומה גם בתי תפילה יהודיים. רק תנסו לספר את התירוצים האלה לשכנים, שמתעוררים לפני השמש מהדציבלים הגבוהים
יפעת גליק
08 בנובמבר 2021
22:36
עודכן ב 13 נובמבר 16:28

בכל בוקר, בשעה 04:26, לצבי מפסגת זאב יש בעיה. במקום לשמוע את הצרצרים הוא שומע את קולות המואזין "אללה הוא אכבר". בישראל יש מאות מסגדים, אבל החוק נגד מפגעי רעש מאפשר למואזין לכרוז בלילה כדי להעיר את המוסלמים לתפילה. וכל זה כשסך הדציבלים לא עולה על 50. עכשיו ספרו את זה לשכנים היהודים, שעל הדרך גם הם מתעוררים.

בחזרה לצביקה ממזרח ירושלים. הוא הלך להפגין ליד ביתו של ניר ברקת, ראש העיר המסוכסכת במזרח התיכון, כדי למחות על הרעש. והמאבק לא מסתיים רק בירושלים. איתמר סחיש מראש העין, שצופה אל המסגדים של כפר קאסם, מנהל מלחמה וירטואלית.

מנגד, שייח איעד אומר שההתנגדות העצומה של היהודים לרעש טמונה בכלל במשכן הכנסת. בשורה התחתונה, הסיכוי לפתרון כולל מתנפץ בכל פעם מחדש על מזבח של רגישות דתית. בסוף הרי הכל פוליטי.

חבר הכנסת לשעבר מהבית היהודי, מוטי יוגב, הגיש הצעת חוק להפחתת רעש המואזין במסגדים - שנפלה בוועדת השרים לחקיקה בשל התנגדותו של נציג החרדים דאז, ח"כ ליצמן. מאז, הצעת החוק אמנם ירדה מהפרק, אבל המוסלמים מלוד טוענים שהנזק נגרם והכל רק הלך והחריף.

המואזין שמעבר לים: איך מתמודדים בעולם עם רעש המואזין?

בגרמניה יש הגבלות על הכריזה של ראשי המואזין לתפילה בחמשת הזמנים. ממש לפני כמה שבועות הוחלט על פיילוט באחת הערים: 34 מסגדים יוכלו לכרוז לתושבים המוסלמים להגיע לתפילה. זה יהיה רק בכל יום שישי בצהריים בין 12:00 ל-15:00. הכוונה היא לבדוק את הנושא במשך שנתיים ולראות מה עושה הרעש לתושבים ואם אפשר לחיות איתו במידה מסוימת.

בכלל, בעשורים האחרונים, בגלל גלי ההגירה וההתרחבות של הקהילות המוסלמיות למדינות מרכז אירופה ומערבה, יש לחץ להעלות דציבלים. כך, לפני שנה, נפל דבר נוסף בחסות מגפת הקורונה: הממשלות התירו למסגדים באיטליה, בבלגיה, בהולנד ובספרד להשמיע כרוז – פעם אחת בערב.

ומה קורה בארצות הברית? שם המדיניות משתנה ממדינה למדינה. דבר אחד יש להן במשותף: הפניית הרמקולים תיעשה על פי רוב פנימה. בשנה החולפת הורשו ערים אחדות לכרוז גם כלפי חוץ. מינסוטה סיטי ומיניאפוליס למשל. אבל זה היה רק בתקופת הרמדאן.

בשכנה סעודיה התקבלה החלטה מעניינת: צמצום השימוש ברמקולים בעת הקריאות לתפילה. כדי לנמק את זה הם נאחזים הנימוקים? נאחזים שם בציטוטים מפי לא אחר מהנביא מוחמד, שאמר – המתפללים לא צריכים לגרום אי נוחות באמצעות הגברת קולם.

אז הסיפור הזה מורכב, לא רק בישראל, ואולי החוק היבש במקרה הזה לא רלוונטי בכלל. יכול להיות שהמפתח הוא פשוט הידברות?