סמל-ראשון טובאל ליפשיץ, לוחם גולני שנפל בקרב בדרום לבנון בערב החג, הובא היום (חמישי) למנוחות בבית העלמין בעירו בית שאן. מאות חברים, בני משפחה ולוחמים הגיעו ללוות את ליפשיץ בדרכו האחרונה.
אימו, שדמית הודיה, ספדה לו. "טובי, הלכנו איתך את כל הדרך. השתדלנו ללמד ערכים ומידות טובות, ואתה ספגת הכל, טובי. אבל טובי שתדע, הבחירות היו שלך, הכוחות היו שלך, והגבורה כולה שלך. הכול שלך, טובי. טוב אל יוסף, כמו השם הזה, מדויק לך כל כך. כל כולך טוב. כל כולך טוב".
"אנו עומדים כאן היום בלב שבור, מתקשים לעכל את גודל האובדן, ונפרדים מטובאל", אמר סגן מפקד חטיבת גולני סא"ל נאור עמיחי. "טובאל היה בן אהוב, אח מופלא, חבר אמת ולוחם אמיץ ומסור. הוא התעקש להגיע לחטיבת גולני, המשיך את דרכם של אביו ואחיו, והתגייס באוגוסט 2024. לאחר הכשרה עלה לגדוד 13 והפך ללוחם מהשורה הראשונה, כזה שאפשר היה לסמוך עליו בעיניים עצומות".
"הוא היה הראשון להתייצב, הראשון לעזור, תמיד חתר למגע ורצה להיות בחזית. לא חיפש כבוד או תשומת לב, פשוט עשה את מה שצריך. חבריו ומפקדיו מתארים אותו כעמוד תווך במחלקה, הדבק שחיבר בין כולם. הנוכחות שלו העניקה ביטחון, והוא ידע להרים, להצחיק ולתמוך ברגעים קשים. טובאל הותיר אחריו חלל עצום. הערכים והחינוך שקיבל ניכרו בו בכל צעד, והוא גדל להיות אדם ערכי, רגיש ומסור", אמר.
אחיו של טובאל, ארגמן, ספד לו. "אח שלי הגדול, משהו חסר בי אחי, אני מנסה ללכת בדרך שלך להיות חזק, אבל אני מפורק, מפורק מזה שאין אותך, מהחור הזה שנשאר במשפחה, שנפער בי בלב. תמיד קפצת ראשון, איזה ילדות עברנו יחד, תמיד ידעתי שאחי הגדול יגן עלי. תמיד אהיה אחיך הקטן ואתה אחי הגדול. היית אח, חבר, מלא בעוצמות חיים".
האחות רימון ספדה גם היא לאחיה. "טובי שלנו, לא דמיינתי שתחזור אלינו בארון. אני נשבעת שהמשפחה שלנו תקום על הרגליים, כי זה מה שהיית רוצה. אני יודעת שאתה יושב קרוב לכסא הכבוד ומרים צ'ייסרים עם כל המלאכים שלנו. היית יותר טוב מכולנו, אלוהים באמת לוקח את הטובים".
אחיו הגדול, שילה, אמר מעל הקבר: "אין מספיק מילים בעולם לתאר אותך. כשלתי בתפקיד שלי, להגן עליך לשמור עליך. גדלנו יחד בהפרש קטן של 11 חודשים, אח שלי הקטן, לא מצליח לעכל איך זה קרה אצלנו בבית. היית אומר לאמא שיש הרבה עבודה. הגעת הביתה והעבודה לא הסתיימה, יש עוד הרבה עבודה. חיילי גולני היקרים, תסיימו את העבודה".
