האדמו"ר מבעלז אומר כן ללימודי ליבה לבנים. ועד החינוך של חסידות בעלז נפגש שלשום (שני) עם מנכ"לית משרד החינוך וצמרת המשרד בניסיון לגבש מודל ייחודי לתלמודי התורה של החסידות, לפיו יילמדו לימודי ליבה, אשר יתוקצבו באופן מלא. בעלז היא החסידות השנייה בגודלה מבין החסידויות השונות והרפורמה נוגעת לכ-7,000 ילדים. אם היוזמה אכן תקודם, ילדי בעלז יעברו ממעמד של "פטור" למעמד ייחודי שבו עומק הליבה יותאם להיקף התקצוב.
התוכנית שעל הפרק ממוקדת בתלמודי התורה בלבד, כלומר בכיתות הנמוכות לבנים. אין הסכמה על תעודות בגרות - וזאת בשונה מהחינוך הממלכתי חרדי - ועם זאת גורם בוועד החינוך אומר כי "בשלב שני", לא נשללת בחסידות גם הגשה של חלק מהתלמידים, בגילאים המבוגרים יותר (בישיבות הקטנות) לבגרויות חלקיות במקצועות אנגלית, מתמטיקה ולשון. מדובר בהצהרת כוונות בלבד, ובכל מקרה לא על תעודות בגרות מלאות.
בפגישה השבוע השתתף חבר הכנסת משה (קינלי) טור פז מיש עתיד. "ועד החינוך של בעלז הגיע אליי לפני כשנה כמנהל מנהל החינוך של ירושלים", אמר הבוקר טור פז בריאיון לאסף ליברמן ועקיבא נוביק בכאן רשת ב. "הם סיפרו שהם הגיעו למסקנה שנובעת מצורכי פרנסה וצורך לכלכל את המוסדות שלהם, ומתוך הבנה שבלי לימודי ליבה הם לא יוכלו להתקדם ותלמידיהם חסומים בשוק העבודה. הם ביקשו את עזרתי לבנות את המתווה, שבו הם יכניסו לימודי ליבה, יגשו למשרד החינוך, יבנו מנגנון שבו הם יקבלו תקצוב לפי כמות הליבה שהם יכניסו. הנהלת המשרד מאוד נענו לעניין הזה והבינו את הפוטנציאל שבו".
לדברי טור פז, "היעד הוא שכבר בשנת הלימודים הקרובה זה ייצא לדרך. בחסידות, בהובלת האדמו"ר האמיץ, באים ואומרים שמי שלומד תורה ימשיך בעולמו, אבל רוב התלמידים צריכים לימודי מדעים ברמה, מתגברים על חרם האנגלית ומבינים שזה לא יפגע באורח חייהם החרדי. המדינה צריכה להיות במצב מאוד בעייתי אם היא לא נענית לזה. היום הם מתוקצבים בכ-40% מתקציב של תלמידים רגילים. המדינה צריכה לקבל עצמה תקצוב יחסי".
חבר הכנסת הוסיף: "יש קונסטלציה משפטית ופדגוגית איך עושים את זה. צריך לעשות התאמות בספרי הלימוד ובפיקוח. יש תהליך של הבנה והבשלה, שהתחיל לפני עשר שנים עם הקמת החינוך הממלכתי חרדי. זה מהלך אמיתי, חשוב ודרמטי".
