מפגינים בארה"ב נגד הריגתו של ג'ורג' פלויד, ביוני
צילום: אי-פי

כבר ראינו בעולם: אין קשר בין המפגינים להתפשטות הקורונה

"מפיצי מחלות" הפך להיות הכינוי החדש למפגינים בבלפור, אך הנגיף, המשבר הכלכלי, והצטברות של תסכול וזעם – הוציאו מפגינים לרחובות בעשרות מדינות. האם הקורונה הגיעה יחד איתם? נראה שלא
מאיה ראכלין
28 ביולי 2020
08:40

"מפיצי מחלות" הפך להיות הכינוי החדש שהודבק למפגינים שמגיעים לבלפור. בחודשים האחרונים התרגלנו להירתע מכל חיבוק, לחיצת יד ובטח חדר צפוף. נוצרה לנו בראש "התרעת קורונה", שמצפצפת בקול מול כיכר פריז הצפופה.

אבל אולי שווה לשים את ההתרעה על שקט, לפחות כרגע. במחאות אנחנו לא לבד. הקורונה, המשבר הכלכלי, והצטברות של תסכול וזעם – הוציאו מפגינים לרחובות בעשרות מדינות. האם הקורונה הגיעה יחד איתם? נראה שלא.

מיליונים צעדו בארצות הברית בלי להקפיד על כללי הריחוק החברתי, וכולם ציפו לראות גרפים מזנקים, אבל הם לא הגיעו

הדוגמה הטובה ביותר, היא ארצות הברית. בחודשיים האחרונים הקרקע שם בערה עקב הריגתו של ג'ורג' פלויד. מיליונים צעדו, שרו והתפרעו בלי להקפיד על כללי ריחוק חברתי. האפידמיולוגים רעדו מפחד, כולם ציפו לראות גרפים מזנקים, אבל הם לא הגיעו. זאת אומרת - הגיעו, אבל בלי יותר מדי קשר למחאות.

קחו את ניו יורק: ב-27 במאי, יום לפני שהחלו המחאות במדינה, אובחנו שם 754 נדבקים חדשים. בתום השבוע הראשון למחאה, נרשמו בקושי 500 נדבקים ביממה, בשבוע אחר כך 400. במינסוטה, שם החלו המחאות אובחנו רק 1.5% מהמפגינים כנשאי קורונה.

למפגינים אין מספיק זמן להידבק בנגיף. בזמן מחאה אף אחד לא עומד במקום

הלשכה הלאומית למחקר כלכלי (NBER) בארצות הברית, בדקה את הקשר בין המחאות לקורונה באותה תקופה. מה הם גילו? המחאות מצד אחד אולי הובילו לעלייה במפגינים שנדבקו. אבל, ההשפעה על האוכלוסייה הייתה זניחה, אפילו בלתי נראית. וכשבוחנים את ההשלכה לטווח הארוך (אחרי 21 יום), גילו שיתכן והמחאות הובילו לירידה במקרים באוכלוסייה. איך זה הגיוני? מומחים אמריקנים מספקים כמה סיבות.

מהמעט שלמדנו על הנגיף, גילינו שהדבקה בחללים פתוחים קטנה יותר מאשר בסגורים. גם כאן בארץ, רואים שרוב מקרי ההדבקה, הם בבית. כמעט כולם בתוך מקומות סגורים. אפשרות נוספת היא שלמפגינים אין מספיק זמן להידבק בנגיף. בזמן מחאה, אף אחד לא עומד במקום. צועדים, רוקדים (במקרה של בלפור), ולא עומדים ליד אותו אדם. ולכן, קשה יותר להידבק.

ולפחות בארצות הברית, רוב המפגינים הקפידו על עטיית מסכות. קארלוס פולאנקו, בן 21, הפגין כמעט חודש ברציפות. הוא מספר שמארגני המחאות חילקו מסכות למפגינים, וממש הקפידו שיעטו אותן. פקטור נוסף שאולי השפיע הוא אותם שדווקא לא יצאו להפגין. אולי בגלל חשש מאלימות, אולי חסימה של רחובות ואולי אוכלוסייה בסיכון – מחקרים מצאו שבזמן מחאות ג'ורג' פלויד אחוז האמריקנים שנשארו בבית, רק גדל.

היו גם מדינות שפתחו מתחמי בדיקה למפגינים, המספרים? מציירים תמונה כמעט נטולת קורונה

ואחרי שכל זה נכתב – יכול להיות שכל המחקרים טועים, וההתפרצות כבר כאן. ממש עכשיו. והיא, מגיעה ישר מהרחובות הסוערים של ארצות הברית. למה לא עלינו עליה? רוב המשתתפים במחאות הם צעירים, ואולי א-סימפטומטים, שבכלל לא שקלו להיבדק. אז ייתכן שעוד כמה שבועות, חודשים או אפילו שנה, נאכל את הכובע. ומצד שני האפידמיולוגים בחנו מקרוב את המחאות. היו גם מדינות שפתחו מתחמי בדיקה למפגינים. והמספרים, מציירים תמונה כמעט נטולת קורונה.

בינתיים נראה שמעגל ההדבקה הזה כן קטוע. הקורונה גררה משבר כלכלי, שגרר זעם ציבורי שגררו הפגנות (או התקהלות המונית כמו שרואים אותה האפידמיולוגים). כל עוד ההפגנות לא גוררות עוד קורונה, או משפיעות על ההתפשטות באוכלוסייה, נהיה בסדר. אבל הדבר הכי צפוי במגפה הזאת, הוא שהיא לא צפויה בעליל. ואם מעגל הקסמים יושלם, יהיה קשה, אפילו בלתי אפשרי, למצוא דרך החוצה.