עימותים בין צעירים ערבים לכוחות הביטחון בשער שכם
צילום: ג'מאל עווד, פלאש90

מה המתח העיקרי בחברה הישראלית? אתם כבר יודעים

שני סקרים של שני גופים שונים בדקו מהם המתחים העיקריים בחברה הישראלית, על פי דעת הישראלים. באופן לא מפתיע, שניהם הגיעו לאותו ממצא בנוגע למתח בין יהודים לערבים. ומה בנוגע להבדלים בין הסקרים ביחס למתחים אחרים בחברה? אלו כנראה נובעים, כמו תמיד, מהאירועים שמתרחשים בכל זמן נתון – ולפעמים פשוט הופכים את השאלה עצמה למיותרת
שמואל רוזנר, המדד
31 בינואר 2022
18:27

המכון למחקרי ביטחון לאומי מקיים את ועידתו השנתית תחת שם בומבסטי כמקובל ("עת להחלטות קריטיות" – ועל זה ייאמר, או שכן או שלא). ועוד כמקובל, המכון פרסם סקר שמלווה את הדיונים, שבוודאי יהיו מעניינים. בין השאר בחן הסקר את המתחים העיקריים בחברה הישראלית, כפי שהם נתפסים על ידי הישראלים עצמם. זה מעניין, משום שרק לפני כמה שבועות פרסם המכון הישראלי לדמוקרטיה ממצאים מקבילים בשאלה מקבילה, כך שיש מה להשוות ולמה להשוות.

ההשוואה מעניינת משתי סיבות: האחת – יש הרבה מאוד דמיון בין תוצאות שני הסקרים, כך שאפשר לומר שהשני מתקף את ממצאי הראשון. לא שהייתה סיבה לחשוד שהראשון לא בסדר. אבל כאשר רואים ממצאים כל כך דומים בשני סקרים שונים, זה נוסך מידה של ביטחון בממצאים. אם בסקר של המכון לדמוקרטיה קצת יותר מ-40% מהיהודים אמרו שהמתח בין יהודים לערבים הוא הקשה ביותר בחברה הישראלית, ובסקר של המכון לביטחון הממצא ביחס למתח הפנימי "שמדאיג אותך ביותר" היה זהה (הבדל של אחוז אחד), כנראה שזה אכן מה שאנחנו חושבים. אנחנו – קרי היהודים בישראל. למרות, ואולי בגלל, ההשתתפות של רע"ם בקואליציה, למרות, ואולי בגלל, העיסוק המתמיד בשאלות הנוגעות להשתלבות המגזר הערבי בחברה הישראלית – המתח הזה נמצא בראש.

מי אשם באלימות במגזר הערבי: האם זה הממשלה, התרבות, המשטרה, או ההזנחה – לחצו וחוו את דעתכם

בואו לדרג את ראש הממשלה – וגם את שר האוצר, שרת החינוך, ראש האופוזיציה, הרמטכ״ל והמפכ״ל

בדומה, קל לראות שהמתח הבין עדתי, מזרחים ואשכנזים, נמצא יותר בראש של פרשנים והגיגנים מאשר במציאות. בסקר אחד שאלו במפורש על "מזרחים-אשכנזים". בשני רמזו ל"מתח בין עדתי". בשני המקרים, רק מיעוט קטן הציב את המתח הזה כמתח העיקרי בחברה. זה כמובן לא אומר שהוא לא קיים כמתח מסדר שני, שלישי, או רביעי. אבל בוודאי שאחרים קודמים לו, ובאופן משמעותי.

הדמיון ניכר לעין, כפי שאפשר לראות בטבלה המצורפת. אבל ישנו גם שוני. כ-10% שנדדו מהקטגוריה "ימין-שמאל" של המכון לדמוקרטיה, לקטגוריה "רקע מעמדי כלכלי חברתי" של המכון לביטחון. למה נדדו? שאלה מעניינת, ואפשר להציע לה שתי תשובות אפשריות. קודם כל נאמר, שכנראה לא נדדו בגלל שיטת סקירה או דגימה אחרת, ולא בגלל עניינים מתודולוגיים אחרים. הזהות הקרובה ברוב הסעיפים מעידה שהסקרים מן הסתם בסך הכול דומים במתודולוגיה. אז למה ימין-שמאל ירד ורקע מעמדי עלה? כאמור, שתי אפשרויות.

אפשרות אחת: בגלל הנוסח. המכון לדמוקרטיה שאל בבוטות על "עשירים ועניים". המכון לביטחון שאל יותר במרומז על "רקע מעמדי חברתי כלכלי". הכוונה בשאלה דומה, אבל הנוסח השני רך יותר, מעורפל יותר, ואולי מקל על משיבים ומשיבות לבחור בו.

אפשרות שנייה: בגלל העיתוי. זו האפשרות שנראית לי הנכונה יותר. נכון, יש הבדל בניסוח, והוא יכול לספק הסבר למה "רקע מעמדי" מקבל עדיפות לעומת "עניים עשירים". אבל עדיין צריך להסביר מדוע כשליש מהבוחרים "ימין שמאל" בסקר המכון לדמוקרטיה עברו לפתע לקטגוריה אחרת. העיתוי מספק הסבר טוב.

סקר המכון לדמוקרטיה נערך ביוני של 2021. ממשלת בנט-לפיד הושבעה ביוני 2021. כלומר, הסקר נערך כאשר המתח הפוליטי שהתלווה לארבע מערכות בחירות ולמשא ומתן הקואליציוני שבא בעקבותיהן עדיין היה טרי בזיכרון. זה היה מתח מאוד נוכח בשיח הציבורי. הסקר של המכון לביטחון נערך בנובמבר ודצמבר, אחרי שהממשלה התייצבה והבחירות נדחקו מהתודעה לטובת עניינים אחרים, דחופים יותר. מה היו העניינים הדחופים של נובמבר ודצמבר? אהה – בראשית נובמבר עבר התקציב. כלומר, מה שהיה בראש החדשות באותם ימים מתאים לשאלה על "רקע מעמדי חברתי כלכלי".

והנה התשובה שלכם לשאלה מהו המתח העיקרי בחברה הישראלית. המתח העיקרי הוא זה שנמצא בתודעה בזמן נתון על רקע אירועים נתונים. לאורך כל השנה, יש בולטות למתח היהודי-ערבי, והוא נשמר יציב. המתח הפוליטי קצת ירד, ואפשר בולטות של מתחים אחרים לפחות באופן חלקי. אם מחר בבוקר תהיה מלחמה עם חיזבאללה, שאלות ביטחוניות יעלו לסדר היום. אם האינפלציה תצא משליטה, הכלכלה תעבור לחזית. אפשר לראות כיצד בגרף שצירפנו, שיעורי האומרים "ימין שמאל" ו"חילונים דתיים" עולה ויורד מזמן לזמן, לפי המצב.

מה כל זה אומר? יכול להיות שזה אומר שהשאלה פשוט לא כל כך חשובה. ברוב המקרים, תדעו בעצמכם, גם בלי לשאול, מה המתח העיקרי בחברה בכל זמן נתון. האירועים יכתיבו את סוג המתח. המציאות תכתיב את סוג המתח. וכמובן, גם השאלות יכתיבו את סוג המתח. הסוקרים הם שבוחרים להציג דווקא את חמשת המתחים האלה, ולא מתחים אפשריים אחרים. נאמר, בין "משכילים לבורים". נאמר, בין "עירוניים לכפריים". נאמר, בין "חובבי סדר למבולגנים" (מתח משמעותי בהחלט אצלנו בבית). ואפילו, בין מי שמאמינים למה שכתוב בסקרים לבין מי שלא מאמינים.