חפש
Languages
הרבנות הראשית
צילום: פלאש 90

פרסום ראשון: הרבנות מחקה אבהות של אב מבלי ליידע אותו

האיש הוכר בבתי המשפט העליון והמחוזי כאביהם הביולוגי של אח ואחות, שנולדו לו ולבת זוגו כשעוד הייתה נשואה לבעלה הקודם. שנים אח"כ, כאשר ביקשה האחות להתחתן, כינס בית הרבני דיון בעניין ללא נוכחות האב וביטל בחשאי את אבהותו כדי להתיר את הילדים מחשד לממזרות
כרמלה מנשה
21 ביולי 2019
10:59

פרסום ראשון: פסק דין של בית הדין הרבני ביטל בחשאי אבהותו של האב כדי להתיר אח ואחות מחשד ממזרות. זאת, בלא ידיעתו של האב הביולוגי של השניים ובניגוד מוחלט להחלטה של בית המשפט העליון שקבע לפני שנים רבות כי הוא אביהם של האח והאחות וכי עליו לשלם מזונות בעבורם.

האזינו לריאיון בכאן רשת ב

מתחקיר כאן חדשות עולה כי אביהם הביולוגי של האח והאחות חי עם אימם במשך עשר שנים ללא נישואין. כאשר נולדו הילדים האם עוד הייתה נשואה לבעלה הראשון ולא התגרשה ממנו. מצב שבו נחשבה 'אשת איש'. במהלך השנים התערערו היחסים בין אבי הילדים לאימם ובמסגרת הדיון על המזונות והסדרי הראיה נקבע חד משמעית בבתי המשפט העליון והמחוזי כי הוא אבי הילדים.

לפני כמה חודשים נודע לאב שביתו עומדת להינשא. הוא פנה כמה פעמים לרב הראשי לישראל, שטח לפניו את הבעיה ושאל כיצד בכוונתם לאשר את החתונה במצב שבו נמצאים הילדים. הוא לא נענה. האב פנה גם לגורם במשרד לשירותי דת וניהל אתו שיחות בוואטסאפ, כאשר בשיחה האחרונה התקשר אליו אותו גורם בלילה מביתו ואמר לו בין השאר:״ תעזוב בשקט, אל תעשה רעש נפתור לך את העניין״. לאחר כמה שבועות נישאה הבת כדת משה וישראל. האב התקשר בערב החתונה לרב המחתן ושאל אותו כיצד הוא מחתן את בתו בלי ההיתר. על כך השיב הרב: ״ קיבלתי אישור מבית הדין״.

אז התברר לאב כי בית הדין הרבני קיים שניים או שלושה דיונים בנוכחות אמם של הילדים, הבת ואדם נוסף. השלושה  מסרו עדות ובסופו של דבר התיר בית הדין את האח והאחות מממזרות כשהדיינים הסתמכו על פסק הלכה הקובע ״רב הבעילות אחר הבעל״. כלומר, שאביהם של האח והאחות הוא בעלה של האישה ולא בן הזוג שהיא חיה אתו ושעליו קבעו בתי המשפט כי הוא האב. זאת מכיוון שקיים ספק לגבי אבהותו של האב הביולוגי.

אביהם של הילדים אמר כי לא ידע מכל המתרחש ולא שותף בדיונים: ״מחקו אותי, לא הייתי צד בדיון, לא ידעתי דבר, לא עשו בדירת רקמות , שילמתי מזונות במאות אלפי שקלים במשך שנים, יש לי 28 תצהירים של האמא שהגישה לביהמ"ש במשך השנים שאני אבי הילדים. אני מתכוון להיאבק כל עוד אני חי. אני בן לניצולי שואה, הורי נהרגו בתאונה בארץ כשהייתי בן שנה והילדים האלה הם השריד היחיד של המשפחה שלי. מדינה אחת שני פסקי דין סותרים״.

האב הוסיף: ״עסקו באבהות שלי מבלי להתייחס לקיומי, לי זה נודע, כמה אבות לא יודעים על כך? לקחו פסק הלכה והתאימו אותו לעובדות שקריות וסיימו הכול בשני דיונים ומחקו אותי. אני דורש חקירה מקפת. איך התעלמו מעובדות שהיו מונחות לפניהם? אני קורא לרבנים שאכפת להם לשאול את השאלות״.

מקורות ברבנות אמרו כי "יש אמת עובדתית ויש אמת הלכתית". לדבריהם, "כאשר מטפלים בממזרים ובספק ממזרים פועלים לפי האמת ההלכתית ונעשים מאמצים רבים למצוא דרכי היתר. בית הדין רצה לשחרר אותם מהכתם הזה, להסיר מעליהם את העול הזה ולדאוג לשקט הנפשי שלהם. ההחלטה הייתה הומאנית ונועדה להקל על הילדים ולפתור את הפלונטר ההלכתי, מכיוון שהיה ספק הסתמכו על פסק ההלכה״.