ג'וליאן אסאנג'
צילום: AP

הנשק הסודי של פוטין – ויקיליקס

סוכן רוסי או אידיוט שימושי? מה שבטוח - הקרמלין הוא הנהנה העיקרי ממפעל חייו של ג'וליאן אסאנג'
עומר דוסטרי
12 במרץ 2017
17:34
עודכן ב 08:46

ג'וליאן אסאנג', מייסד אתר "ויקיליקס", צייר עצמו מאז ומתמיד כלוחם נועז ואמיץ למען השקיפות ונגד השחיתות של ממשלות שונות ומשטרים עריצים. לאורך שנים פרסם האתר אלפי מסמכים מסווגים שנועדו לחשוף לעיני הציבור את "מאחורי הקלעים" של העולם הדיפלומטי והמדיני והקשרים בין פוליטיקאים ומנהיגים ממדינות שונות. אסאנג' עצמו הצהיר כי "המטרה העיקרית (של ויקיליקס, ע.ד) היא משטרים המדכאים את אזרחיהן, בסין, רוסיה, ובמרכז אסיה".

אסאנג' ו-"ויקיליקס" התפרסמו לראשונה בציבור הרחב בשנת 2010, כאשר הארגון פרסם קטעי וידאו חשאיים של הממשל האמריקני, בהם נראה מסוק אמריקני יורה על אזרחים ועיתונאים בעיראק. עד סוף אותה שנה, פרסם הארגון מסמכים אמריקניים מסווגים הנוגעים למלחמה באפגניסטן ומברקים דיפלומטיים רגישים של מחלקת המדינה.

מאז, "ויקיליקס" הצליח לחשוף לא-מעט מסמכים ומברקים חשאיים ומסווגים שהאירו פרשיות שחיתות ופשעים נגד האנושות. כמו כן, לא מעט פרשנים ייחסו לאתר חשיבות בפרוץ מאורעות "האביב הערבי".

אולם לאחרונה, בייחוד לאחר הדלפת החומרים של "ויקיליקס" על המפלגה הדמוקרטית האמריקנית - עולות נגד אסאנג' טענות שונות המעמידות באור מביך את מפעל חייו ותדמיתו החיובית.

עם השנים, ההתבטאויות וההצהרות הראשוניות של אסאנג' נראות יותר ויותר כהצהרות פוליטיות צבועות וממוצעות - וקורות החיים שלו התמלאו רצף של סתירות. מסתבר כי לא רק שאסאנג' דואג להתעלם מפעולות של משטרים אוטוריטריים, אלא הוא משתף איתם פעולה.

ביום חמישי האחרון טען ג'ון מקלפלין, מי שכיהן כסגן ראש "סוכנות הביון המרכזית" (CIA) תחת ממשל קלינטון ובוש הבן, בראיון לרשת התקשורת האמריקנית MSNBC, כי אתר "ויקיליקס" עבד "באופן ברור" עם רוסיה על-מנת לעזור לדונלד טראמפ לזכות בבחירות האמריקניות.

טענה זו הגיעה בעקבות הדלפה נוספת של "ויקיליקס", בשבוע שעבר, שכוונה שוב נגד סוכנויות הביון האמריקניות. הפעם, בעזרת יותר מ-8,000 מסמכים מסווגים, נחשפו שיטות הריגול המקוון של המודיעין האמריקני, ובפרט של ה-CIA. על-פי המידע, המודיעין האמריקני משתמש בשליטה מרחוק בטלפונים חכמים ובטלוויזיות חכמות, על-מנת להאזין לאזרחים ולעקוב אחריהם.

טענתו של מקלפלין בדבר שיתוף הפעולה בין "ויקיליקס" לרוסיה, מצטרפת להערכות דומות של מספר סוכנויות מודיעין בארצות-הברית. כמו למשל הדו"ח מטעם ה-CIA מאוקטובר 2016, שקבע כי רוסיה היא זו שהעבירה את החומרים על המפלגה הדמוקרטית האמריקנית לארגון "ויקיליקס", וכי זה פרסם אותם ברבים במטרה להתערב ולהשפיע על הבחירות בארצות-הברית.

ראש ה-CIA, מייק פומפאו (צילום: AP)ראש ה-CIA, מייק פומפאו. ההדלפה האחרונה חשפה שיטות ריגול מקוון של הארגון (צילום: AP)

הקשר הרוסי

אסאנג' אמנם מכחיש כי גורמים רוסים העבירו לו את החומרים על המפלגה הדמוקרטית בארצות-הברית, אולם זו לא הייתה הפעם הראשונה שהדלפות מטעם "ויקיליקס" משרתות את האינטרס של פוטין. לאורך השנים התיישרו ההדלפות עם מדיניותו של הקרמלין.

אחד המועסקים של "ויקיליקס" בעבר, ישראל שמיר, אנטי-ציוני ואנטישמי ידוע שהתנצר מהיהדות והספיק להחליף שישה שמות במהלך חייו - הנחשב למקורב של אסאנג', מיהר להעביר באופן בלעדי מסמכים אמריקניים מסווגים לכתב של המגזין newsweekly המזוהה עם הקרמלין, ככל הנראה בידיעתו של אסאנג'. שמיר גם העביר מסמכים דומים לממשל הדיקטטורי של בלארוס, והזהיר את מנהיגה, אלכסנדר לוקשנקו, כי גורמים מערביים מעבירים כספים לאופוזיציה במדינה.

בראיון לרשת התקשורת האמריקנית "פוקס", שפורסם בינואר 2017, התעקש אסאנג' כי המיילים הנוגעים למפלגה הדמוקרטית ש"ויקיליקס" הדליפו, לא הגיעו לארגון משירותי המודיעין של רוסיה. אולם, סוכנויות המודיעין של ארצות-הברית הגיעו למסקנה, על-סמך לא מעט עדויות, כי מי שפרץ למחשבי המפלגה הדמוקרטית היו פצחנים הפועלים בחסות הממשל הרוסי. כמו כן, הנשיא האמריקני, טראמפ, תודרך על-ידי סוכנויות המודיעין של מדינתו כי הן הצליחו לזהות "מתווך" רוסי שהעביר את המיילים ל"ויקיליקס".

בראיון ל"דיילי-ביסט" שפורסם באוקטובר 2016, סיפרה נדיה טולוקנו, חברת להקת הרוק הרוסית החתרנית "פוסי-ריוט", כי נפגשה עם ג'וליאן אסאנג' בשנת 2014, והטיחה בו כי הוא משתף-פעולה עם רוסיה נגד המשטר האמריקני. לטענתה, אסאנג' לא הכחיש את קשריו עם מוסקבה. טולוקנו מציינת כי יום למחרת פגישת השניים, הגיע לבקר את אסנאג' העורך הראשי של מערכת העיתון "רוסיה היום"(RT) – הנחשב לכלי התעמולה הגדול ביותר של הממשל הרוסי. זאת ועוד. על-פי דיווח בתקשורת האקוודורית, אסאנג' ביקש משגרירות אקוודור לבחור בעצמו את שומרי ראשו, והתעקש שהם יהיו רוסים.

לאחר שהודלפו מסמכי פנמה בשנת 2016, ובהם החשיפה כי פוטין מחזיק בסכום של 2 מיליארד דולר בחשבונות בנק ברחבי העולם, תקף אסאנג' את ההדלפה בעזרת חשבון הטוויטר של "ויקיליקס" ומיתג אותה כמזימה אמריקנית שנועדה לחתור תחת פוטין ורוסיה.

אסאנג' היה מעורב בפרשת סנודן, כאשר הציע לאחרון למצוא מקלט מדיני ברוסיה, ואף דאג שמקורבת אליו – שרה האריסון – תלווה את סנודן בטיסה. בראיון ל"טיימס" באוגוסט 2015, הוא הציע לסנודן לבקש מקלט מדיני קבוע ברוסיה ולא לעבור לאחת ממדינות דרום-אמריקה. לדבריו, רוסיה היא אחת המדינות הבודדות שבה לא קיימת השפעה מצד ה-CIA, ובאמריקה הלטינית יש סיכוי שסנודן יירצח או ייחטף.

בנוסף, אסאנג' דאג שלא להסתיר את דעתו גם בעניין המעורבות הרוסית באוקראינה. בראיון לעיתון בארגנטינה בחר אסאנג' לתקוף דווקא את ארצות-הברית. לדעתו, זו מתערבת באוקראינה ויוצרת חוסר יציבות על-ידי כך שהיא "מנסה לגרור את אוקראינה למערב במטרה לצמצם את ההשפעה הרוסית". לאחר הסיפוח הרוסי של חצי האי-קרים, טען אסאנג' כי וושינגטון ובעלות-בריתה "מספחים את כל העולם".

נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין (צילום: AP)נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין. ההדלפות מתיישרות עם מדיניות הקרמלין (צילום: AP)

יש תמורה בעד האגרה

התמורה של הקשר בין הצדדים היא הדדית. לאורך השנים הקפידו גורמים רוסים רשמיים, כולל פוטין עצמו, להגן על אסאנג' ועל "ויקיליקס". לאחר שהואשם אסאנג' על-ידי שבדיה במעשי אונס נגד שתי נשים, טען פוטין כי מדובר בהאשמות פוליטיות ולא אמינות. לטענת פוטין, אסאנג' נעצר בשל "הפצת מידע באשר לפעולות של ארצות-הברית במזרח-התיכון, כולל בעיראק".

יום לאחר שאסאנג' נעצר בלונדון בקשר להאשמות האונס שהטיחה בו שבדיה, הופיע פוטין במסיבת עיתונאים לצד ראש ממשלת צרפת, ונשאל באשר להדלפות של "ויקיליקס" שמהן הצטייר משטרו כאוטוריטרי. הנשיא הרוסי ניצל את השאלה כדי להאשים דווקא את המערב. "בכל הנוגע לדמוקרטיה, היא חייבת להיות דמוקרטיה מלאה. מדוע, אם כן, הם (המערב, ע.ד) כולאים את מר אסאנג' מאחורי סורג ובריח?", שאל והוסיף "יש אימרה אמריקנית שאומרת: למי שגר בבית מזכוכית, לא כדאי לזרוק אבנים".

בדצמבר 2010 גורם רוסי אף הציע להעניק לאסאנג' לא-פחות מפרס נובל, ובינואר 2011 הודיעה רוסיה כי היא העניקה ויזה לאסאנג'. באותה שנה התגודדו קבוצת פעילים צעירים תומכי פוטין מחוץ לשגרירות בריטניה ברוסיה, והביעו את מחאתם נגד מה שהם רואים כ"צביעות והמוסר הכפול של המערב" בכל הקשור לפרשיית אסאנג'.

בשנת 2012 הפך הקשר לבוטה יותר. כאשר המימון של אסאנג' נחסם – "ויזה" ו"מאסטרכארד" חדלו מלקלוט עבורו תרומות, תחת לחץ אמריקני – הוא קיבל במפתיע תפקיד קבוע בערוץ הטלויזיה "רוסיה היום" והחל להגיש תכנית אישית שנקראה "העולם מחר". התכנית התאפיינה בגוון אנטי-מערבי ופרו-רוסי מובהק - המרואיין הראשון של התכנית היה מנהיג ארגון הטרור "חזבאללה", חסן נסראללה, שאליו התייחס אסאנג' כאל "לוחם חופש" ושיבח אותו על מאבקו ב"הגמוניה האמריקנית". התכנית שודרה במשך 11 פרקים ובכל הזמן הזה קיבל אסאנג' תשלום מהממשל הרוסי, אם כי לא ברור מה הסכום.

ג'וליאן אסאנג' בשגרירות אקוודור בלונדון. (צילום:AP)ג'וליאן אסאנג' בשגרירות אקוודור בלונדון. בחר בשומרי ראש רוסים (צילום AP)

כמו כפפה ליד: הטקטיקה של אסאנג' מתאימה לאסטרטגיה של מוסקבה

מבחינת רוסיה, היחס הפרו-רוסי, או האנטי-מערבי של אסאנג' מתקבל בברכה. כבר במהלך המלחמה הקרה, השתמשה ברית המועצות בכלים מודיעיניים חשאיים וחצי-צבאיים, שכללו הפצת תעמולה בדרכים ישירות ועקיפות. זאת כחלק ממאזן האימה וההרתעה ההדדי מול ארצות-הברית והרצון להימנע ממלחמה ישירה – וגרעינית – נגד האמריקנים.

רוסיה של פוטין משתמשת בעשור האחרון באותם האמצעים החצי-צבאיים, מתוך מטרה לטשטש את חתימתה בכל מיני פעולות במקומות שונים בעולם, ובכך להימנע מתגובה אמריקנית ומערבית. אסטרטגיה זו נקראת הלוחמה ב"אזור האפור" (Gray Zone) ויישומים שלה ניתן היה לראות בהשתלטות הרוסית על חצי-האי קרים בעזרת חיילים "אלמוניים" ולא מסומנים, שכביכול ייצגו את הכוחות המקומיים של המיעוט האתני הרוסי, ללא קשר לקרמלין. 

טקטיקה נוספת שבעזרתה עושה רוסיה שימוש ב"אזור האפור", היא לוחמה קיברנטית. כך, בשנים האחרונות ניתן היה לשמוע על יותר ויותר פריצות ומתקפות קיברנטיות נגד מי שרוסיה תופשת כאויביה, כמו המתקפה על תשתיות החשמל באוקראינה והמתקפה על אסטוניה. לכאורה, למתקפות אלה לא היה שום קשר לרוסיה והן בוצעו על-ידי קבוצות פצחנים"עצמאיות", אולם סוכנויות מודיעין וחברות אבטחה שייכו את המתקפות והארגונים לקרמלין, וטענו כי הם פועלים בחסות הממשל הרוסי.

"לחימת החופש" של אסאנג' נגד המערב, אם כן, מתיישרת בדיוק עם אותה אסטרטגיית עמימות של רוסיה לפגיעה במערב ב"חתימה נמוכה", מבלי לגרור תגובה נגדית. במציאות זו, רוסיה יודעת כי יש לה ידיד טוב שהיא יכולה לפגוע דרכו בעיקר באמריקנים, אך גם באיחוד האירופי ובנאט"ו, באמצעות "לוחמה תקשורתית" ותעמולה שנועדה להשחיר את המערב. כדי להשלים את התמונה, הצהיר בפברואר שר ההגנה הרוסי, סרגיי שויגו, כי רוסיה מקימה יחידה צבאית שתפקידה לעסוק ב"חדשות מזויפות" ולהיות אחראית על הפצת תעמולה.

החתול של ג'וליאן אסאנג' (צילום: AP)החתול של ג'וליאן אסאנג'. מארח לו לחברה (צילום: AP)

ויקיליקס איבד מאמינותו

דרכי פעולותיו והתבטאויותיו של אסאנג' לא מלמדות כי הוא בהכרח סוכן ריגול רוסי, וממילא אין הוכחות חותכות לקשר הישיר בינו ובין הקרמלין. צריך לציין גם ש"ויקיליקס" פרסם בעבר מספר מסמכים ומברקים הנוגעים גם לרוסיה. אך חומרים אלה לא הובלטו. הבטחות מצד אסאנג' עצמו - בתחילת דרכו - לפרסם מסמכים שיציגו את משטרו של פוטין כאוטוריטרי, לא מולאו מעולם.

ואולם, די בפעולות ובהתבטאויות לאורך השנים של אסאנג' ושל "ויקיליקס" כדי להצביע בבירור על-כך שרוסיה היא הנהנית העיקרית מ"ויקיליקס". נראה כי יותר מאשר אסאנג' תומך במשטרו של קרמלין, הוא מתנגד למדיניות האמריקנית והמערבית, ורואה ברוסיה את "האויב של האויב שלו". תפישה זו היא שכנראה מביאה לכדי שותפות אינטרסים בינו ובין ממשל פוטין.

אפשרות נוספת היא כי אסאנג' הקצין את תפישתו על ארצות-הברית, ובמיוחד על הילארי קלינטון, עם הצהרת הממשל האמריקני על הכוונה לחקור את "ויקיליקס" בשנת 2010, לאחר סדרת הדלפות. קלינטון עצמה, ששירתה כמזכירת המדינה באותה תקופה, הבטיחה לנקוט בצעדים "אגרסיביים" במטרה לדאוג שהאחראים לכך ישלמו את המחיר.

ממקום מושבו הדחוק בשגרירות אקוודור בבריטניה – שם הוא חושש לצאת אפילו למרפסת חדרו הקטנטן ונהנה מקרבתו של חתול מחמד - אסאנג' נראה ממורמר ומתוסכל מתמיד, ואין לפסול אפשרות כי ההקצנה שלו נובעת מנקמה.

תהא אשר תהא הסיבה לתפישתו הקיצונית והלוחמנית של אסאנג' נגד המערב, היום כבר די ברור כי יש לקחת את ההדלפות והאג'נדה של אתר "ויקיליקס", ואסאנג' בפרט, בעירבון מוגבל, ולבחון את מדיניותם ופעולותיהם בזכוכית מגדלת ובהקשר הנכון, מתוך מודעות לאינטרס ולאג'נדה של הצדדים המעורבים.