t
-

המלכוד של האנשים שגרים בדיור הציבורי היקר במדינה

בתוך שוק הנדל"ן הרותח של יפו מחזיקה עמידר בנכסים ששווים מיליונים. אבל מה יהיה עם הדיירים? | חיות כיס
חיות כיס
29 בינואר 2022
10:57
עודכן ב 14:28

אתם בטוח מכירים את זה. אתם הולכים ברחוב ומסתכלים על הבניינים מסביב. אתם רואים שורת בניינים חדשים, משופצים ומדוגמים. ואז פתאום, בין כל הבניינים המהממים האלה, בולט בית אחד בודד, נמוך, עם צבע מתקלף ודלת שבורה. תקוע ולא שייך לנוף. 

כשהולכים ברחובות של שכונת עג'מי ביפו, המראות האלה חוזרים על עצמם שוב ושוב. "יפו הייתה מוגדרת עיר של פשע", מספר כמאל אגבריה, תושב השכונה. "אבל יפו של אז היא לא יפו של היום. דירה שעלתה לפני שבע או שמונה שנים בסביבות ה-300 אלף שקלים, היום היא עולה קרוב ל-שני מיליון שקלים".

האזינו לחיות כיס עם שאול אמסטרדמסקי ואלון אמיצי

רבים מהתושבים הערבים ביפו גרים בבתים ששייכים למדינה. הם חתמו על חוזה עם המדינה לפני עשרות שנים שהעניק להם מעמד של דייר מוגן. זאת אומרת שהם משלמים שכירות זולה, ממש כמה מאות שקלים, ואי אפשר לפנות אותם. אבל למעמד הזה, יש תוקף – שני דורות לפי החוק. זאת אומרת סבא מוריש לבן, אבל הבן לא יכול להוריש לנכד. וממתי מתחילים לספור את הדור הראשון? רוב החוזים האלה נחתמו קצת אחרי קום המדינה, אז הרבה מאלו שנחשבים דור שני, כיום הם כבר מאוד מבוגרים. והדור השלישי? ברגע שהדור השני ילך לעולמו הם יצטרכו להתמודד לא רק עם אובדן במשפחה, אלא גם עם צו פינוי. 

לתושבי הערבים בשכונת עג'מי יש רק דרך אחת לא למצוא את עצמם ברחוב – לקנות את הדירה שלהם מהמדינה. בתור דיירים מוגנים הם זכאים לעדיפות ברכישת הדירה ואפילו להנחה שיכולה להגיע עד ל-70% מהשווי של הדירה בשוק.

מדיירים מוגנים לבעלי דירות – יש דבר כזה?

מעט אנשים בעג׳מי מוכנים לדבר בפומבי על צווי הפינוי שלהם מהבית. רבים מהם נמצאים במאבקים משפטיים נגד הפינוי וכל עוד אין פסק דין הם יכולים להמשיך לגור בבית. הם חוששים שאם הם ידברו בתקשורת על המצב שלהם, זה ימשוך אליהם תשומת לב לא רצויה מחברת עמידר, שהיא חברת הדיור הציבורי הממשלתית שמנהלת את הנכסים האלו. הם חוששים שאם הם יהיו על הכוונת שלה זה יגרום לה להאיץ את ההליכים ולפנות אותם מהבית.

כמיל קופטי, תושב השכונה בן 49, מנהל גם הוא מאבק משפטי על הבית. כמיל, כמו רבים אחרים ביפו, קופטי נלחם נגד צו פינוי שקיבל מחברת עמידר. "נולדתי בבית הזה, אבל איך אני הגעתי לפה? אני לא יודע. מה שאני יודע זה שהממשלה הביאה את האוכלוסייה לבתים האלה. היא הושיבה אותם במקום זה".

אז למה 1,200 משפחות שגרות בדירות האלה בעג׳מי לא קנו אותן עד עכשיו? "צריך לקחת בחשבון שכדייר מוגן שילמת מחיר מאוד פעוט", מסביר אגבריה. "זה יכול להיות מ-25 שקלים עד 200 שקלים בחודש. שזה פיתה שווארמה ושתייה פלוס מינוס והיה לך חודש בית משלך. אני זוכר שהייתי מגיע לחלק מהבתים האלה ולפעמים מנסה לשכנע את בעלי הבית לרכוש את הדירה. הייתי אומר לו 'יש לך הזדמנות'. היו אומרים לי 'למה לשלם 300 אלף שקל כשאני משלם 20 שקל או 200 שקל?' ההוויה היא שאני חי את הרגע ואז 'יהיה בסדר'".

במסגרת ההליך שמנהל כמיל לרכישת הבית שבו הוא מתגורר, חברת עמידר שלחה שמאי, שנתן הערכה למבנה, ואחרי הנחה הסכום שנדרש לשלם היה 2.8 מיליון. "הבאתי שמאי מטעמי שנתן 1.6 מיליון, עמידר לא קיבלו את זה", הוא סיפר. בסוף הגיע שמאי שלישי, מה שמכונה שמאי מכריע או שמאי ממשלתי, וקבע סכום באמצע. 2.1 מיליון שקלים עבור הבית, אחרי הנחה – סכום כמעט דמיוני לתושבי השכונה.

כשנדל"ן, כסף ופוליטיקה מתערבבים

נכסי נפקדים ודיירים מוגנים זה משהו שקיים לא רק ביפו. אבל ביפו המצב נהיה מסובך בגלל מחירי הנדל"ן. בעשר השנים האחרונות מחירי הנדל"ן בכל תל אביב-יפו עלו ב-48% לעומת 32% בשאר המדינה. כיום דירה בעג'מי עולה לפי אתר מדלן 3.6 מיליון שקלים בממוצע.

הסיבה שיפו נהייתה מקום כזה יקר לחיות בו היא כי אחרי המון שנים, העיירה החליטה סופסוף להשקיע בה. ב-2010 מה שכונה "החירייה של יפו" הפך להיות פארק המדרון. עיריית תל אביב הוציאה יותר מ-60 מיליון שקל כדי לפנות את הפסולת מהמקום ולהפוך אותו לפארק שמיועד לתושבים, עם ספסלים ומתקני משחקים.

אבל הרבה מערביי יפו לא קונים את זה שמדובר במשהו שיצר השוק החופשי. "זו מדיניות שהתחילה ב-48' וממשיכה עד היום של להוציא פלסטינים, פחות ערבים ויותר יהודים", טוענת רוואן בשראת, פעילה חברתית שעוסקת גם במאבק הדיור ביפו.

בסוף, ברחובות עצמם ליד הבית, אין עמידר ואין עירייה ואין ממשלה, יש רק את השכנים. וכל המתיחות והתסכול מהמצב זולגים לתוך היחסים בין היהודים והערבים בתוך העיר. במאי 2021, המאבק נגד צווי הפינוי והג'נטריפיקציה התערבב עם מבצע שומר החומות. וזה הוביל לכך שהכול פשוט התפוצץ.

"כל עיוור יגיד לך שיש קשר ישיר בין האירועים הקשים בחודש מאי ובין מעמדה של החברה הערבית בישראל, בטח ובטח בנושא של הדיור", טוען אגבריה. "הזעקה הזאת באה ממקום של כאב גדול, של אזרחים שהרגישו במשך שנים רבות שהמקום הזה עושה הכול בשפה לא מכובסת כדי לדפוק אותם ולזרוק אותם מכאן. ובסוף זה התפוצץ".

עד לא מזמן, כל מי שהיית שואל לגבי המצב הזה היה אומר לך שמדובר בפצצה מתקתקת. שיפו בדרך לאסון בלתי נמנע. הדיירים לא יוכלו להשיג את הכסף לקנות את הבתים, עמידר תצטרך לפנות אותם ומאות או אלפי תושבים ערבים יהיו מחוסרי בית. אבל אז משהו השתנה שם. והשינוי הזה התחיל עם כניסת רע"ם לממשלה.

לפני חודשיים, בנובמבר 2021, התפרסמה כתבה של רן שמעוני ב"הארץ" ובה הוא חשף שעיריית תל אביב עובדת עם מפלגת רע"ם ועוד גורמים בממשלה, כדי לקדם הנחה של 95% לדיירים המוגנים ביפו על הבתים שלהם. עבור תושבים שמתפרנסים בקושי, הנחה של 95% על דירות ששוות כמה מיליונים יכולה להיות גיימצ'יינג'ר רציני. אם התוכנית הזו תתממש היא תפתור את המלכוד של תושבי עג'מי שגרים בדירות של עמידר. הדגש כאן הוא על ה-אם זה יקרה.

ואולי לא נעים להגיד, אבל חייב לשאול. אם פתאום משפחה, שמתקשה לסגור את החודש, מקבלת הנחה מטורפת על נכס ששווה כמה מיליונים, האם הדבר המתבקש הוא לא לקנות ואז מייד למכור את הנכס הזה? עם הכסף שהם ירוויחו מלמכור את הבית הזה הם יכולים ממש לשנות את החיים. הם יכולים לקפוץ למעמד ביניים גבוה ולגור בבתים הרבה יותר יפים, במקום אחר.