היום (שני) מציינים בעולם מאה שנים להולדתה של נורמה ג'ין מורטנסן - האישה שהפכה למרילין מונרו. אמש, בתוכנית "תרבותניקים" בכאן חדשות ברשת ב', ניתחה האוצרת והיסטוריונית האופנה ד"ר יערה קידר את המרכיבים שהפכו את מונרו לאייקון תרבות ששרד את מבחן הזמן, גם עשורים לאחר מותה.
עבור ד"ר קידר, סוד כוחה של מונרו טמון בראש ובראשונה בדיסוננס. "בשבילי, אחד הדברים המהותיים שמושכים אותי כל כך אל הסיפור שלה הוא שהיא אישה שמייצגת ניגודים", היא הסבירה בריאיון. "הניגוד בין הפנים והחוץ שלה היה כל כך עמוק וכל כך בלתי נתפס... מה שאנחנו רואים מבחוץ הוא אף פעם לא מה שקורה מבפנים".
האזינו לריאיון המלא בכאן חדשות ברשת ב'
במהלך הריאיון פירטה קידר את הרגעים האופנתיים שהפכו לכל כך מזוהים עם מונרו בתרבות הפופולרית. קידר התמקדה בשלושה לוקים מרכזיים: השמלה הוורודה שלבשה בסרט "גברים מעדיפים בלונדיניות" (1953) כששרה את Diamonds Are a Girl's Best Friend", השמלה הלבנה שלבשה בסרט "חטא על סף ביתך" (1955) והשמלה שלבשה מונרו לחגיגות יום ההולדת של נשיא ארצות הברית ג'ון קנדי במדיסון סקוור גארדן ב-1962, כששרה לו "Happy Birthday Mr. President".
"האחרונה היא שמלה שקופה רקומה באלפי קריסטלים נוצצים, שהיה צריך לתפור על הגוף שלה מרוב שהיא הייתה הדוקה וצמודה", ציינה ד"ר קידר. לדבריה, חשיבותם של הבגדים הללו חורגת מעבר לאסתטיקה: "הרגעים האלה הם לא רק רגעים של 'וואו, כמה יפה היא התלבשה', אלא הם מתחברים לנו לרגעים פוליטיים, קולנועיים ותרבותיים שקשה מאוד לנתק מהתקופה הסוערת של ארצות הברית בראשית שנות ה-60".
מבחינה אופנתית, מרילין מונרו לא הייתה יד המקרה. קידר הגדירה את דמותה כ"סיפור מהונדס לחלוטין" של האולפנים הגדולים. "מה הופך אדם לאייקון? זו היכולת ליצור מרכיבים כל כך מובהקים, מדויקים ומינימליסטיים. סט כל כך מצומצם של חוקים חזותיים שחזרו שוב ושוב מבלי לדלל אותם". החוקים הללו - בלונד הפלטינה, המסקרה החתולית ונקודת החן - הפכו את מונרו לדימוי שקל לצרוב בזיכרון הקולקטיבי. "אנחנו בשנייה יכולים לדמיין אנשים שהפכו את עצמם לאייקונים בזכות הסט הזה", הסבירה.
אחת השאלות המרכזיות שעלו בריאיון היא - האם מונרו הייתה זוכה למעמד כזה לו הייתה מאריכה ימים? קידר סבורה כי מותה הטרגי של מונרו בגיל 36 הוא מרכיב בלתי נפרד מהאייקוניות שלה. "אני תוהה מה היה קורה אם היא הייתה מתבגרת לנגד עינינו, האם היא הייתה נשארת האייקון הגדול הזה, הנצחי? אני חייבת להגיד בצער שאני חוששת שלא".
קידר השוותה את המקרה של מונרו למדונה, אייקון תרבות חשוב לא פחות. "מדונה הגיעה למקום זהה בעוצמה ובהשפעה שלה", היא אמרה, "אבל היא סופגת אש על זה שהיא מתבגרת לנגד עיני המצלמות".
למרות הדימוי של "הבלונדינית הטיפשה" שנתפר למידותיה של מונרו, ד"ר קידר הדגישה את מורכבותה של האישה שמאחורי השמלות. "היא הייתה ילדה שגדלה לבד במשפחות אומנה. נולדה לאבא שנעלם ואמא מתמודדת נפש שאושפזה לצמיתות כשהייתה בת תשע. היא התחתנה בגיל 16 רק כדי לברוח ממשפחה אומנת שבה חוותה פגיעה מאוד קשה".
"מרילין הייתה אישה משכילה שחקרה את נפשה", היא הוסיפה. "היא הייתה דמות מורכבת מאוד. הייתה לה ספרייה עצומה, היא הייתה אישה שחקרה פילוסופיה ופסיכולוגיה ומאוד העמיקה בניסיון להבין את הנפש. העומק הזה עובר גם כשאנחנו מסתכלים על הדמות הזאת, 'הפצצה הבלונדינית' בשמלה הוורודה, עובר שם משהו אחר".
כשנשאלה האם מונרו תישאר רלוונטית גם בעוד מאה שנה, סיכמה ד"ר קידר: "אני נוטה להאמין שכן. היא כמו דורותי מ'הקוסם מארץ עוץ', דמות שמנצחת את מבחן הזמן בגלל שילוב מנצח בין המראה האייקוני לבין הסיפור האנושי".
