ישיבת ממשלה, ארכיון
צילום: מארק ישראל סאלם

החלטות גורליות ברבע שעה, ליצמן נעדר מדיונים

פרוטוקלי ישיבות הממשלה על משבר הקורונה נחשפים: כך התקבלו ההכרעות על ההתמודדות עם התפשטות הנגיף
שאול אמסטרדמסקי
23 באפריל 2020
16:21
עודכן ב 17:42

המדינה מתנגדת לחשיפת תמלילי ישיבות הממשלה הגורליות שבהן הוכרעה המדיניות להתמודדות עם התפשטות נגיף הקורונה: בתגובה לעתירה לבג"ץ של התנועה לחופש המידע, עיתון כלכליסט, הארץ, גלובס, עמותת שקוף ותאגיד השידור הציבורי, המדינה הביעה התנגדות למסירת התמלילים המלאים של ישיבות הממשלה החל מ-8 במארס, אך הסכימה לחשוף את פרוטוקולי הדיונים.


כך למשל, בדיון הממשלה ב-15 במארס, שהתקיים לראשונה בשיחת וידאו, הציג מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב את הצורך לקלוט ולטפל בנדבקים ובחולים במתקני בידוד ייעודיים באזורים שונים. כל השרים טענו כי יש צורך להסדיר עבודת עובדי מדינה מהבית. שני הדברים הללו לא קרו מיידית.

הישיבה שהתקיימה יומיים לאחר מכן עסקה בנושא רגיש וגורלי, גם היא התקיימה בטלפון, בשעה 1 בלילה, וארכה רבע שעה בלבד. ראש הממשלה נתניהו מדבר בפתח הישיבה על הצורך המשפטי להתקין תקנות שעת חירום להסמיך את השב"כ "לסייע במאמץ לצמצום התפשטות הנגיף", לאחר שהכנסת סירבה לאשר זאת. נתניהו הנחה את השב"כ ליישם את ההחלטה באופן מיידי. 

בישיבת ממשלה טלפונית ב-20 במארס, שהתחילה חמש דקות לאחר חצות, הממשלה דנה במגבלות נוספות על תנועה ופעילות כלכלית. היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט הבהיר בדיון כי מדובר במגבלות חמורות מאוד על חופש התנועה ולכן הוגבלו לשבעה ימים בלבד, שלאחריהם יתבקש אישור הכנסת. שר הבריאות יעקב ליצמן נעדר מהדיון ומי שהציג את הדברים מטעם המשרד הוא המנכ"ל בר סימן טוב.

בישיבה טלפונית נוספת ב-14:00 בצהרים ב-20 במארס הממשלה מחליטה לצמצם את הפעילות במשרדי הממשלה ל-30%. שר האוצר משה כחלון אמר בדיון כי יש חשיבות לשמור על הלימה בהחלטות בין המגזר הפרטי למגזר הציבורי. השרים מחליטים להסמיך את מנכ"לי משרדי הממשלה להגדיר מי הם עובדים חיוניים. השרים מחליטים להחריג את עובדי הרווחה ברשויות המקומיות, את רבני המועצות האזוריות שבהן אין מועצות דתיות, את עובדי מכון התקנים ואת עובדי המחשוב במשרדי הממשלה. בחברות הביטחוניות הותר לשמור על 70% מהיקף העובדים. בבנק ישראל הותר להשאיר 40% מהעובדים, במשרד האנרגיה - 50%.

ארבעה ימים לאחר מכן, ב-24 במארס התקיימה ישיבה טלפונית שהתחילה בחצות ורבע (שר האוצר כחלון ושר הבריאות ליצמן נעדרים מהדיון, כמו גם נפתלי בנט ואריה דרעי). ראש הממשלה הציג תמונת מצב שלפיה 2% מאוכלוסיית החולים בעולם נמצאים במצב קשה ו"הצפי לגבי ממדי המגיפה בעתיד הקרוב בישראל מחייב להחמיר מאוד את צעדי הבידוד של האוכלוסיה". אי לכך השרים מחליטים להאריך את מעורבות השב"כ באיתור חולים.

בהמשך אותה ישיבה הציג בר סימן טוב נתונים שהראו כי הנגיף מתפשט בישראל בקצב מעריכי ולכן "יש לנקוט צעדים חריפים יותר לזמן ממושך יותר. ככל שצעדים אלה יידחו, לא יהיה מנוס מהחלת סגר מלא לתקופה ארוכה וממושכת". פרופסור רן בליצר, ראש מערך החדשנות בקופת חולים כללית ואחד היועצים לממשלה בעניין, העריך כי אם יינקטו הצעדים המתאימים יהיה ניתן לבלום את התפשטות המגיפה. באותה ישיבה הוחלט על שורה של צעדים לצמצום הפעילות במשק - סגירת בתי כנסת, צמצום תחבורה ציבורית והיערכות לסגירתה המוחלטת, משלוחי מזון לנזקקים בפסח, ועוד.

ב-30 במארס התקיימה ישיבה טלפונית בשעה 20:45, שגם ממנה ליצמן נעדר. ראש הממשלה מציין בפתח הישיבה את הצורך בנקיטת צעדי הסברה ואכיפה בחברה החרדית והערבית וכן את הצורך בהקשחת מדיניות הסגר על מנת למנוע התפשטות גדולה יותר לקראת פסח. 

במהלך הישיבה הממשלה מחליטה לתגבר את המשטרה בחיילי צה"ל. השרים מחליטים לצמצם גם את התפילות בשטח פתוח, אבל לאפשר תפילה יומית בכותל של מניין מתפללים. גם חתונות נאסרות. בהלוויות מותרת השתתפות של עשרה אנשים בלבד. בהמשך הישיבה מחליטים השרים לצמצם את הפעילות במשק ל-15% בלבד. הם מחריגים את צה"ל, המשטרה, שב"ס, שירותי הביטחון, הכור הגרעיני, המכון הביולוגי, המדפיס הממשלתי וגופים נוספים.

יום לאחר מכן, ב-31 במארס מתקיימת ישיבה טלפונית בשעה 22:00, גם ממנה נעדר ליצמן, כמו גם בנט, ארדן ואחרים. השרים מחליטים להגמיש את תקנות השב"כ ולקבוע כי המידע שנאסף לא יימחק בשלב זה, ואפשר יהיה לשמור אותו לחודשיים נוספים. ראש הממשלה אומר כי ידון בנושא יעילות הבדיקות בנפרד, וכי יש צורך בפעילות ממוקדת באוכלוסיית הקשישים כמו גם בסיוע בחברה החרדית, הערבית והבדואית. גורמי האכיפה מבטיחים להדק את האכיפה בדרום תל אביב. דרעי ובנט אומרים כי יבחנו את האפשרות לשכן חרדים וערבים שחיים בצפיפות במלוניות המנוהלות בידי משרד הביטחון.

הישיבה של 2 באפריל, ישיבה טלפונית בשעה רבע לשמונה בערב שממנה נעדר נפתלי בנט, נפתחת באיחולי החלמה לליצמן שחלה בקורונה. מספר החולים הקשים נמצא בעלייה. בישיבה מוחלט כי החוזרים מחו"ל יכנסו לבידוד במתקנים של המדינה לשבועיים, אלא אם כן נציג של המדינה בשדה התעופה השתכנע כי הוא יכול לקיים את הבידוד במקום מגוריו בכפוף להנחיות. באותה ישיבה השרים מחליטים להכריז על בני ברק כעל "אזור מוגבל" (כלומר, סגר) לשישה ימים. עוד נקבע כי שרי האוצר והכלכלה ירכיבו תוכנית סיוע לעיר בני ברק.

הישיבה הטלפונית של 5 באפריל מתחילה ב-23:30 ומסתיימת ארבעים דקות אחרי חצות, וגם בה לא נוכח השר ליצמן. ראש הממשלה פותח את הדיון בכך שחלה ירידה בשיעור ההדבקה באוכלוסיה הכללית, ואולם יש אזורים שבהם יש קצב הדבקה גבוה. השרים מאשרים את שינוי חוק יסוד: תקציב המדינה בשביל לאפשר תוספת תקציבית למימון חבילת הסיוע הכלכלית.

יומיים לאחר מכן הממשלה מחליטה על סגר בערב פסח. ב-12 באפריל בשעה 9:00 בבוקר מתקיימת ישיבה נוספת. הירידה בקצב ההדבקה נשמרת, ואולם טרם הושגה יציבות במספר החוליםה קשים. השרים מתנגדים לביטול טיסות מסחריות לישראל. הממשלה שוב דנה בנושא בידוד לחוזרים מחו"ל. ראש המל"ל מאיר בן שבת מסביר כי רק במקרים חריגים יש להתיר לחוזרים מחו"ל לבצע את הבידוד בבית ולא במתקן של המדינה. הממשלה מחליטה שלא להחליט ומקימה צוות שרים שידון בנושא ויבחן את עלותו התקציבית. השרים מעריכים כי יהודים רבים יעלו לישראל בתקופה זו.

ב-13 באפריל מתקיימת ישיבה שמתחילה ב-22:20 ומסתיימת ב-01:15 (בנט, דרעי ולוין לא נוכחים). בן שבת מתריע על התרופפות במשמעת הציבורית לקראת המימונה, שנובעת משחיקת שגרת הסגר ומהשיח המתקיים על היציאה מן הסגר. מוחלט על סגר בחג שני של פסח ובמימונה.

בישיבה של 22 באפריל מבהיר ראש המל"ל כי מקור התחלואה בשלב זה הוא משלושה מוקדים: אזורים אדומים שבהם ריכוז תחלואה גבוה, אירועים נקודתיים בהם לא נשמעו להנחיות ("אירועי ליל הסדר"), והחוזרים מחו"ל. הממשלה קובעת כי יתקיימו דיונים נפרדים לשאלת פתיחת מערכת החינוך, בנוגע להילולה במירון בל"ג בעומר, ובנוגע להמשך האיכונים הדיגיטליים בידי השב"כ.