-
צילום: יוסי זמיר, פלאש 90

סוגרים מעגל עם חברת החשמל

המרחק בין רשת חשמל מתפקדת ובין עלטה מוחלטת הוא כמה שניות שבהן הכול יכול להשתבש. לכן זה בדיוק הזמן להסתכל קדימה, אל העתיד – על שיא הביקוש שעוד לפנינו, כשרוב המכוניות בכבישים יהיו חשמליות, ועל המעבר המאתגר לאנרגיות מתחדשות • חיות כיס
חיות כיס
19 בפברואר 2022
08:38

המרחק בין רשת חשמל מתפקדת ובין עלטה מוחלטת הוא כמה שניות שבהן הכול יכול להשתבש. וכשהסכנה כה גדולה, אולי הגיע הזמן להסתכל אל האופק, אל העולם שיהיה כאן בעוד חמש או 10 שנים. עתיד שבו אנחנו לא רק צורכים את החשמל, אלא מייצרים אותו, עתיד שבו משק החשמל צריך לתמוך גם בעולם התחבורה, שבו רשת החשמל אמורה להיות חכמה ולאפשר לנו לשלוט בצריכה שלנו בצורה חכמה יותר.

איך משק החשמל הולך להשתנות ואיפה נפגוש את השינויים האלה? האזינו לחיות כיס 

השינוי הכי גדול שקרה במשק החשמל הוא הרפורמה הגדולה שנחתמה באמצע שנת 2018, ויצאה לדרך בתקופת הקורונה. המוטיבציה מאחורי הרפורמה הייתה שאם נפתח חלקים ממשק החשמל לתחרות, יש סיכוי שנגיע למצב טוב יותר. כלומר, שנצליח לייצר חשמל באופן יעיל יותר, ולכן הוא יעלה לנו פחות, שנצליח לבנות את משק החשמל מחדש בצורה שמתאימה יותר לדפוסי השימוש שמשתנים במהירות, ולתכנן את משק החשמל העתידי באופן חכם, שמסתכל על כל המערכת ולא רק על האינטרסים של חברת החשמל.

הרפורמה מוציאה את ניהול משק החשמל ביום-יום ואת תכנון משק החשמל העתידי מתוך חברת חשמל לחברה ממשלתית עצמאית – חברת "נגה". אבל יותר מזה, הרפורמה משנה את האופן שבו מייצרים את החשמל כבר עכשיו. במקום שחברת החשמל תהיה מונופול בייצור, רוב הייצור עובר לידיים פרטיות.

"אחוז הייצור הפרטי, לא זה שמיוצר על ידי חברת חשמל, כבר מגיע ליותר מ-40%, וצפוי לעבור את ה-50% בשנת 2022", מספר יואב קצבוי, ממלא מקום יו"ר רשות החשמל – הרגולטור של משק החשמל, שמהווה הגוף היחידי שמוסמך לקבוע מה יהיה תעריף החשמל.

עד הרפורמה, חברת חשמל ייצרה בפועל 69% מתוך כל החשמל בישראל. יתר 31 האחוזים היו תחנות כוח פרטיות, רובן המוחלט מייצרות חשמל על בסיס גז, מיעוטן הן תחנות כוח של אנרגיה מתחדשת. מאז שהרפורמה יצאה לדרך, השוק השתנה והנתח של חברת החשמל ירד. בשנת 2020 הוא עמד על 61%. ברפורמה נקבע כי חברת החשמל תמכור חלק ניכר מהתחנות שלה ליצרנים פרטיים. כבר היום חצי מהחשמל שאנו צורכים הוא חשמל שמיוצר באופן פרטי על ידי חברות פרטיות. הפרטת הייצור הוזילה את תעריף החשמל בכמה אחוזים ובתוך כמה שנים, עד 2026, הנתח של חברת החשמל בייצור החשמל אמור לרדת ל-35% בלבד, והעידן שלה כמונופול בייצור יסתיים.

כשאנחנו מקבלים חשבון של חברת החשמל אחת לחודש או חודשיים, החשבון הוא סוג של מזויף. יש קשר כלשהו בין מה שכתוב שם לבין הצריכה שלנו בפועל. אבל זו לא הצריכה שלנו בפועל, זו הערכה של חברת החשמל כמה צרכנו. ייתכן שצרכנו יותר, ייתכן שצרכנו פחות.

"המונים שקיימים עכשיו הם מונים מאוד לא חכמים, אי אפשר לנהל ככה את הביקוש שלך. בעתיד תהיה אפליקציה או ממשק שיגיד לך - אתה צורך המון חשמל בשעה שמונה בערב, שזו שעה מאוד יקרה, תחליף את הצריכה ותחסוך", מסבירה שני מנדל לאופר, רכזת תקציבים במשרד האוצר, אחראית על תחום האנרגיה והחשמל.

חברת החשמל התחילה לפרוס מונים חכמים, וההערכות הן שתוך שנתיים-שלוש נראה כמויות גדולות של צרכנים שיוכלו לבחור בין ספקים. העובדה שנוכל לשלם חשבון מדויק ולא הערכה מופרזת הוא שינוי קטן, אך מדובר בדבר הרבה יותר גדול מזה. זה אומר שיכול להיות שחברת החשמל טעתה בהערכת הביקוש שלה בכל המשק. מה יצא מזה? שייצרנו יותר מידי חשמל ויותר מזה – בנינו את כל המערכת לעמוד בשיא ביקוש לחשמל, שבפועל ייתכן שהוא נמוך יותר.

מכוניות חשמליות ואנרגיות מתחדשות

אם נדמה לכם שאתם רואים טסלות בכל מקום אתם לא לגמרי טועים. יותר מ-6,000 טסלות עלו על כבישי ישראל בשנה האחרונה, מתוך סך של 11 אלף מכוניות חשמליות חדשות שעלו על הכביש ב-2021. על פי ההחלטה של משרד האנרגיה עצמו, החל משנת 2030 כל מכונית חדשה שתעלה על הכביש תצטרך להיות מכונית חשמלית.

"אם צריכה הממוצעת של משק בית היא 8,000 קוט"ש (קילו-ואט לשעה), צריכה של רכב חשמלי אחד היא 3,000 קוט"ש. זה המון חשמל", מסבירה שני. "אנחנו צריכים לנהל את הביקוש. זה אומר שכשאתה תגיע הביתה ויהיה לך רכב חשמלי, אתה לא תטעין את הרכב ברגע שאתה מגיע בשעה שש, כי כולם חוזרים הביתה ומפעילים את התנור, הקומקום והדוד. אם נוכל לנהל את הביקוש ולהסיט את הצריכה לשעות הערב המאוחרות יותר, אתה תשלם פחות כי נצטרך לבנות פחות תחנות כוח".

הממשלה שמה כיעד ששליש מהחשמל שאנו מייצרים בסוף העשור יגיע ממקורות אנרגיה מתחדשים, שבישראל זה אומר חשמל סולארי כי אין לנו מספיק מים או רוח. "בשביל לעמוד ביעדי הממשלה, אנחנו צריכים בסביבות 16 אלף מגה וואט סולארי, זה 160 אלף דונם. אתה צריך שלוש פעמים תל אביב בשטח כדי לעמוד ביעדים של הייצור הסולארי. כמובן, זה לא יהיה רק קרקעות, זה יהיה מתקנים על גגות, מאגרים, מחלפים, איפה שאפשר ננסה להכניס אנרגיה סולארית בשימוש כפול, אבל זה מאתגר", יואב מסביר.

צרכנים - וגם יצרנים

"אנחנו נרצה לעודד צרכנים לייצר לעצמם את החשמל באמצעות פאנלים סולאריים על הגג. כמובן שאנחנו צריכים לעודד כלכלית בשביל זה", מסביר יואב. החזון של חברת החשמל ורשות החשמל הוא שבעתיד הלא רחוק כולנו או רובנו נתחיל לייצר חשמל על הגגות שלנו בהיקף משמעותי. אנחנו נהיה גם צרכני וגם יצרני חשמל. הרשת תהיה רשת חכמה ודו כיוונית ותאפשר לנו למכור חשמל לשכנים שלנו, או לקנות מהם ולנהל הכול בלי חברת החשמל בתמונה, או לפחות זה החזון. "אתה תוכל למכור לרשת עודפים, להרוויח כסף או לחסוך בחשבון החשמל שלך", מוסיף יואב.

האתגר של חברת "נגה" הוא להבין איך מנהלים רשת חשמל שבה 30% מגיע מאנרגיות מתחדשות לא מאוד אמינות, כמה תחנות כוח צריך להקים בשביל לפצות על האמינות הבעייתית הזאת, איך הופכים את הרשת לרשת חכמה שיודעת להזרים חשמל לכל הכיוונים, ועוד המון אתגרים.