הוריו של אבו חדיר בביהמ"ש העליון, בשנה שעברה
צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

נדחתה עתירת משפחת אבו חדיר להרוס בתי הרוצחים

השופטים דחו את העתירה בעיקר בשל השיהוי בהגשתה, אך לא שללו הריסת בתי טרוריסטים יהודים
תמר אלמוג ואמוץ שפירא
04 ביולי 2017
15:41
עודכן ב 11 אוקטובר 08:21

בג"ץ דחה עתירת משפחתו של הנער אבו חדיר המנוח וקבע כי בתי רוצחיו לא יהרסו. שופטי העליון, ובראשם המשנה לנשיאה היוצא השופט אליקים רובינשטיין, קבעו כי יש מקום לדחות את העתירה בעיקר בשל השיהוי בהגשתה. אבו חדיר נחטף ונשרף למוות על ידי שלושה יהודים ביולי 2014.

שלושת השופטים פסקו כי יש מקום לדחות את העתירה בשל השיהוי בהגשתה, שכן ביצוע מיידי הוא חלק חשוב בקיום תכלית התקנה המאפשרת הריסת בתים, שהיא הרתעה ולא ענישה. השופטים אף הזכירו שלאחרונה ביטלו הריסת בית משפחת מחבל פלסטיני שכן המדינה השתהתה בביצוע ההריסה שאישרו.

השופטים קיבלו את טענת המדינה כי הנתונים האובייקטיביים מלמדים שיש הבדל בין היקף הטרור במגזר הערבי לבין זה היהודי ולכן נוצר השוני גם בשימוש בכלי האמור.

יחד עם זאת פסק הדין עוסק בהרחבה בשימוש בצעד של הריסת בתים כלפי מחבלים יהודים. השופטים הדגישו כי אין מניעה להשתמש בצעד, החריג ממילא, גם כלפי טרוריסטים יהודים. השופט רובינשטיין חידד כי הריסת בתים נועדה להרתיע מחבלים פוטנציאלים, למען קדושת החיים ולעניין הזה אין הבדל בין יהודי לערבי. השופט הנדל הדגיש כי מכיוון שמדובר בצעד שתכליתו הרתעה סביבתית, יש הגיון בהחלטת המדינה להתמקד בקבוצות שבהן היקפי הטרור גדולים הרבה יותר.

בפורום המשפחות השכולות הישראלי-פלסטיני הביעו אכזבה מן ההחלטה: "אנחנו מאוד מאוכזבים מהאפליה בין דם לדם ובין רצח מזוויע אחד לאחר. לא מדובר רק באכזבה כלפי הורי מוחמד אבו חדיר, אלא באכזבה כלפי כל מי שמבקש להתייחס לכל אדם כשווה לאדם אחר וכמו כן כלפי המשפחות, הערביות והיהודיות אשר שילמו את המחיר היקר מכל, מחיר השכול".