בית הדין הפלילי הבין-לאומי בהאג
צילום: אי-פי

המגן שלנו נגד האג – מערכת המשפט הישראלית

גם אם תיפתח חקירה בביה"ד הפלילי הבין-לאומי, היקפה יהיה מצומצם יותר ממה שביקשו הפלסטינים. הסיבה: מערכת המשפט הישראלית נחשבת לעצמאית ואמינה, ולכן גופים בין-לאומיים נוטים פחות להתערב. אז כשטוענים שמשפטנים הם רק פקידים ושצריך להרוס את ביהמ"ש – גם את זה צריך לקחת בחשבון
תמר אלמוג | פרשנות
06 בפברואר 2021
08:05

החלטה דרמטית של בית הדין הבין-לאומי הפלילי בהאג אמש (שישי) קובעת כי הרשות הפלסטינית נחשבת מדינה חברה לפי אמנת רומא. המשמעות: לבית הדין יש סמכות טריטוריאלית לדון בעניינים הנוגעים ליהודה ושומרון ולרצועת עזה. ההחלטה מאפשרת לתובעת בתלונה של הרשות הפלסטינית נגד ישראל להחליט אם היא פותחת בחקירה או לא. בית הדין פרסם את הפסיקה בפתאומיות, ללא הודעה מוקדמת כמקובל, ואחרי כניסת שבת – שערורייה ממש.

בית הדין קיבל את ההחלטה ברוב של שניים נגד אחד. בישראל העריכו בהתחלה שסביר שתהיה החלטה בקיץ האחרון ואם לא, אז אחרי חילופי הממשל בארצות הברית. וגם, לפני בחירת התובע הבא שיחל את תפקידו בחודש יוני. עם זאת, מקובל כאמור לתת הודעה מראש. 

אבל שימו לב לזה: היקף החקירה, אם תיפתח, יהיה מצומצם יותר ממה שביקשו הפלסטינים. זאת לאור העובדה שיש בישראל מערכת משפט שנחשבת בעולם לעצמאית ואמינה. גופים בין לאומיים נוטים שלא לחקור דברים שיש לייעוץ המשפטי ולבית המשפט כאן סמכות לדון בהם. זה מצמצם את היקף החקירה, שהיה צפוי לגדול בנסיבות אחרות.

פוטנציאל לרעידת אדמה מדינית: מה משמעות ההחלטה בביה"ד בהאג?

וכשטוענים שמשפטנים הם רק פקידים, ואת בית המשפט צריך להרוס – גם את זה צריך לקחת בחשבון. ההחלטה של בית הדין מאוד מכעיסה ובעייתית בהרבה מובנים, ועובדה שלא רק בישראל חושבים ככה, ואילולא הגופים האלה והפעילות של גורמים ישראלים לאורך כל התקופה, המצב היה יכול להיות אפילו יותר גרוע.