פרקליט המדינה שי ניצן
צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

פרקליט המדינה על פרשת המסרונים: "לא הייתה פגיעה בזכויות העצירים"

בדיון בוועדת החוקה הבהיר פרקליט המדינה כי "האירוע חמור אך זו לא נורמה". יו"ר הוועדה, ח"כ סלומינסקי, קרא לשינוי השיטה: "או שהמערכת תשתנה או שאנחנו נחוקק"
זאב קם
05 במרץ 2018
11:45

בדיון שנערך בשעה זו ( שני ) בוועדת החוקה בכנסת על פרשת המסרונים בתיק בזק אמר פרקליט המדינה שי ניצן כי "הייתה התנהלות לא ראויה אבל לא נמצא שמץ לפגיעה בזכויות העצירים". ניצן הבהיר כי הוא רואה את המקרה בחומרה אך ביטל את הטענה כי מדובר בנורמה במערכת המשפט: "המקרה חריג ואני לא מכיר מקרה דומה. גם פרקליטי המחוזות לא מכירים וצריך להיזהר לא לשפוך את התינוק עם המים. חריגות יכולות לקרות בכל מערכת וצריך להיזהר מלכנות זאת נורמה.

"אני והיועמ"ש רואים את הדבר בחומרה ולכן כבר באותו לילה ביקשנו לפתוח בחקירת משמעת במקביל לבקשת נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות ושרת המשפטים איילת שקד. גם כשהתבררה התמונה המלאה אלמנט התדהמה לא פג".


נציב תלונות הציבור על השופטים השופט בדימוס אליעזר ריבלין התייחס בדיון לממצאי בדיקת הפרשה ולהמלצותיו בנוגע לחילופי המסרונים בין שופטת המעצרים רונית פוזננסקי-כץ  ונציג הרשות לניירות ערך בתיק בזק עו"ד שחם-שביט. "הקשר הפסול בין התביעה לשופטת יצר פגם אסתטי שאינה ראויה ובאתיקה פגומה", אמר ריבלין. "זה יצר גם כשל מהותי בתחום של תיאום הליכים טרם משפט".

נציב תלונות הציבור הוסיף כי "התברר שהדיון בבקשות להארכת מעצר מתנהל בחלקו בלשכה ובחלקו באולם בית המשפט. בשלבים הראשונים יש צורך לעיתים להסתיר את קיום ההליך, ולעומת זאת לאחר מעצר בבקשת הארכה ההיגיון של הסתרת ההליך פוחת.

"התברר גם שבחלק המתקיים בלשכה מביעים דעתם שני הצדדים ומוגש חומר חסוי הפתוח רק לעיני השופט. הדיונים הבאים בתיק, אצל השופט מסארווה, נערכו כולם באולם, כולל הגשת חומר חסוי בו עיין השופט בלשכתו לאחר מכן לבדו ללא נציגי התביעה והסנגורים. זו דרך יותר שקופה וראויה".

השופט בדימוס דוד רוזן נציב הביקורת על מערך התביעה ומייצג המדינה בערכאות אמר: "אני לא יכול להעלות על דעתי שיקרה דבר כזה ומרגע שקרה חייבים להתייחס לכך בחומרה רבה. יש לאסור על כל קשר שהוא בין טוען, חוקר ותובע לבין שופט גם בעניינים המנהליים. גם אצלי התקיימו דיונים במעמד צד אחד כשביקשו להאריך או לחתום על צווים בלשכה. לאור מה שקרה זה דבר שעדיף שלא יקרה. העדפתי את האולם על הלשכה כי היא הייתה קטנה ודלוחה אבל חייבים לקבוע שגם דיון במעמד צד אחד לחתימת צווים ייעשה באולם".

יו"ר ועדת החוקה ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי) קרא לשינוי השיטה במערכת המשפט, ואף העלה את האפשרות כי הכנסת תחוקק חוק בנושא בעקבות הפרשה. "על המשטרה והפרקליטות לקיים בדיקה-חקירה על הקשר בין שופטים לתובעים. כששופט ותובע מתואמים ביניהם זה סוף העולם", אמר סולימנסקי. "חוק המעצרים הוא הפגיעה האנושה ביותר בחירות האדם ועליו להשתנות. או שהמערכת תשנה את השיטה או שאנחנו נחוקק".

בשבוע שעבר שקד וחיות הודיעו כי החליטו להעמיד לדין משמעתי את שופטת בית משפט השלום תל אביב פוזננסקי-כץ בעקבות הפרשה, שנחשפה לראשונה בחדשות עשר. בכך קיבלו את המלצת נציב תלונות הציבור על השופטים.

שקד תגיש בימים הקרובים לחיות קובלנה משמעתית על השופטת. לאחר מכן, תפעל חיות למינוי הרכב בית הדין המשמעתי, שידון בקובלנה. נשיאת העליון צפויה בהמשך להחליט גם בנוגע להשעייתה של פוזננסקי-כץ.