הכנות לפסגת האקלים בגלזגו, 2021
צילום: אי-פי

מנהיגי מדינות התאכזבו: הושג הסכם מתוקן מפסגת האקלים בגלזגו

השינוי של הרגע האחרון הגיע מכיוונה של הודו, שביקשה נסיגה הדרגתית בשימוש בפחם להפקת אנרגיה - במקום הפסקה הדרגתית של השימוש בו • נשיא הוועידה התנצל שלא הושג הסכם שאפתני יותר: "מבין את האכזבה העמוקה"
איתמר מרגלית ומואב ורדי
13 בנובמבר 2021
22:29
עודכן ב 23:24

עדיין יוביל לשינוי? הושג הערב (שבת) הסכם מתוקן בוועידת גלזגו, בו סיכמו המדינות המשתתפות לעשות יותר כדי להילחם בשינויי האקלים, ולסייע למדינות שפגיעות יותר בשל כך. נציגי מדינות רבות הביעו אכזבה מנוסח הטקסט המתוקן, לאור סוגיות מפתח שלא נפתרו, סביב סוגיית הפחתת השימוש באנרגיה מפחם - לגביה נתגלעו חילוקי דעות בין המדינות.

נשיא הוועידה, אלוק שארמה, התנצל בפני הנוכחים שלא הושג הסכם שאפתני יותר והבין את האכזבה, אך הבהיר שהיה חשוב להגיע להסכם בסופו של דבר. מדעני אקלים טוענים שהמחויבויות לצמצום פליטות גזי החממה, עליהן הוסכם במסגרת ההסכם, לא יספיקו כדי לבלום את ההתחממות ברף הנדרש של 1.5 מעלות, ויאפשרו את עליית הטמפרטורה הגלובלית עד ל-2.4 מעלות. 

השינוי של הרגע האחרון הגיע מכיוונה של הודו, שביקשה נסיגה הדרגתית בשימוש בפחם להפקת אנרגיה - במקום הפסקה הדרגתית של השימוש בו - על אף שמדובר באחד הגורמים המרכזיים לפליטות גזי חממה. למרות אכזבה של מדינות רבות, בהן שוויץ והאיחוד האירופי, הנוסח המתוקן אושר ולבסוף הושג הסכם כולל בסיומה של הוועידה.

ההסכם כולל החלטה של המדינות לשוב ולהיפגש בעוד כשנה במצרים, כדי לעדכן את המחויבויות הללו, במטרה לשמור על האפשרות להצליח לעמוד ביעד של עד 1.5 עלייה בטמפרטורה הממוצעת. זו הפעם הראשונה שהסכם אקלים בין-לאומי כלשהו מתייחס לצורך בצמצום השימוש בפחם. וכמו כן, יש הסכמה כי המדינות המפותחות והעשירות יצטרכו להגדיל את הסיוע הכלכלי למדינות העניות כדי לעמוד ביעדי צמצום הפליטות.

האם הפסגה בגלזגו היא טקס לטיהור המצפון או אירוע שיכול להוביל לשינוי של ממש? | הפרשנות של שמואל רוזנר

בפתיחת פסגת האקלים ההבטחות היו נוצצות יותר

בתחילת החודש נפתחה בגלזגו שבסקוטלנד פסגת האקלים העולמית לדון בשינויי האקלים ההרסניים. אל הכינוס באו יותר מ-130 ממנהיגי העולם, שסיפרו בתורם מה עושה מדינתם כדי להפחית את פליטת גזי החממה בשטחה ולקדם אנרגיה ירוקה.

ועידת גלזגו: ההזדמנות האחרונה | האזינו לפרק ב"עוד יום"

ראש הממשלה נפתלי בנט פתח את נאומו ואמר: "ההיסטוריה תשפוט את הדור שלנו, ישראל בתחילת מהפכה". אחר כך התחייב בנט כי ישראל תצמצם את פליטת גזי החממה לאפס עד שנת 2050 ואף תפסיק בהדרגה את השימוש בפחם עד שנת 2025. "אנחנו מתקדמים", המשיך ראש הממשלה. "ישראל היא אולי אחד המקומות היבשים ביותר על פני כדור הארץ, אבל הצלחנו להפוך למדינה מספר אחת בעולם בתחום חדשנות במים. כמדינה עם הכי הרבה סטארט-אפים לנפש בעולם, עלינו לתעל את מאמצינו להצלת העולם שלנו".

לפני רה"מ בנט נאם נשיא ארצות הברית, ג'ו ביידן, שפתח בהצהרה כי זה העשור ש"יחליט על הכל" ויקבע את התשובה לגבי משבר האקלים. "כרגע אנחנו עדיין נמצאים מאחור, זה האתגר הקולקטיבי של החיים שלנו. אין יותר זמן להתמהמה, להתלבט או להתווכח בינינו. כל יום בו אנחנו מתעכבים המחיר של חוסר הפעולה עולה", המשיך.

אחר כך עבר ביידן להבטחות של ארצות הברית. "נצמצם את פליטת גזי החממה ביותר מג'יגטון עד 2030, נגיע לאיזון פחמני לא יאוחר משנת 2050 ונפחית את פליטת גזי החממה בכ-50% עד 2030, בהשוואה לנתוני 2005".

גם ראש ממשלת בריטניה, בוריס ג'ונסון, לא חסך באמירות גרנדיוזיות והצהיר על בימת הוועידה: "זה דקה לחצות. אם לא נפעל היום ואם לא נממש את כל ההבטחות כאן בגלזגו - מחר יהיה מאוחר". אחר כך עבר לבחון את הפתרונות: "אנחנו יכולים לטעת טריליון עצים עד 2030, זה מפחית את גזי החממה ומאזן את העולם. צריך לעבור לטכנולוגיה ירוקה, יש לנו את הטכנולוגיה והתקציבים".