הכנסת אישרה הערב (רביעי) בקריאה ראשונה את חוק יסוד לימוד תורה, שיקנה ללומדי תורה זכויות זהות למשרתים בצבא. 63 חברי כנסת הצביעו בעד החוק, ו-53 הצביעו נגדו.
ראש הממשלה בנימין נתניהו השתתף בהצבעה, בשונה מההצבעה בקריאה טרומית, וזאת משום שהמפלגות החרדיות דרשו שהחוק יעבור ברוב של 61 חברי כנסת לפחות, ולא ברוב רגיל. עם זאת, ראש הממשלה התעכב וח"כ יצחק פינדרוס נאלץ להאריך את נאומו במליאה כדי לעכב את ההצבעה עד להגעתו.
בכך למעשה יוצא לדרך ה"דיל" של המפלגות החרדיות עם נתניהו. בתמורה להצבעתו בעד החוק הוא צפוי לקבל תמיכה חרדית בחוקים שבהם הוא מעוניין.
כמה מחברי הכנסת בקואליציה התנגדו לחוק, ובהם סגנית השר שרן השכל, וחברי הכנסת יולי אדלשטיין ודן אילוז, שמסר: "הליכוד אמורה להיות מפלגה ציונית שמייצגת ציבור משרת ששולח את ילדיו לקרב ומשרת במילואים. מתחת למילים המכובסות, המטרה היחידה של החוק היא להמשיך לחלק הטבות לציבור שלא משרת תחת האצטלה של 'לימוד תורה'. זו בדיוק ההגדרה של הפיכת התורה לקרדום לחפור בו - חילול ה' אמיתי. ההיסטוריה תזכור תמיד שאחינו החרדים לא בחלו בשום אמצעי כדי לבלום כל ניסיון לעידוד גיוס, אפילו בזמן מלחמה קיומית".
ראש הממשלה לשעבר ויו"ר מפלגת ביחד נפתלי בנט גינה את אישור החוק, שאותו כינה "חוק יסוד ביזוי תורה". לדבריו, הממשלה הבאה תבטל את החוק. "החוק ייעלם, אך אות הקלון על חברי הכנסת האומללים שתמכו בו יישאר".
"צה"ל זקוק בנואשות ל-20 אלף חיילים, והיום קואליציית ביבי-דרעי-סמוטריץ' אמרה שוב שאינטרסים פוליטיים חשובים מהביטחון", הוסיף בנט.
הרמטכ"ל לשעבר ויו"ר מפלגת ישר! גדי איזנקוט הצטרף לגינויים. "לימוד תורה הוא ערך חשוב במדינת ישראל, אבל הוא לא יכול לשמש כסות פוליטית להפקרת משימת ההגנה על המדינה. מי שהצביע הערב בעד חוק יסוד ההשתמטות מעדיף את הישרדות הממשלה על פני החוסן של צה"ל והחברה הישראלית", מסר.
יו"ר ש"ס אריה דרעי אמר לאחר אישור החוק: "זהו תחילתו של תיקון היסטורי והכרה של מדינת ישראל בערכה העליון של התורה ובמעמדם של לומדי התורה, הנושאים על כתפיהם את קיומו הרוחני של עם ישראל".
יוזם החוק, יו"ר דגל התורה משה גפני, הוסיף: "מדינת העם היהודי מחזירה את כבוד התורה למקומה הראוי".
חוק לימוד תורה נועד להחליף את חוק הגיוס. זאת, על אף התנגדותה של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, שאמרה כי "לא ניתן לשתף פעולה, מבחינה משפטית, עם מצב שבו ביד אחת הממשלה מגבירה את הנטל על המשרתים; וביד השנייה הממשלה מאפשרת השתמטות המונית, ויש שיאמרו אף מעודדת אותה".
במהדורת כאן חדשות פורסם בשבוע שעבר כי ראש הממשלה בנימין נתניהו הבטיח למפלגות החרדיות לקדם משמעותית, בהליכים מהירים, את חוק יסוד לימוד תורה וחוק מעצר העריקים. זאת, בצל חרם ההצבעות של המפלגות החרדיות, שהסלים במיוחד עם הפלת חוק "הצלב האדום" של הקואליציה בקריאה ראשונה.
בקואליציה פועלים גם לקידום חוק ביטול מעצרי העריקים בימים האחרונים. בערב שבת פנה מזכיר הממשלה יוסי פוקס במכתב ליו"ר ועדת חוץ וביטחון בועז ביסמוט וביקש ממנו לקדם את החוק. במכתב צוין בין היתר כי האכיפה הפלילית תופסק למי "שהוכח שהם תלמידי ישיבה שתורתם אומנותם ולא חרדים שאינם תלמידי ישיבות, יחד עם פיקוח אפקטיבי". עם זאת, עד כה החרדים סירבו לכל פיקוח על תלמידי ישיבות כמו בדיקת נוכחות בטביעת אצבע, ועוד לא ברור בכלל כיצד "פיקוח אפקטיבי" כזה יתבצע.
