זהבה שאול, שגופת בנה אורון מוחזקת בידי חמאס בעזה מאז ימי הפסקת האש במבצע צוק איתן, מאמינה שבנה בחיים. עכשיו, חמש שנים אחרי ובזמן שהיא נאבקת במחלת הסרטן ובנה הצעיר מתגייס, היא מכריזה שהיא לא מוכנה למות בלי להשיב אותו.
"אני אימא של אורון. אני אהפוך עולמות, אני מחזירה את אורון גם אם אני אצטרך להיכנס לעזה. אותי לא מעניין המחיר, שראש הממשלה ישבור את הראש", אומרת שאול בראיון מיוחד הערב (שבת) לכאן חדשות. "בחלום הכי שחור שלי, לא חלמתי שזה מה שיקרה לי. גם אורון, שנתיים אחרי כן הרצל - נשארתי לבדי", היא מספרת. "אני חולת סרטן. אני רוצה לראות את אורון חוזר הבייתה, עוד לפני שאני אלך מהעולם הזה. זאת המשאלה שלי".
מערכת הביטחון תחקרה את האירוע והודיעה למשפחת שאול שאורון נחשב חלל שמקום קבורתו לא נודע. "אמרו לי אורון לא בין החיים, איפה אתם רוצים שנחפור קבר?", היא משחזרת. "אמרתי לו: 'תעזוב אותי עכשיו, בבוא העת אני אגיד לך'". גם היום, שאול מתעקשת: "הוא נחטף חי, זה בוודאות. בג"ץ כתבו ש'גורלו של אורון לא ידוע'. משמע, אני חושבת, שהוא חי".
לדבריה, היא מאוכזבת מהדרג הצבאי והמדיני שהפקיר אותו וקבע שאינו בין החיים. "הרבצ"ר רפי פרץ שכנע אותנו לשבת שבעה. אני חושבת שעשינו את שטות חיינו. ישבנו שבעה על חייל שהוא חי ונמצא בעזה". היא מספרת כי על ערש דווי, ביקשה ממנה בעלה, הרצל: "תבטיחי לי שתעשי הכל כדי להחזיר את אורון, אל תרימי ידיים". שאול השיבה: "הרצל, אני מבטיחה לך שאעשה כל מה שאני יכולה כדי להחזיר אותו, גם אם אני אצטרך ללכת על ארבע - על ארבע אני אחזיר אותו".
לבסוף, אומרת שאול, "אני מרגישה שאין לי הרבה זמן, ולכן אני דורשת שיעשו את זה כמה שיותר מהר, על מנת שאני אוכל לראות את בני חוזר הבייתה, וכבר לא משנה לי באיזה מצב הוא. אני רוצה את הבן שלי".
