היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה פנתה היום (ראשון) לשרי הממשלה והבהירה כי ועדת חקירה ממלכתית היא הכלי שבו צריך לחקור את אירועי 7 באוקטובר.
בהודעה ששלחה היום לשרים לקראת הדיון בממשלה בעניין ועדת חקירה למחדל, כתבה בהרב מיארה: "ועדת חקירה ממלכתית היא המנגנון החוקי המתאים לחקר אירועי השבעה באוקטובר ומלחמת 'חרבות ברזל'. הימנעות מקבלת החלטה פוגעת בחקירה עתידית ובאפשרות להגיע לחקר האמת".
"מועצת אוקטובר", הנאבקת למען הקמת ועדת חקיה ממלכתית קראה לממשלה לכבד את דבריה של בהרב מיארה. "רק ועדת חקירה ממלכתית תוכל להגיע לחקר האמת, להביא צדק למשפחות השכולות ולמנוע את האסון הבא. המשפחות ימשיכו במאבק נחוש למען מטרה זו עד שהנהגת המדינה תתעשת ותשים סוף לטיוח והסתרת האמת".
בחודש מאי החליטה הממשלה לדחות את הקמתה של ועדת חקירה לאירועי 7 באוקטובר, למרות דרישת היועצת המשפטית לממשלה לקבל החלטה בנושא בהקדם. אולם הקבינט החליט ללכת בזמנו על הרחבת התמרון ברצועת עזה, על בסיס הטענה כי כעת "זה לא הזמן לחקור".
ההצעות החלופיות שעל הפרק
לאחר החלטת הקבינט, פרסמנו בכאן רשת ב את ההצעות החלופיות של הממשלה לוועדת חקירה. על פי מתווה אחד, יו"ר ועדת החקירה שתוקם ייבחר בידי לפחות 80 מחברי הכנסת, שמהווים שני שליש. יושב הראש שייבחר יקים את הוועדה במקום נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית.
הממשלה תהיה זו שתקבע בדיוק את המנדט של הוועדה, והיא צפויה לקבוע זאת מסגרת החקירה לתקופת זמן ארוכה שקודמת בהרבה לאירועי 7 באוקטובר. הנימוק לכך הוא שצריך לעמוד על המחדלים ההיסטוריים שהובילו לאסון. נתניהו צפוי להפיק מכך תועלת, כי אם היקף החקירה של הוועדה יהיה היסטורי, חלקם של אירועי ההווה יקטן.
הצעה אחרת שנשקלת היא לתקן את החוק כך שכל נשיא או משנה לנשיא העליון בעבר יוכל להקים את ועדת החקירה, ואז לבחור מבין הנשיאים בעבר, אבל זו הצעה שנחשבת לפחות פופולרית בתוך הממשלה.
