חרדים מפגינים נגד גיוס לצה"ל. ארכיון
צילום ארכיון: יונתן זינדל, פלאש 90

בג"ץ ביטל את חוק הגיוס המאפשר פטור לחרדים: "פוגע בשוויון"

הרכב שופטים מורחב קבע כי ההסדר שהתקבל ב-2015 – אינו חוקתי: "ההסדר לוקה ברצף של כשלים", כתבה הנשיאה נאור. על הממשלה לנסח חוק חדש בתוך שנה
תמר אלמוג ואמוץ שפירא
12 בספטמבר 2017
18:23
עודכן ב 19:33

בהרכב מורחב של תשעה שופטים, קבע הערב (שלישי) בג"ץ בהחלטה דרמטית, כי הסדר הגיוס שנקבע ב-2015 כדי להעניק פטור משירות בצה"ל לצעירים חרדים - אינו חוקתי בשל פגיעה בעיקרון שוויון. ההסדר, שהחזיק מעמד שנתיים בלבד, בוטל, והשופטים הורו לממשלה לנסח חוק חלופי בתוך שנה - אז ייכנס הביטול לתוקפו.

שמונה מתשעת שופטי ההרכב, בראשות הנשיאה היוצאת מרים נאור, פסקו כי יש לבטל את הסדר הגיוס החדש באופן מיידי. השופט נעם סולברג, שנותר בדעת מיעוט, פסק שיש לאפשר למערכת הביטחון להתארגן לקראת ביטול ההסדר. שופטי הרוב פסקו כי הסדר הגיוס פוגע בשוויון בצורה עמוקה ובאופן שפוגע בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו' וטענו כי הוא כבר נכשל במבחן המידתיות.

נשיאת בית המשפט העליון, מרים נאור, כתבה בפסק הדין כי "מרבית הפגמים דומים במהותם לפגמים שמהם סבל הסדר הגיוס הקודם שהובילו לכישלונו פעם אחר פעם במבחן הרציונלי". היא גיבתה את אמירתה בין השאר בניתוח נתוני הגיוס לפיהם עולה כי קצב הגידול בגיוס תלמידי ישיבות הואט ורחוק מלהצביע על השינוי הנדרש. "הצטברותם יחד של כל הפגמים ובמיוחד הכשל הכרוך בכך שלא נקבע כל הסדר של קבע מובילה להתמוטטות הסדר הגיוס החדש כמגדל קלפים". נאור הוסיפה כי "הלכה למעשה המחוקק ויתר מראש על השגת המטרה של קידום השיויון בעתיד הנראה לעין. לא ניתן לקבל הסדר כה לא מאוזן".

השופט אלייקים רובינשטיין כתב בפסק הדין כי "מדברים רבות על אחדות העם היהודי. חלק מביטוי האחדות הוא השירות בצה"ל. אין בו סתירה כהוא זה ללימוד תורה; מכאן הצורך לכבדו". בהמשך ציטט רובינשטיין פסוקים מהתנ"ך הנוגעים לאחדות העם וכתב "השירות הצבאי בצבא הגנה לישראל שכשמו כן הוא, צבא הגנה, הגנת כולנו, אינו 'ברירת מחדל' של 'כמי שכפאו שד'. כל עוד יישאר ברירת מחדל דחויה כך בעולם החרדי, תימשך הסאגה הנוכחית, חוק ילך וחוק יבוא, ותחושת אי השוויון הקשה תימשך". 

העתירה לבג"ץ הוגשה לפני כשלוש שנים, לאחר שהכנסת הקודמת אישרה את התיקון לחוק שירות הביטחון. התיקון העניק פטור מגיוס לתלמידי ישיבות שמלאו להם 18 בעת חקיקתו אך קבע שהחל מקיץ 2017 תלמידי ישיבה בני 21 יחויבו להתגייס או להתנדב לשירות לאומי. לאחר הבחירות האחרונות שונה התיקון כך שתקופת ההסתגלות הוארכה לשלוש שנים ובמהלכה לא חלה חובת גיוס על בני הישיבות.