כחלק מאירועי חודש הגאווה, השבוע הושקה בגלריה החברתית בדיזנגוף סנטר בתל אביב התערוכה "גאווה גברית", שאצרו יואב מאיר וגילי סיוון. התערוכה מבקשת להביא את קולו של הגבר הלהט"בי למרחב הציבורי דרך אופנה, צילום וסיפורי יציאה מהארון.
אחד הגיבורים הבולטים בתערוכה הוא עומר אוחנה, בן זוגו של רס"ן שגיא גולן, שנפל בקרב על קיבוץ בארי עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל. מאז, הפך עומר לסמל למאבק לשוויון זכויות עבור חברי וחברות הקהילה הגאה בישראל.
האזינו לריאיון המלא בכאן חדשות ברשת ב'
עבור עומר, השתתפותו בתערוכה היא נדבך נוסף במפעל ההנצחה של שגיא. "שגיא היה בן אדם מדהים, אופטימי חסר תקנה", סיפר אוחנה בריאיון בתוכנית "תרבותניקים" בכאן חדשות ברשת ב'. "קשה להאמין שעבר כל כך הרבה זמן בלעדיו. שגיא בעצם הוא גיבור, גם של הקהילה, ואני שמח לייצג את הסיפור ואת הגוון שלו במרחב הציבורי בתערוכה הנפלאה הזאת".
חודש הגאווה השלישי של עומר בלי שגיא מלווה בתחושות מעורבות של שכול ומאבק חברתי. "מצד אחד הגעגוע לשגיא הוא בלתי נסבל. מאוד חסר לי לצעוד עם שגיא במצעדים, זה היה זמן שבו היינו מבלים ביחד ונהנים", הוא שיתף. עם זאת, הוא מוצא נחמה בהכרה הציבורית הנרחבת לה זכה שגיא. "הבוקר ממש פרצתי בבכי כשראיתי את דגלי הגאווה עם השם שלו מתנופפים בירושלים ובעוד 173 רשויות בישראל. לתת את הייצוג הזה במרחב הציבורי זה מאוד חשוב עבור הקהילה, ואני מקווה שבשנה הבאה יהיה שוויון בישראל".
מאז ששגיא נפל, אוחנה לא נח. הוא יזם את "תוכנית שגיא" לקידום מיזמים חינוכיים בקהילה הגאה, והוביל לשינוי חקיקתי היסטורי - הכרה בבני זוג של נופלים מהקהילה הגאה כאלמני צה"ל. "שגיא היה בן אדם של ערכים, הערך שהוא הכי האמין בו היה שוויון", הוא הסביר. "ב-6 בנובמבר 2023 עבר תיקון לחוק משפחות שכולות, והמילים 'גבר ואישה נשואים' ברבנות הוחלפו במילים 'ידועים בציבור'. אמנם זה גרם לי להיות האלמן הלהט"ב הראשון שמוכר מכוח החוק, אבל זה מראה איך הכוח של הקהילה הגאה בישראל מביא את התיקון הליברלי והשוויוני לכלל אזרחי המדינה".
כשנשאל מאיפה הוא שואב את הכוחות לפעול בתוך האובדן, השיב אוחנה כי התמיכה הציבורית היא הדלק שלו. "הכוחות מגיעים מהאנשים", הוא שיתף. "יש 174 רשויות שתולות את הדגלים, רק בזכות הקהילה המטורפת שלנו שדואגת להוביל את המדינה הזאת למקום של אור, רק בזכות האנשים האלה יש בי את הכוח להמשיך הלאה, להמשיך להנציח ולדאוג שיהיה כאן שוויון".
"כל יום מחדש אני שואל את עצמי מה המבט של שגיא כשהוא מסתכל עלינו אי שם מלמעלה", אמר אוחנה. "חשבתי על נער שראה לפני שנתיים וחצי את הכתבה על שגיא והיום הוא חייל, ואיך זה השפיע עליו וכמה שזה לא משנה את מי הוא אוהב ליד החברים שלו לנשק. אני מדמיין את שגיא מחייך מלמעלה בגאווה, והוא גאה בכולנו".
ומה הוא מאחל? "הייתי שמח לקבל דבר אחד: את 'חוקי שגיא' - לקבל שוויון בחיים, ושישראל תהיה שווה עבור כולם".
