בית המשפט העליון, ארכיון
צילום: כאן חדשות

הקשרים של השופטים: מפת ניגודי העניינים בביהמ"ש העליון

תחקיר כאן חדשות: רוב שופטי העליון דנים בעניינים של הגופים שהם עצמם הצהירו שיש להם מניעה לדון בהם. אז מי מפקח על האתיקה המקצועית בקרב שופטי בית המשפט העליון?
צח שפיצן
31 במאי 2020
21:30
עודכן ב 08 יולי 15:59

נוהל פנימי של הנהלת בתי המשפט מחייב את השופטים למלא רשימה שבה הם מצהירים מי הם האנשים והגופים שהם מנועים מלדון בעניינם, בשל קשר אישי או קשר קודם. אלא שהרשימה הזאת לא שקופה לציבור ואפילו עורכי הדין לא יכולים לקבל אותה.

במקרה אחד שעלה בבדיקת כאן חדשות, הצהירה שופטת העליון ענת ברון כי היא לא יכולה לדון בתיקים שעיריית נתניה היא צד בהם. למרות זאת ישבה השופטת ברון בדיון שעסק בערעור שהגיש עורך הדין עמי פלייסיג, על תביעה שתבע את עיריית נתניה.

במקרה אחר, כלל שופט בית המשפט העליון ניל הנדל ברשימת המניעויות שלו את בית החולים סורוקה. הוא הסביר שזה בשל היכרות עם מקצת הרופאים. אך מבדיקת כאן חדשות מתברר שהשופט ישב בתביעת רשלנות רפואית נגד בית החולים סורוקה ולא יידע את הצדדים.

עוד העלה התחקיר כי השופטת דפנה ברק-ארז ישבה בתיק שבו הופיע עורך דין שאותו הנחתה בעבודת הדוקטורט, השופט מני מזוז ישב בעתירה שנגעה לרות דוד שעבדה בעבר תחתיו, השופט יצחק עמית ישב בתיק שבו הבנק הבינלאומי היה צד למרות שהבנק ברשימת המניעויות שלו והשופט עוזי פוגלמן אפשר לעורכת דין ששימשה עוזרת משפטית שלו לייצג מולו לקוחות שנה וחצי לאחר שסיימה לעבוד אצלו.

תגובות

השופטת ענת ברון מסרה בתגובה: "הערעור של עו"ד פלייסיג עסק כולו בגובה סכומי הגמול ושכר הטרחה שנפסקו בהליך הייצוגי שהגיש בבית המשפט המחוזי. הערעור לא נגע לסוגיה המהותית מול עיריית נתניה (חיוב בהיטל השבחה) שבגינה הוגשה התביעה הייצוגית. סוגיה זו הוכרעה סופית בבית המשפט המחוזי.

"עקב טעות נקבע הדיון בקדם הערעור לפני השופטת ברון, אף שהיא מנועה לדון בתיקים הנוגעים לעיריית נתניה. השופטת לצערה שמה לב לכך רק סמוך לפני מועד הדיון, כאשר הצדדים כבר התייצבו והיו ערוכים לקיימו, ועל כן נמנעה מלדחותו.

"מכל מקום, בהליך של קדם ערעור אין לשופטת סמכות להכריע בערעור או לחייב בהוצאות. אלמלא הסתיים התיק בהסכמה בשלב קדם הערעור, הוא היה נקבע לדיון לפני הרכב שופטים שבו השופטת ברון לא היתה נוטלת חלק".

השופט ניל הנדל מסר: "אכן, בעבר ישבתי בוועדת הקבלה שעסקה בראיונות מועמדים של הפקולטה לרפואה באוניברסיטת בן גוריון בנגב. ברם, לא השתתפתי בוועדה זו כבר למעלה מ-14 שנה, לרבות תקופה של כ-11 שנים, שבהן אני מכהן בבית משפט זה.

"באותה מסגרת ישבתי בוועדה פעמים רבות עם רופאים מסוימים, באופן שנראה לי ראוי יותר כי לא אשב בתביעות של רשלנות רפואית נגד אותם רופאים באופן אישי. כך גם לגבי רופאים בודדים שעובדים בבית החולים סורוקה, שהכרתי בהיותי תושב באר שבע. לגבי תיק הרשלנות הרפואית, לא הייתה לי שום היכרות עם הרופאים שלגביהם הועלו טענות לרשלנות רפואית".

מטעם השופטת דפנה ברק-ארז נמסר: "עורך הדין היה תלמיד דוקטורט של השופטת ברק-ארז (הנחייה שהחלה בתקופה שעוד הייתה פרופסור באוניברסיטה והשופטת המשיכה בה עד להשלמת התואר). מפאת הנראות (לא היה לשופטת כל אינטרס) ביקשה השופטת שלא לשבת בתיקים שבהם הוא מייצג, מאחר שבאותה עת עורך הדין היה פרקליט במחלקת הבג"צים המופיע תדיר בבית המשפט.

"במהלך השנים הללו הופיע עורך הדין במספר רב ביותר של הליכים בבית המשפט העליון והשופטת נמנעה מלשבת בהם. המקרה הבודד הנדון, שאירע לפני חמש שנים, עוסק בהליך קצר שבו ניתן פסק דין מבלי שהתקיים דיון באולם. ניהול הטיפול בתיק נעשה על ידי שופט אחר שנתן בתיק מספר החלטות דיוניות ואף כתב את חוות הדעת בו.

"המדובר במקרה שכלל לא נדון לגופו ומטעם זה אף לא היה בו טיעון בעל-פה באולם. העתירה נדחתה על הסף בהחלטה דיונית במהותה, וזאת בשל כך שלעותרים עמד ערוץ טיפול אחר – תוך שמירת זכויותיהם עד להכרעה בטענותיהם בהליך החלופי ומבלי שהוטלו הוצאות משפט".

מטעם השופט עוזי פוגלמן נמסר בתגובה: "משרד עורכי הדין הקשור לעוזרת המשפטית נכלל ברשימת המניעויות של השופט פוגלמן בשל כך שהעוזרת המשפטית, הועסקה בלשכת השופט בשלב ראשון כמתמחה בין ספטמבר 2012 לספטמבר 2013 ובהמשך כעוזרת משפטית בין מרץ 2014 ל 1/3/2017.

"בחלוף כשנה וחצי מסיום ההעסקה הוסר השם מהרשימה עקב ניתוק הזיקה האמורה ולאחר שלא היה מקום להמשיך את המניעות. התיקים שנזכרים בפנייה (שנדחו ללא דיון) הוגשו בתקופה בה לא היתה קיימת מניעות".

מטעם השופט יצחק עמית נמסר בתגובה: "עתירה זו משנת 2016, הגיעה אל השופט עמית בשבתו כשופט תורן ופסק הדין ניתן ללא דיון באולם. בעתירה היו 14 בנקים משיבים כך שלא הייתה כל סיבה שלא לדון בתיק נוכח הנושא הכללי של העתירה והעובדה שהיה ברור כי דינה להידחות על הסף בהיותה 'עוקף ערכאות אזרחיות'. בכל תביעה נגד בנק עשויה להישמע הטענה כי לפסק הדין השלכות רוחב גם על בנקים אחרים, ואין לדבר סוף".

מטעם השופט מני מזוז נמסר בתגובה: "לשופט מזוז אין ולא היה כל קשר אישי או חברתי עם רות דוד, לא כשהיה יועץ משפטי לממשלה ולא מאז פרישתו מתפקיד זה בינואר 2010. ההיכרות עמה הייתה היכרות מקצועית בתקופת כהונתו כיועץ משפטי לממשלה, כאשר היא כיהנה כפרקליטת מחוז תל-אביב (פלילי).

"פסק הדין הנזכר בפניה (בג"ץ 6874/18), שנכתב ע"י השופט אלרון בהסכמת השופט מזוז והשופטת וילנר, ניתן ביום 19.3.19, יותר מ- 9 שנים לאחר סיום כהונתו כיועץ המשפטי לממשלה. העתירה הנ"ל כוונה נגד שרת המשפטים דאז, בשל החלטתה שלא להקים ועדת בדיקה ממשלתית, החלטה שהתקבלה לאחר חקירה פלילית שהתנהלה בעניינה של רות דוד, ולאחר החלטתו המנומקת של היועץ המשפטי לממשלה לגנוז את תיק החקירה.

"העתירה נדחתה מהנימוק של אי התערבות בשיקול דעת השרה שלא ליזום הקמת ועדת בדיקה (פסקה 10 לפסק הדין). בנסיבות אלה לא הייתה כל עילה שהצדיקה פסילה או הימנעות שלו מלדון בעתירה ואכן אף צד גם לא ביקש זאת".

מטעם הרשות השופטת נמסר בתגובה: "ההוראות הנוגעות להימנעותו של שופט מלשבת בדין קבועות בסעיף 77א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 וכן בסעיפים 14 ו- 15 לכללי האתיקה לשופטים, התשס"ז-2007. אין חובה בדין לנהל רשימת מניעויות והיא מיועדת לשמש כלי עזר לגורמים המנהליים המנתבים את התיקים.

"הרשימה היא דינאמית שכן אי אפשר לצפות את כל המניעויות מראש. כמו כן, יש מניעויות שמתייתרות עם הזמן ונמחקות. מכל מקום השופט בוחן מניעות בכל תיק שהוא יושב בו בהתאם לנסיבותיו הפרטניות וזאת בין מיוזמתו ובין לבקשת הצדדים. לא ברור מה המניע לעיסוק החוזר ונשנה ברשימת המניעויות של שופטי בית המשפט העליון.

"מכל מקום, המענה הברור והמפורט שניתן לכל השאלות שהוצגו על ידכם מלמד כי כל הניסיונות להציג את שופטי בית המשפט העליון כמי שפועלים בניגוד עניינים אין להם בסיס. שופטי ישראל ימשיכו לעשות מלאכתם נאמנה, במסירות, במקצועיות ובאובייקטיביות, ללא מורא וללא משוא פנים".