תינוק מקבל חיסון, אילוסטרציה
(צילום: חן לאופלד, פלאש 90)

שימור דם טבורי, פיקציה או תרופה עתידנית? כתבתה של הילה ויסברג

מדי שנה הורים מוציאים 40 מיליון שקל כדי לשמר דם טבורי, למרות שעד היום נעשה שימוש בפחות מאחוז אחד מהמנות ששומרו. פיקציה או תרופה עתידנית?
הילה ויסברג
06 במאי 2017
21:05

הורים טריים הם קהל יעד נוח לחברות צרכניות, וזה בכלל לא משנה מה מוכרים להם: מחיתולים, מוצצים ותרכובות מזון ועד מלוניות לאחרי לידה וביטוחים רפואיים. חדורים בנקיפות מצפון תמידיות וברצון להעניק לתינוק את ה"טוב ביותר האפשרי", ידם קלה למדי על הארנק.

אבל חיתולים אורגניים וצעצועים מעודדי אינטליגנציה הם הבסיס של הבסיס לעומת שימור דם טבורי – הדם שזרם בחבל הטבור ובשליית התינוק כששהה ברחם, ומכיל תאי גזע מסוגים שונים. תאי גזע אלה מסוגלים להבשיל ולהיפך לכל סוגי תאי האדם. זאת בניגוד לתאי הגזע הנמצאים במח העצם, שיכולים לייצר דם בלבד. על-פי הערכות, כ-5,500 הורים בישראל בוחרים לשמר מדי שנה את דם חבל הטבור של תינוקם ומשלמים על כך תשלום חד פעמי של 6,500-8,000 שקל, לתקופה של כ-20 שנה. כלומר, השוק מגלגל כ-40 מיליון שקל בשנה.

חלק לא מבוטל מהכסף הזה מוזרם לבתי החולים שיבא והדסה: הדסה מחזיקה בחלקה של חברה בשם מדיפריז ("תא לחיים"), שדרכה מגיעות המנות אל מתקני ההקפאה והשימור של הדסה; ואילו שיבא רוכש שירותים מחברה פרטית בשם "טבורית", אשר אחראית לשיווק השירות ולאיסוף המנות.

אפשר לשווק להורים טריים הכל (צילום: חן לאופולד)
הורים שעדיין לא התרגלו לאחריות עלולים לקנות כל מה שיציעו להם עבור התינוק (צילום: חן לאופולד)


"טבורית" היא שמתקשרת מול הלקוחות וגובה מהם תשלום, שבהמשך מועבר לשיבא, תוך ש"טבורית" גוזרת דמי טיפול מהעסקה. המנות עצמן נשמרות ומבוקרות במתקנים של שיבא, שם לצד הבנק "הפרטי", נשמרות גם מנות לשימוש ציבורי ("בנק ציבורי"). במילים אחרות, אותן חברות פרטיות מאפשרות לבתי החולים ליהנות מאפיק נוסף של הכנסה. בנק פרטי נוסף הוא "קריוסייב", שעבד בעבר עם בית החולים איכילוב, וכיום מנותיו נשמרות במעבדות קריוסייב העולמית, בז'נבה שווייץ.

הקשר ההדוק בין בתי החולים שיבא והדסה לבין החברות הפרטיות לשימור דם טבורי מעורר שאלות. מהי מידת האחריות שנושאים בתי החולים לדרכי השיווק של השירות - שרופאים רבים מגדירים "בעייתיים"? 

"האם שימרתי את הדם הטבורי של בתי התינוקת? ממש לא", אומר האב הטרי, מנכ"ל משרד הבריאות לשעבר ומנכ"ל בית החולים איכילוב בהווה (המרכז המתחרה בשיבא), פרופ' רוני גמזו. "התחושה היא שהבנקים מוכרים אשליות ואולי גם מנצלים את תום הלב של ההורים, שעמוסים גם כך בחששות רבים בתקופת ההיריון, ושהוצאותיהם לקראת הלידה גדולות".

ביטוח ללא ביטוח

השימוש בדם טבורי נעשה כיום רק במקרים נדירים, אבל קיים סיכוי שהוא יועיל בעתיד לריפוי מחלות נוירולוגיות שונות - כולל אוטיזם ושיתוק מוחין. למעשה, השימוש העיקרי בדם טבורי כיום הוא כתחליף למח עצם, שמכיל גם הוא תאי גזע. אבל כפי שמדגישים רופאים ומדענים שרואיינו לכתבה זו, הסבירות לשימוש בדם טבורי לצורך זה נמוכה מאוד. 

בכל זאת, עם אמוציות קשה להתווכח, והסיכוי להציל את חייו של ילד שזה עתה נולד משווק בעוצמה. "שימור תאי גזע - זו הזדמנות של פעם בחיים", מפצירה בהורים הדוגמנית והמגישה גלית גוטמן, שהשתתפה לפני כשנתיים בפרסומת של "תא לחיים", הפועל במרכז הרפואי הדסה. פרזנטורית נוספת, כוכבת הילדים בדימוס מיכל ינאי, מופיעה בסרטון תדמית של "טבורית", הפועל בביה"ח שיבא, לצד המנהל המדעי דאז, ד"ר אריה (יוקי) גניגר. "דם טבורי זה ביטוח", אומר גניגר לינאי בסרטון. "כל מה שאת רואה סביב - מכוניות, אנשים, חנויות, ריהוט, רכוש, הכל מבוטח. אז למה לא לבטח גם את הבריאות שלנו?".

אלא שהשימוש במילה "ביטוח" בהקשר לדם טבורי מטעה. כדי ששירות יוגדר כביטוח, עליו לעבור את אישור הממונה על שוק ההון, ביטוח וחסכון במשרד האוצר. אבל עובדה זו אינה מונעת גם ממנכ"ל והבעלים של חברת "טבורית" מזה 12 שנה, אמנון פלץ, לכנות את השירות שהוא מעניק "ביטוח". ופלץ יודע דבר או שניים על ביטוח, כמי שמחזיק בכמה סוכנויות לביטוח מהסוג המוכר. 

"ביטוח הוא למקרי קטסטרופה, ואתה מתפלל שלא תזדקק לו. מכיוון שהסבירות לשימוש בדם טבורי היא נמוכה, השימור שלו עולה מעט, יחסית", אומר פלץ. "למה הסיכוי לשימוש בדם טבורי חשוב? הרי הורה שרוצה להשתמש בדם הטבורי של ילדו החולה, ואין לו מנה - עומד מול שוקת שבורה. מה הוא יגיד אז לרופא שאמר לו לא לשמור?".

אנשי רפואה אחרים שהתראיינו לכתבה היו יותר סקפטיים. "אנחנו חיים בעולם הנוכחי, לא העתידני", פוסק ד"ר משה ישורון, מנהל היחידה להשתלות מח עצם בבית החולים בילינסון. "אי אפשר לבטח כל דבר", אומר פרופ' גמזו. "אתה לא יכול לבטח, למשל, את הסיכוי לחלות במחלה ששייכת רק לחיות, ואולי תגיע גם לבני אדם. הם קוראים לשירות הזה ביטוח? בבקשה. שיפנו לממונה על הביטוח במשרד האוצר".

לא כל חרדה עתידית מצדיקה ביטוח. רוני גמזו (צילום: פלאש 90)אין ביטוח לכל החרדות האפשריות. רוני גמזו (צילום: פלאש 90)

עד כמה בנקי הדם הטבורי סומכים על החרדות ההוריות? לפי עדותה של ליאת (שם בדוי), הבנקים הפרטיים עשויים לתפוס את היולדת ברגעיה הרגישים ביותר, אפילו רק שעות ספורות לאחר הלידה. "בלידת בני בשיבא לפני כשנתיים, שאלה אותי המיילדת בסיום הלידה אם אני מעוניינת לשמור דם טבורי. השבתי שאני לא בטוחה, והיא יידעה אותי שאוכל לקבל החלטה בתוך כמה שעות", היא מספרת. "הייתי מטושטשת ומבולבלת, אבל קיבלתי את הרושם ששימור דם טבורי הוא עניין קריטי. אז התקשרתי ל'טבורית', כי זה השם שהכרתי, ושאלתי מהי הפרוצדורה.

"מצאתי את עצמי נותנת את פרטי כרטיס האשראי שלי לאשת המכירות, וחויבתי באלפי שקלים - כל זאת רק כי תפסו אותי במצב כל כך רגיש של פחות משעה אחרי לידה, בחדר ההתאוששות". למחרת התייעצה היולדת עם רופאים בבית החולים, ולאור מה ששמעה מהם - ביקשה מ-"טבורית" לבטל את התשלום. אבל המהלך הזה לא היה פשוט. "שמענו מהם שאנחנו חסרי אחריות ושנתחרט על ההחלטה הזו כל החיים".

״מצאתי את עצמי נותנת פרטי כרטיס אשראי לאשת מכירות ומחויבת באלפי שקלים - רק כי תפסו אותי במצב כל כך רגיש, פחות משעה אחרי לידה, בחדר התאוששות״


כעבור כמה ימים קיבל הזוג החזר כספי. "במקום להתרגש עם התינוק הרך, הייתי עסוקה בימים הראשונים לחייו בשיחות ארוכות ומלאות אשמה בענייני דם טבורי. הרגשתי שמנסים להפעיל עלי טקטיקות מכירה אגרסיביות של תוכנית לטלפון הסלולרי".

מטבורית נמסר בתגובה: "לצערנו, נבצר מאתנו להגיב על המקרה הספציפי, מאחר ולמרות בקשתנו לא הועברו אלינו פרטי המרואיינת לכתבה. חברת 'טבורית' קשובה ללקוחותיה כמדיניות. בקשות לביטול תהליך של שימור דם טבורי אחרי שנאספה מנה בלידה מגיעות אלינו לעתים קרובות. בארץ כמו בכל העולם, החלטה של הורים לגבי הקפאת מנת הדם הטבורי צריכה להתקבל בחלון זמן צר ומוגדר בסמוך ללידה, על מנת לא לפגוע באיכות התאים ובחיותם. במידה ויש המבקשים לבטל את תהליך השימור - אנו מבטלים אותו מיד וללא חיוב, אף על פי שתקנות חוק הדם הטבורי (2012) מאשרות לבצע חיוב חלקי במקרים אלה. אנו מעודדים זוגות בהריון לקבל מידע על שימור דם טבורי בשלבים מוקדמים של ההיריון על מנת לקבל החלטה מודעת בנושא".

השתמשנו בשש מנות מתוך 35 אלף 

בואו נדבר במספרים. בכל אחד משלושת הבנקים הפרטיים לשימור דם טבורי בישראל - "טבורית", "תא לחיים" ו"קריוסייב" - נשמרו עד היום עשרות אלפי מנות של דם טבורי.

כמה מנות מומשו בכל אחד מהם ובאילו מקרים?

הנה הנתונים: מתוך 35 אלף מנות שנשמרו עד היום בטבורית, נעשה שימוש בשש מנות (כולם בשנה וחצי האחרונות): שלוש מתוכן יועדו לניסויים בתחום השיתוק מוחין, ועוד שלוש למקרים אחרים, "למשל, עבור תינוקת בת שלושה חודשים שסבלה מגידול אגרסיבי בכליה. היא נזקקה להשתלת מח עצם, ובמקום זאת נעשתה השתלה עצמית של דם טבורי (מכיל תאי גזע, בדומה לאלה הנמצאים במח העצם, ה"ו). ההשתלה נקלטה", מסביר פלץ. יש לסייג ולומר, עם זאת, שרק במקרים נדירים מאוד גידול מסוג זה מצריך השתלה.

בבנק "קריוסייב", הוותיק ביותר בישראל, נעשה עד היום שימוש בשתי מנות מתוך אלפים שנשמרו. "אחת המנות נועדה לצורך השתלה עצמית של דם טבורי בילד שחלה בסרטן, כדי לאושש את מערכת החיסון שלו", מספר ניר כאהן, מנכ"ל ובעלים של קריוסייב. במקרה השני, מדובר במנת דם טבורי של תינוק שנשמרה בבנק עם לידתו לטובת סיוע לאחיו, שחלה באנמיה אפלסטית, ולא במנה שנשמרה מבעוד מועד כביטוח, לכל מקרה שלא יהיה. על כל פנים, תרחיש מסוג זה מכוסה כיום בסל הבריאות. הסיבה לכך שבמקרה זה השתמשו בדם טבורי, ולא במח העצם של התינוק, היא שלא נוטים לקחת מח עצם מילדים עד גיל שנתיים.

ב"תא לחיים", שגם בו שמורות אלפי מנות, בוצעו ארבע השתלות במסגרת מחקר ועוד חמש השתלות בין אחים לצרכים רפואיים, לאורך 13 שנות פעילות. אם להסתמך על נתונים אלה, הסיכוי לשימוש במנה של דם טבורי שנשמרה בבנק פרטי נמוך בהרבה מ-1%. יש לסייג ולומר כי לא בטוח שמקרים אלה מייצגים מצבים שבהם הדם הטבורי היה פקטור מחייב ומציל חיים. "לעיתים, השימוש בדם הטבורי נעשה במקביל להשתלת תאי מח עצם", אומר פרופ' יצחק יניב, מנהל המערך ההמטולוגי-אונקולוגי במרכז שניידר לרפואת ילדים. "וכפי שניתן לראות מהנתונים אין כמעט שימוש בדם טבורי להשתלה עצמית, וזאת למרות שהבנקים ברחבי העולם קיימים כבר שנים רבות". ב"תא לחיים" ציינו, אכן, ש"ייתכן ובחלק מהמקרים מדובר בשילוב שבין מח עצם לדם טבורי".

זו בדיוק הסיבה שבגללה גם המומחים שמצדדים בשימור דם טבורי באופן פרטי, מדברים בעיקר על תועלתו האפשרית בעתיד. הדוגלים בחשיבה עתידנית נושאים עיניהם אל פרופ' ג'ואן קורצברג, החוקרת המובילה בעולם בתחום. קורצברג היא המטולוגית ילדים וחוקרת מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת דיוק, ארה"ב. רק החודש דיווחה על מחקר חדש, שבו השתתפו 25 ילדים עם אוטיזם שעברו עירוי של דם טבורי - ואצל כמחציתם ניכר שיפור התנהגותי. מחקר נוסף שביצעה (עבר את כל שלושת שלבי המחקר הקליני וצפוי להתפרסם כמאמר), מצא שילדים עם שיתוק מוחין שקיבלו דם טבורי הראו שיפור משמעותי בתפקוד כעבור שנה. כמובן, כדי שממצאים כאלה יאושרו כטיפול עליהם לעבור אישור של רשות תרופות כלשהו, כמו מינהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA).

תינוקות חדשים בבית החולים. ההיסטוריה נכתבת עכשיו (צילום: הדס פרוש, פלאש 90)תינוקות חדשים בבית החולים. ההיסטוריה נכתבת עכשיו (צילום: הדס פרוש, פלאש 90)

בהשראת הטיפולים של קורצברג, גם בישראל טופלה פעוטה עם שיתוק מוחין בדם טבורי עצמי, במה שמכונה "טיפול חמלה" - טיפול המבוסס על מחקר, אך שאין לו עדיין אישור של משרד הבריאות, וניתן לחולים שלא ניתן לסייע להם בדרכים אחרות.

את הטיפול ערך לפני כשנה ד"ר עומר בר יוסף, מומחה לנוירולוגיית ילדים והתפתחות הילד מבית החולים שיבא. הילדה סבלה מעיכוב שפתי ומחולשה גופנית וקיבלה טיפול שכלל מנה אחת של דם טבורי. "כעבור חצי שנה ניכר אצלה שיפור קוגנטיבי ופיסי, אך אנחנו כמובן לא יודעים אם מדובר בשיפור שהיה נראה בכל מקרה, או שהוא תוצאה של הטיפול. לא היו כאן קבוצת ביקורת או מספר רב של משתתפים, כמקובל במחקר מדעי", מסביר ד"ר בר יוסף. "מה שידוע ממחקרים שנעשו עד כה בדם טבורי, הוא שיש להם יכולת להגיע לאזור הפציעה וכן להפריש חומרים שמסייעים בריפוי ובשיקום שלה. אולי עוד כמה שנים יגידו שהכל שטויות, ואולי ימצאו בזה משהו. כיום אנחנו בשלב האפור. אנחנו מקווים להתחיל בקרוב במחקר מסודר בתחום, באישור משרד הבריאות". כיוון נוסף שנחקר כיום בהקשר לדם טבורי, הוא שימוש בו לצורך טיפול בסוכרת נעורים - מחלה שבה מערכת החיסון תוקפת את הגוף (אוטו-אימונית).

"אם היו הוכחות - הייתי משנה את דעתי ביחס לכדאיות השימור של דם טבורי", אומר פרופ' יניב. "פרופ' קורצברג היא אדם רציני, אך המחקרים שלה עדיין לא הוכחו. עדיין לא היה 'וואו' גדול. ישנם גם חוקרים רציניים שטוענים שלא צריך את הדם הטבורי, כי אפשר לקחת תאי עור, לשנות בהם ארבעה גנים ולייצר תאי גזע. כך שכיום אין שום ערך לדם טבורי, לבד מכך שאולי בעתיד המחקר יתפתח לכיוונים שיניבו לו ערך".

"בוודאות לא אשתמש בדם טבורי בהשתלה"

אם תאי גזע נמצאים במקומות נוספים, למה להתעקש על הדם הטבורי? "מדובר בדם פחות ממוין מזה שקיים במח העצם (שבו התאים עברו כבר התמיינות חלקית, ולכן הרוב הגדול יכול להתפתח רק לתאי דם מכל הסוגים - ה"ו). לכן יש תקווה גדולה לכך שיירפא מחלות רבות", מסביר ד"ר יוחאי וולף, פוסט-דוקטורנט מהפקולטה למדעי החיים במכון ויצמן למדע, שכאב טרי ערך מחקר אישי בנושא דם טבורי.

השימוש הנפוץ, יחסית, לדם טבורי הוא כתחליף להשתלת מח עצם - למשל כשצריך לאתחל את מערכת הדם בגוף בגלל מחלה. וכמו במקרה של מח עצם, גם דם טבורי חייב להתאים לחולה כדי שההשתלה תצליח. בקרב בני משפחה מדרגה ראשונה, הסיכוי להתאמה הוא 25%. וכאן בדיוק נכנס לתמונה היתרון הגדול של הדם הטבורי: מכיוון שהוא בתולי יחסית, הרי שהוא נוטה לעורר תגובת דחייה חלשה יותר אצל מושתלים, בהשוואה למח עצם. זאת אומרת, ייתכנו מקרים שבהם מח עצם של קרוב משפחה לא יתאים לאדם חולה, ואילו הדם הטבורי שלו דווקא כן יעשה את העבודה. אבל לפי ישורון, הוא מעולם לא נתקל במקרה כזה.

לדם טבורי גם חסרונות לא מבוטלים - העיקרי שבהם הוא המספר הקטן יחסית של תאי גזע הנמצא בכל מנה, בהשוואה למח עצם. מסיבה זו, השימוש בדם טבורי מוגבל בדרך כלל למי שמשקל גופו הוא עד 40 ק"ג, כלומר לילדים. לפי נוהל משרד הבריאות, שתואם את המקובל בעולם ותקף רק לבנקים הציבוריים בישראל, מנה של דם טבורי צריכה לכלול 900 מיליון תאים כדי שתוכל להתאים להשתלה. רוב המנות בבנקים הפרטיים אינן מגיעות לרף הזה. עוד עניין הוא, שכשמדובר במחלות דם כמו לוקמיה - שבה יש צורך עיקרי בהשתלה של תאי גזע - הדם הטבורי לא יכול לשמש את הילד שעבורו נשמר. הסיבה לכך היא חששם של רופאים שהדם הטבורי מכיל את הפגם הגנטי שהוביל להתפרצות המחלה.

"צריך להגיד לאנשים את האמת: אין לשימור דם טבורי שום ערך והשימוש בו נמצא בירידה בכל העולם. אני לא שימרתי דם טבורי לאף אחד מילדיי"

"לא פעם קורה שאני נפגש עם משפחה כדי לבשר לה שאחד מילדיה חלה בלוקמיה, והתגובה שאני שומע ממנה היא: 'איזה מזל שהקפאנו דם טבורי'", אומר פרופ' יניב. "ואז המשפט הבא שלי הוא, שאם חלילה נזדקק להשתלה, הרי שהדבר שבוודאות לא אשתמש בו הוא אותו דם טבורי. אנחנו יודעים כיום שבחלק לא מבוטל מהמקרים, התא שממנו התפתחה הלוקמיה קיים כבר ביום הלידה".

מכיוון שכך, החברה האמריקאית להשתלות דם ומח עצם העריכה ב-2008 שהסיכוי לקיום השתלה עצמית של דם טבורי כזו מאוד נמוך (בין 1:2500 ל-1:200,000). לכן היא לא ממליצה לשמור דם טבורי, אלא אם אחד מבני המשפחה חולה במחלת דם.

אבל מהו בכלל הסיכוי לחלות במחלת דם כמו לוקמיה? בכל הנוגע לילדים, הסיכוי נמוך מאוד. רופאים עמם שוחחנו מעריכים כי הסיכוי לכך נע בין אחד לעשרות אלפים ועד אחד ל-100 אלף. ובכל הנוגע למחלות אחרות, הסיכויים נמוכים עוד יותר. "מחלה כמו לוקמיה רואים בעיקר במבוגרים. השכיחות של המחלה עולה עם הגיל", אומר פרופ' צבי לפידות מומחה לתאי גזע יוצרי דם מהמחלקה לאימונולוגיה במכון ויצמן למדע.

אחד ל-100 אלף? את הנתון הזה לא תמצאו באתריהם של הבנקים הפרטיים. וגם כך במרבית מקרי הלוקמיה בילדים, הדם הטבורי לא יועיל, ורופאים יעדיפו להשתמש במח עצם של קרוב משפחה לצורכי השתלה. "צריך להגיד לאנשים את האמת. אין לשימור דם טבורי שום ערך, והשימוש בו בכל העולם נמצא בירידה", אומר ד"ר ישורון. "אולי המטוטלת הזו תחזור. אני לא שימרתי דם טבורי לאף אחד מילדיי".

בשורה התחתונה, דם טבורי שנשמר באופן פרטי עשוי להועיל כיום בעיקר כאשר יש אח חולה במשפחה, ואח נוסף - צעיר מגיל שנתיים - שימר דם טבורי המתאים כתרומה. אלא שבשטח, רופאים גם כך נוטים לחכות זמן מה מרגע הגילוי של מחלה ממאירה ועד להחלטה לבצע השתלה מקרוב משפחה, ולכן השתלת מח עצם היא לרוב הבחירה הראשונה, והדם הטבורי במרבית המקרים אינו הכרחי. "אני לא נתקלתי במקרה שבו נזקקנו לדם טבורי מאח, שלא היה בנמצא. וזה כי ברוב רובם של המקרים הוא לא חיוני", אומר פרופ' יניב. רק כאשר החיפוש אחר תרומה מאח אינה מסתייעת בגלל חוסר התאמה - תהיה זו תרומת מח עצם או דם טבורי - מחפשים אחר תורם מח עצם או אחר תרומה של דם טבורי, שזמינותה גבוהה יחסית במאגרים הציבוריים.

למסקנות דומות הגיע גם וולף, שהחליט לא לשמר את הדם הטבורי של בנו. "ההבנה של מהו בדיוק דם טבורי ואם כדאי לשמור אותו היא מורכבת. קשה לקבל החלטה כזו כשאין אינפורמציה מספקת. מדברים הרבה על עתידנות. אבל גם כאן התמונה מוטה. הרי לא תמצאי ביוטיוב סרטונים על ניסויים שכשלו, אלא רק על כאלה שהצליחו. ראוי יותר בעיניי שאנשים יתרמו דם טבורי לבנק הציבורי (בישראל שני בנקים ציבוריים שניתן לתרום אליהם: בנק של מד"א והבנק הציבורי של שיבא, ה"ו). השימוש שייעשה במנה הזו יהיה לאין ערוך יותר משמעותי. יש אוכלוסיות של מיעוטים בישראל שבקושי מיוצגות במאגרים הציבוריים, ואז כשהן נזקקות למנה - אין מה להציע להן. אם כולם ישמרו מנות רק באופן פרטי, החבר'ה האלה לא יוכלו לקבל תרומות בכלל".

חוק הדם הטבורי, שיצא לדרך ב-2010, תיקצב לראשונה את הבנקים הציבוריים בישראל, וכן קבע סטנדרטים מקצועיים וחובת רישוי עבור בנקים לשימור דם טבורי בישראל. במסגרת ביקורת שערך המשרד בבנקים בישראל, הוא הורה ב-2013 על סגירתו של הבנק הפרטי ביוקורד, לאחר שלא עמד בדרישות מקצועיות רבות. "אכן יש חשש שאם כולם ישמרו דם טבורי באופן פרטי, ייתכן שיפחת מספר התרומות לבנקים הציבוריים", מסכימים במשרד הבריאות. "זו אחת הסיבות לכך שבמדינות כמו איטליה וצרפת לא מאפשרים הקמת בנקים לשימור פרטי של דם טבורי".

ביטוח נגד פלישת חייזרים

האם המומחים הסקפטיים שרואיינו לכתבה זו יאכלו את הכובע בעוד כמה שנים, כשיתברר שדם טבורי - אותו פטרו כמיותר - הוא למעשה מכרה זהב רפואי? יכול להיות. כך או כך, הבעיה בתעשייה הזו לדבריהם אינה נעוצה במוצר שאותו היא מוכרת, כי אם באופן שבו הוא משווק. "אם הסיכויים לשימוש בדם טבורי כל כך נמוכים - איך יכול להיות שהבנקים מצליחים לגייס כל כך הרבה לקוחות?", שואל פרופ' גמזו. "התשובה לכך פשוטה: הם משתמשים באמצעי הפחדה, ולא מוסרים מידע מדויק, או את מלא המידע. זה בסדר שהציבור יקנה את המוצר הזה, כל עוד שמים את הדברים בקונטקסט הנכון ובשקיפות". גמזו צודק. בסרטון של "טבורית", למשל, נאמר כי: "היום יודעים שאפשר לטפל ב-54 מחלות מתאי גזע בדם טבורי". מהן אותן 54 מחלות ומהי הסבירות ללקות בהן? לכך אין פירוט בסרטון.

"פרסומות לדם טבורי מנגנות על המצפון ההורי", אומר פרופ' לפידות. "הרי מה אמא לא תעשה למען הרך הנולד, חסר הישע? מדברים על עתידנות, וזה בסדר. יש גם אנשים שרוצים שאחרי שימותו יקפיאו את גופתם, כי אולי בבוא היום יחזירו אותם לחיים".

המנהלים של הבנקים הפרטיים עמם שוחחנו טוענים שהם מעניקים למתעניינים פוטנציאלים את מלא המידע. "הלקוחות שלנו אינטליגנטים", טוען פלץ. "הם מהמאיון העליון. אקדמאים. הם מבינים את המשמעות של השימור, ושלשם הולכת הקדמה". ניר כאהן: "גילוי נאות הוא נר לרגלינו". יש בטענות האלה משהו. אימהות ששוחחנו עמן טוענות שעל אף שידעו שהסיכוי לשימוש במנה הוא אפסי, הן לא רצו לקחת סיכון. סיון פלטין, בת 36, אמא לעפרי בת שנה ושלושה חודשים, שימרה עבורה דם טבורי ב"טבורית". "את אומרת לעצמך 'מה, אחסוך על הבריאות של הילד שלי?' מכיוון שסל ההיריון של 'כללית' כיסה את רוב העלות (כ-5,000 שקל), החלטנו ללכת על זה. אנחנו משתמשים גם במכשיר לניטור הנשימה של התינוקת, למרות שאין הוכחה מדעית שזה עובד. אם זה גורם לי לישון טוב יותר בלילה - אז בסדר".

מה שכולם מסכימים עליו, הוא ששימור דם טבורי לא מיועד להורים שאין להם את הכסף עבורו. פרופ' ראובן אור, מנהל מחלקת השתלות מח עצם בהדסה עין כרם, והמנהל הרפואי של "תא לחיים": "'אני אומר בבירור להורים - אם אין לכם את התקציב לזה, תשכחו מזה'".

"אם אנשים רוצים לעשות ביטוח נגד חדירה של חוצנים לכדור הארץ - שיעשו", פוסק פרופ' יניב. "אנשים יכולים לעשות מה שהם רוצים עם כספם. מה שמרגיז כאן הוא הניצול של הרגישות ההורית לבריאותם של ילדיהם. תפקידה של מדינה הוא למנוע הטעיה של הציבור על ידי גופים אינטרסנטיים".

בית החולים הדסה. לא מסתירים מידע (צילום: יונתן סינדל, פלאש 90)

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה:
"הניסיון מהארץ ומהעולם מלמד שבכל הנוגע ליציבות ואיתנות פיננסית, יש יתרון לבנק של דם טבורי המסונף לבית חולים. הנפילה של הבנק הפרטי ביוקורד ב-2013, לאחר שלא עמד בסטנדרטים מקצועיים, היא הוכחה לכך. בכל הנוגע לסטנדרט הבינלאומי, שהוחל גם בישראל בבנקים הציבוריים, לכך שכל מנה של דם טבורי תכיל מינימום של 900 מיליון תאים - חל ניסיון להחילו על הבנקים הפרטיים. לבסוף הוחלט שהבנקים הפרטיים יידעו את לקוחותיהם מהו הסף הנמוך ביותר של מספר תאים פר מנה המתקבל אצלם. בבנקים הציבוריים, נשמרות לתרומה רק המנות העומדות בדרישות המחמירות שנקבעו להבטחת איכותן לתרומת תאי אב לחולים.

בכל הנוגע לאופני השיווק של השירות בבנקים הפרטיים - אנו מספקים את המידע מטעמנו בטפסי ההסכמה שעליהם הזוגות מתבקשים לחתום, כשהם מחליטים על שימור מנה. כמו כן, בקרוב נעדכן את המידע בנושא, המופיע באתר האינטרנט שלנו. כמובן, שאם ישנן תלונות או שאלות בנושא בקרב הורים, יש לנו דרכים לסייע או לטפל בבעיות".

 מהמרכז הרפואי הדסה נמסר בתגובה: "היולדות המגיעות ללדת בהדסה, מקבלות בדרך כלל החלטה לגבי שמירת הדם הטבורי מבעוד מועד, לאחר שהן מבררות מידע על בנקי הדם לשימור דם טבורי ללא קשר לבתי החולים. בעת הלידה כל שנותר ליולדת הוא להצהיר על בחירתה והצוות ממלא אחר בקשתה ללא מעורבות או השפעה על החלטה זו. במידה ויולדת לא קיבלה החלטה מראש, הצוות מנחה אותן לבחור בעצמן מבין בנקי חבל הטבור הקיימים בישראל וכך הבחירה נעשית באופן חופשי על ידי היולדות. באם הצוות נשאל על מעורבות הדסה בבנק דם מסוים, יש הנחיה לאמר את האמת שלהדסה יש חלק במדיפריז. לגבי השימוש הרפואי שנעשה עד כה בבנקי הדם הפרטי, אין לצוות חדר הלידה מידע על כך וממילא הוא לא משווק שירות זה אלא מסייע ליולדת לשמר את הדם הטבורי".

מהמרכז הרפואי שיבא נמסר בתגובה: "חברת טבורית הינה חברה בבעלות פרטית המשווקת את השירות של איסוף דם טבורי בחדרי לידה ברחבי הארץ והעברתו לשימור והקפאה בשיבא. שיבא הינה ספק שירות לטבורית. שימור הדם של חברת טבורית בבנק הדם הטבורי של שיבא מתקיים בהתאם לחוק ותקנות הדם הטבורי.

"בחדר הלידה בשיבא אוספים דם טבורי לכל החברות המשווקות בהתאם לבקשת היולדת, כמו גם איסוף דם טבורי לשימור ציבורי. חשוב להבין שההחלטה על שימור דם טבורי לא פוגשת את היולדת פעם ראשונה בחדר הלידה כאשר היא קורעת ללדת, כל יולדת יכולה ואנו אף מעודדים ללמוד על הנושא לפני הלידה ולהביע את העדפותיה עוד בטרם הגיעה לחדר לידה בטופס תיאום ציפיות לפני לידה. הסבר שקוף על נושא הדם הטבורי ניתן גם בסיורי הכנה ללידה וגם בקורסי ההכנה ללידה.

"לגבי הקביעה כאילו דם טבורי אינו מסייע בעת הצורך, ישנם מחקרים המוכיחים אחרת ובכל מקרה מדובר בהחלטה וולנטרית של היולדת שאינה מחוייבת לשמור דם טבורי כלל וודאי שלא בחברה מסויימת. הטענה כאילו הנושא נמצא במחקרים קליניים מחזקת את העובדה כי שימוש בדם טבורי הינו חלק מרפואת המחר, כל אדם יכול להחליט עצמאית האם הוא מעוניין או מאמין בפיתוחים רפואיים וברפואת העתיד או שאינו מעוניין לקחת חלק היום בפיתוחים שעשויים להיות ברי שימוש בעתיד".