סטודנטים. למצולמים אין קשר לנאמר
(צילום: יונתן סינדל, פלאש 90)

הסטודנטים הכי עשירים: תלמידי תואר שני בפסיכולוגיה

71% מהסטודנטים לתואר שני בפסיכולוגיה מגיעים מישובים באשכולות 10-7 - יותר מבכל תחום לימוד אחר. המתמחים: "המקצוע נעשה הומוגני"
הילה ויסברג
31 באוקטובר 2017
00:00
עודכן ב 17:38

מסלול ההכשרה של מקצוע הפסיכולוגיה הוא מהמפרכים בישראל והתמורה הכלכלית בעדו נמוכה יחסית. האם בשל כך הוא נהפך ל"מקצוע לעשירים"? מניתוח מיוחד שערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) עבור "כאן באמת" עולה שהתשובה היא כן. את הניתוח ערכו ראש תחום השכלה גבוהה ומדע אביאל קרנצלר וראש צוות השכלה גבוהה מירי אלון.

במסגרת הניתוח, פילחו החוקרים נתוני סטודנטים שנה א' לתואר ראשון (2017-2016) ולתואר שני באוניברסיטאות ובמכללות בישראל בהתאם לתחומי הלימוד השונים ובהתאם לדירוג החברתי-כלכלי (אשכול) של הישוב ממנו הם מגיעים. הדירוג הזה כולל בתוכו את כל הרשויות המקומיות בישראל, שמקבלות ציון מ-1 עד 10. הציון מעיד על המצב הכלכלי-חברתי של התושבים, בהתאם לפרמטרים כמו מצב ההשכלה והחינוך, תעסוקה וגמלאות ורמת החיים. הדירוג המלא מצוי פה. כך למשל, הישובים כפר שמריהו וסביון מקבלים את הציון 10 בדירוג ואילו כסיפה ולקיה שבנגב מקבלים את הציון 1.

בפילוח לפי אשכולות שערכו לכלל הסטודנטים החדשים, נמצא שהנתח הכי גדול מקרב הסטודנטים - 43% מהם - משתייך לאשכולות 8-7 (ישובים כמו רחובות, ראשון לציון, קריית אונו וגבעתיים). נתח משמעותי נוסף - 25% מהסטודנטים - משתייכים לישובים מאשכולות 6-5 (אשדוד, נצרת עלית, אריאל וחולון). רק 8% מכלל הסטודנטים החדשים משתייכים לישובים מאשכולות 2-1, שהם ישובים ערבים וחרדים. באותה מידה, מיעוט ניכר מתוך הסטודנטים - 2% - משתייכים לישובים החזקים ביותר בישראל, שמקבלים את הציון 10-9. אלה הם ישובים כמו כפר ורדים, מיתר, כוכב יאיר, וכן סביון וכפר שמריהו, שניהם היחידים בעלי הציון 10.

ומה קורה בקרב סטודנטים חדשים לתואר ראשון בפסיכולוגיה? שם כבר רואים נוכחות גבוהה בהרבה של סטודנטים המגיעים מהישובים המבוססים יותר. המשקל של סטודנטים מאשכולות 10-7 מכלל הסטודנטים החדשים לפסיכולוגיה הוא 62%, בהשוואה ל-46% במקצועות כולם. ספציפית גם סטודנטים מהישובים החזקים ביותר - 10-9 - מופיעים בייצוג-יתר משמעותי בקרב הלומדים פסיכולוגיה: 5% לעומת 3% בפילוח הכללי.

אינפו

ומה לגבי סטודנטים מאשכולות 1 ו-2? הם מהווים רק 4% מכלל הסטודנטים החדשים (28 סטודנטים באוניברסיטאות ושבעה בלבד במכללות), כאשר שיעורם מכלל הסטודנטים הוא כפול: 8%. גם לסטודנטים מאשכולות 4-3 - ישובים כמו ירושלים, אבו גוש וחצור הגלילית - יש ייצוג כפול בפילוח הכללי (21%), בהשוואה לפילוח של הסטודנטים לפסיכולוגיה (10%).

המגמה הזו נשמרת גם כשמסתכלים על סטודנטים לתואר שני לפסיכולוגיה, שהם בסופו של דבר גם אלה שישתלבו במקצוע. כך, 71% מהסטודנטים לתואר שני בפסיכולוגיה לאשכולות 10-7, לעומת רק 53% מכלל הסטודנטים לתואר שני. לעומת זאת, סטודנטים מישובים חלשים (אשכולות 4-1) הם רק 13% מהלומדים לתואר שני בפסיכולוגיה, בהשוואה ל-23% מכלל הלומדים לתואר שני.

ארבעה ימים בשבוע בתמורה ל-3,500 שקל בחודש

ניתן היה לחשוב שהנוכחות הגבוהה של השכבות המבוססות בקרב הסטודנטים לפסיכולוגיה מאפיינת כל מקצוע שבו יש מסלול הכשרה ארוך, שמצריך שימוש במקורות מימון חיצוניים לצורך השלמתו, כמו רפואה למשל. אבל הניתוח של הלמ"ס מעלה שזה לא המקרה. ההתפלגות של הסטודנטים החדשים לרפואה לפי אשכולות כלכליים-חברתיים מראה שדווקא שם אין ייצוג יתר לשכבות החזקות. 

איך זה יכול להיות? יתכן שהסיבה לכך נעוצה במאפיינים הייחודיים של מסלול ההכשרה לפסיכולוגים בישראל, ובפרט פסיכולוגים קליניים. מדובר במסלול הנפרש על פני תשע שנים, במקרה הטוב, ושנים רבות הרבה יותר במקרה הרע. הוא מורכב משלוש שנים של תואר ראשון, שלאחריו מי שמעוניין להמשיך לתואר שני בפסיכולוגיה נדרש להשיג ציון גבוה במבחן המכונה "מתא"ם". אחרי תואר שני של שנתיים, הבוגרים נדרשים להשיג משרת התמחות למשך ארבע שנים, בין אם בסבסוד משרד הבריאות ובין אם בסקטור הפרטי. התורים להתמחויות נמשכים בין שנתיים לארבע שנים.

בניגוד לרופאים, שמרוויחים משכורת בזמן ההתמחות הארוכה שלהם, ההתמחויות לפסיכולוגים בהיקף של חצי משרה תמורת מלגה, שגובהה בין 3,000 ל-3,500 שקל. קחו למשל דוגמה מהצעת עבודה להתמחות אשפוזית (השלב האחרון בהתמחות בפסיכולוגיה קלינית) שהתפרסמה בשבוע שעבר באתר משרד הבריאות. מדובר במשרה של ארבעה ימים, שמציעה "מלגה" - כלומר, שכר - של 3,500 שקל בלבד. 

כל אלה מייצרים מטבעם מסננות לכניסה של סטודנטים למקצוע, והן מותירות בתוכו בעיקר סטודנטים (יותר נכון, סטודנטיות) עם גב כלכלי איתן מאוד שמסוגל לכלכל אותן לאורך שנים רבות.

ההשלכות: מחסור בפסיכולוגים ערבים

אחת ההשלכות של התופעה הזו היא מחסור די קריטי בפסיכולוגים בחברה הערבית. עוד ב-2010 למשל דיווח מרכז המידע והמחקר של הכנסת על מחסור של יותר מ-400 פסיכולוגיים חינוכיים בחינוך הערבי בישראל. בדיון בנושא בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות בכנסת מ-2015, דובר גם על כך שבישוב כמו אום אל-פחם (שבו יותר מ-50 אלף תושבים), אין ולו פסיכולוג קליני אחד.

"אנשים שמגיעים מרקע מוחלש ויש להם את הנתונים ללמוד פסיכולוגיה, שהוא מקצוע עם רף קבלה גבוה, ילכו ללמוד משהו שהם יכולים להתפרנס ממנו; משהו שיאפשר להם מוביליות חברתית. הם לא ילמדו בפסיכולוגיה", אומר שי איתמר, חבר בתנועה למען הפסיכולוגיה הציבורית, ופסיכולוג קליני בהתמחות. "זו הסיבה שהחברה הערבית בהיבט זה בקריסה מוחלטת. אין שם שירותים פסיכולוגיים. אין כמעט פסיכולוגיות ערביות מומחיות. זאת אומרת, הפרופסיה שלנו נעשית מאוד הומוגנית, וזה בעייתי ולא בריא. נוצר כאן מקצוע לעשירות בלבד, שמשרת רק את מי שידו משגת. הרי כאשר אין תקנים למתמחים ומומחים, התוצאה היא שיש גם קושי ביכולת לתת שירות".

"לכאורה", ממשיך איתמר, "3,000 שקל זה השכר לחצי משרה. אבל בפועל המשרה הזו גולשת לתוך הבית, והרבה מעבר להגדרה של חצי משרה. אז איך מסתדרים במצב כזה? עובדים בעבודה נוספת, אם אפשר, ונסמכים על בן או בת הזוג וגם על הורים וחסכונות. אני מכיר בוגרות פסיכולוגיה מוכשרות מאוד שבגלל האילוצים האלה בכלל לא עובדות במקצוע שלהן".

מעבר לתקנים חסרים להתמחות, משרד הבריאות חייב, לדבריו, למפות את צרכי הציבור בתחום בריאות הנפש ולבצע תיאום מול האקדמיה כדי לראות כמה פסיכולוגים בכלל צריך ואיך אפשר לייצר מסלול לימודים והכשרה שמאפשר התפרנסות סבירה במהלכו. דבר נוסף שיוכל לסייע לסטודנטים הוא ייסוד של מסלול הכשרה אקדמי לפסיכולוגים במתכונת דומה לזו של רפואה, כלומר כזה שיכלול בתוכו את התואר הראשון והשני גם יחד. "מי שמתחיל כיום לימודי רפואה יודע שעם על הקושי, בסוף הדרך הוא יהיה רופא", מסביר איתמר.

בחודשים הקרובים צפויה לקום חטיבה בהסתדרות המח"ר, המייצגת אקדמאים במקצועות החברה והרוח, שתייצג אך ורק את הפסיכולוגים בישראל. איתמר וחבריו מקווים שמהלך זה יתרום סוף סוף לקידום האינטרסים של הפסיכולוגים בישראל, שלדבריו עד היום "הורידו ראש, ואמרו לעצמם שהם עושים עבודת קודש, מבלי להחשיב מספיק את תנאי ההעסקה. כיום השכבות המוחלשות בישראל לא נכללות בקרב המטפלים וגם לא בקרב המטופלים. את זה צריך לשנות".

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "יש להפריד בין מסלול ההכשרה למקצוע הפסיכולוגיה המחייב מאוד, מפני שעוסק בדיני נפשות, לבין כושר ההשתכרות וההתפרנסות. משרד הבריאות רואה חובה ואחריות להכשיר אנשי מקצוע ראויים ומתאימים. תקופת ההמתנה הארוכה להכשרה נובעת, בין השאר, מחוסר הלימה בין מספר המבקשים להתמחות בתחום הפסיכולוגיה הקלינית לעומת אפשרויות ההתמחות; מחוסר הלימה בין פתיחת מגמות חדשות לפסיכולוגיה (פרטיות ללא צורך בתקצוב ות"ת) וכן מהצפה בתקופה האחרונה של ישראלים הלומדים פסיכולוגיה בחו"ל. בשל מחסור בפסיכולוגים קליניים מהמגזר הערבי, החרדי והאתיופי, מקבלים בוגרי פסיכולוגיה ממגזרים אלו עדיפות בהקצאת מלגות להתמחות של משרד הבריאות בתחום הפסיכולוגיה הקלינית. משרד הבריאות פועל לקיצור זמני ההמתנה להתמחות בפסיכולוגיה. לאחרונה יושם מתווה חדש להקצאת מלגות שמטרתו העיקרית הינה קיצור זמן ההמתנה".

"סטודנטים המעוניינים ללמוד ולהתמחות בתחום הפסיכולוגיה הקלינית, צריכים לדעת כי הם ניצבים בפני תקופת התמחות ארוכה כאשר, במקביל, קיים צורך ומחסור בתחומי פסיכולוגיה אחרים, כמו פסיכולוגיה התפתחותית וחינוכית. נושא השכר נדון סביב הסכמי השכר ומטופל ע"י הגורמים במשרד הבריאות מול הסתדרות המח"ר. משרד הבריאות פועל לשיפור מעמדם המקצועי של הפסיכולוגים בשירות הציבורי".

Hilaw@kan.org.il