לפי הערכות המשטרה השתתפו בהפגנה בכיכר הבימה במוצאי שבת האחרונה 80 אלף איש. איך מעריכה המשטרה כמה משתתפים מגיעים להפגנה? התשובה במודל שנחשף בכאן חדשות לראשונה, אותו הכינה לפני כשלוש שנים היחידה הגיאוגרפית במשטרת ישראל.
המודל "מאפשר בקלות ובפורמט אחיד מתוך ספר מפות ונוסחה פשוטה, לאמוד את הקהל בתאי השטח. זהו כלי עבודה לכל קצין מבצעים, קצין רישוי ומפקד תחנה", נאמר במצגת שהכינה היחידה לקצינים.
המחאה בהבימה, צילום: ג'מאל עוואד, פלאש 90
השיטה פשוטה, המשטרה מיפתה את אתרי ההפגנות וההתכנסות המרכזיים ברחבי הארץ, מדדה את שטחם במטרים רבועים וקבעה ארבע רמות צפיפות. הנמוכה שבהן אדם אחד בכל שני מטר רבועים והגבוהה – חמישה אנשים במטר רבוע.
הקצין, כדי לאמוד מספר משתתפים, נדרש להעריך את רמת הצפיפות בכל אחד מתתי המתחמים שבהם מתקיים האירוע, ואז במפה המצורפת מופיעה לו כמות האנשים באותו תת מתחם – לפי רמת הצפיפות שהעריך. הוא סוכם את תתי המתחמים ומקבל הערכה של מספר המשתתפים באירוע כולו.
יצוין כי המשטרה בשנים האחרונות נמנעת מלדווח לציבור באופן רשמי על מספר משתתפים באירועים המוניים, אך הקצינים כמובן מעריכים, וההערכות הללו בדרך כלל מגיעות לאמצעי התקשורת בדרך לא רשמית.
לפי המודל המשטרתי, במצב של צפיפות גבוהה בכיכר הבימה בתל אביב הערכת הקהל תהיה 42,800 איש. מכאן ניתן להבין את ההערכה של 80 אלף משתתפים במוצאי השבת האחרונה, לאחר שהמפגינים התפרסו אף על רחובות רבים מסביב לשטח הכיכר עצמה.
בכיכר רבין בתל אביב, במצב של צפיפות גבוהה בכיכר עצמה וברחובות אבן גבירול ומלכי ישראל הנושקים לה נכנסים כ-165 אלף איש. בכיכר המדינה ובמעגלים סביבה, במצב צפיפות דומה יכולים להתכנס כ-360 אלף בני אדם. בהר הבית במצב של צפיפות גבוהה בכל חלקי ההר נכנסים 258 אלף מתפללים.
בכיכר הבימה, אם רמת הצפיפות היא בינונית, דהיינו שלוש נפשות בכל מטר רבוע, הערכת המשתתפים תהיה כ-25,600 בני אדם.
