איך הכול התחיל?
"הכתר" נולדה כחלק שלישי בטרילוגיה לא-רשמית שיצר התסריטאי פיטר מורגן על המלכה אליזבת השנייה, לאחר שכתב את הסרט זוכה האוסקר "המלכה" ואת מחזה התיאטרון המצליח "The Audience" שהוצג בווסט-אנד ב-2013. על פי דיווח ב"הוליווד ריפורטר", הרעיון להפקת הסדרה ניצת כשמורגן הבחין במחזה כי הסצנות של אליזבת הצעירה עם ראש הממשלה ווינסטון צ'רצ'יל המזדקן אצרו מתח אנושי ופוליטי רחב מכדי להסתכם בדקות בודדות על הבמה, ודרשו התייחסות טלוויזיונית רחבה.
מורגן, הבמאי סטיבן דלדרי ("בילי אליוט", "השעות") והמפיק אנדי האריס מחברת "Left Bank Pictures" הציעו תחילה את הפרויקט לרשתות הטלוויזיה הבריטיות BBC ו-ITV, אך אלו נרתעו מעלויות ההפקה הגבוהות. בנובמבר 2014 רכשה נטפליקס את הזכויות בהזמנה של שתי עונות, תוך התחייבות לתקציב עתק שהוערך באתר "דדליין" בכ-100 עד 130 מיליון ליש"ט - סכום שיא לדרמה בריטית באותה עת, שסלל את הדרך לבכורת הסדרה ב-4 בנובמבר 2016.
ביקורות
לאורך שנות שידור התוכנית, ציוני הביקורת של הסדרה שיקפו תנודה חדה. בארבע עונותיה הראשונות נהנתה "הכתר" משבחי המבקרים: באתר "Rotten Tomatoes" נעו ציוניה בין 88% ל-90%, והגיעו לשיא של 95% בעונה הרביעית, לצד ציון ממוצע של יותר מ-84 נקודות באתר "Metacritic". מבקרי "הטלגרף", "הניו יורק טיימס" ו"הגרדיאן" שיבחו את השילוב בין איפוק בריטי לשחזור תקופתי קפדני, והגדירו אותה כ"פסגת דרמת היוקרה הטלוויזיונית".
נקודת השבר נרשמה בעונות המאוחרות: העונה החמישית ירדה לציון של 71% ב-"Rotten Tomatoes", ואילו חלקה הראשון של העונה השישית צנח לראשונה בתולדות ההפקה לציון "רקוב" של 54%. עיתון "הגרדיאן" העניק לחלק זה כוכב אחד בלבד מתוך חמישה, תוך ביקורת על "גלישה למלודרמה סנסציונית" ו"פגיעה בריסון המלכותי". במגזין "וראייטי" צוין כי בעוד המבקרים בארצות הברית נותרו סלחניים כלפי סצנות הדרמה של שנות ה-90, התקשורת הבריטית החמירה מאוד עם עיוות העובדות שנגעו לאנשים חיים.
ג'ודי דנץ'
באוקטובר 2022, בעקבות מות המלכה אליזבת השנייה, פרסמה השחקנית זוכת האוסקר ג'ודי דנץ' מכתב גלוי וחריף בעיתון "הטיימס" הלונדוני, שבו האשימה את "הכתר" ב"סנסציוניות בוטה ואכזרית" ובטשטוש הפער בין בדיה לדיוק היסטורי. התערבות השחקנית המוערכת הובילה לחץ ציבורי כבד על נטפליקס, ויומיים לאחר פרסום המכתב הוסיפה ענקית הסטרימינג לראשונה את התגית "דרמטיזציה בדיונית" בטריילר הרשמי של העונה החמישית ובעמוד התוכנית.
כשהסערה שככה, חשף עיתון "הטיימס" כי חודשים ספורים בלבד לפני כן ניהלה דנץ' עצמה מגעים מתקדמים עם הפקת התוכנית כדי לגלם בה את המלכה האם. השיחות לא הבשילו בין היתר בשל היקף התפקיד המצומצם, מגבלות השכר של ההפקה וחששה של דנץ' מפגיעה ביחסיה הקרובים עם המלך צ'ארלס ורעייתו קמילה. בהמשך חשפה דנץ' כי בעקבות מתקפתה הפומבית, שיגר אליה היוצר פיטר מורגן מכתב אישי שבו הביע אכזבה עמוקה מעמדתה.
דומיניק ווסט
באוקטובר 2020, עם הדיווחים על ליהוקו של דומיניק ווסט ("הסמויה", "הרומן") כנסיך צ'ארלס בעונות החמישית והשישית, הצביעה התקשורת הבריטית על אירוניה יוצאת דופן: ימים ספורים קודם לכן עמד ווסט במרכז שערורייה מתוקשרת כשתועד ברומא מתנשק עם השחקנית לילי ג'יימס. כלי תקשורת דוגמת "הגרדיאן" ו"הטלגרף" הדגישו את ההקבלה בין השחקן שמילא את כותרות הצהובונים לבין דמותו של צ'ארלס בעונה שהוקדשה לקריסת נישואיו ולבגידה המתוקשרת בדיאנה עם קמילה.
במקביל, עורר הליהוק דיון בעיתונות הבריטית סביב הטענה שווסט "נאה וכריזמטי מדי" עבור צ'ארלס המופנם והמסורבל - קביעה שווסט התבדח בהמשך כי היא "החמיאה מאוד לנסיך". מעבר לכך, ב"טלגרף" נחשף כי ווסט, ששימש כשגריר של ארגון הצדקה של צ'ארלס (The Prince's Trust), הציע להתפטר מתפקידו כדי למנוע ניגוד עניינים. צ'ארלס מיהר להעביר לו מסר אישי והפציר בו: "אתה שחקן, עשה כרצונך".
הנס צימר
מלחין הקולנוע זוכה האוסקר הנס צימר ("מלך האריות", "חולית") חיבר את נעימת הנושא הראשית של "הכתר", שהפכה לאחד מסימני ההיכר הבולטים של ההפקה והייתה מועמדת לפרס אמי. לפי מגזין "בילבורד", הנעימה שילבה תזמור סימפוני כבד ומקצבי בארוק מלכותיים עם אלמנטים מודרניים מינימליסטיים, במטרה לבטא את כובד משקלה של המונרכיה ואת הבדידות המאיימת שרובצת על נושא הכתר.
בעוד שצימר יצר את נעימת הנושא, את המוזיקה המקורית של פרקי הסדרה הלחינו לאורך העונות רופרט גרגסון-וויליאמס, לורן באלף ומרטין פיפס. ב"וראייטי" צוין כי הפסקול שמר על אחידות סגנונית שליוותה את המעברים הכרונולוגיים, והעניק עוגן רגשי לסצנות הטקסיות והאינטימיות כאחת.
ווינסטון צ'רצ'יל
תפקיד ראש הממשלה ווינסטון צ'רצ'יל בעונה הראשונה (ובהופעות אורח בהמשך) הופקד בידי השחקן האמריקני ג'ון לית'גו - הליהוק הלא-בריטי הבודד בצוות המוביל. במגזין "אנטרטיינמנט וויקלי" דווח כי הבמאי סטיבן דלדרי התעקש ללהק שחקן שמתנשא לגובה 1.93 מ', במטרה להקנות לצ'רצ'יל נוכחות מונומנטלית שתגמד פיזית את המלכה הצעירה, ותמחיש את מעמדו כנפיל היסטורי שמדריך אותה בצעדיה הראשונים.
הופעתו של לית'גו זכתה לשבחים בבריטניה ובארצות הברית, וזיכתה אותו בפרס אמי לשחקן משנה ובפרס גילדת שחקני המסך. צירי העלילה שנעו סביב צ'רצ'יל - דוגמת אסון הערפיח של 1952 ומאבקו מול הצייר גרהם סאת'רלנד על דיוקן יום הולדתו ה-80 - ביססו את העונה הראשונה כדרמה פוליטית מעמיקה שחורגת מגבולות הרכילות המלכותית.
זכיות בפרסים
לאורך שש עונותיה קטפה "הכתר" עשרות פרסים יוקרתיים ובין-לאומיים, שהציבו אותה כאחת הסדרות המעוטרות ביותר בתולדות הטלוויזיה. בסך הכול זכתה הסדרה ב-24 פרסי אמי לבידור בפריים טיים, כשהישג השיא נרשם בטקס האמי של 2021: העונה הרביעית גרפה את כל שבעת הפרסים המרכזיים בדרמה (סדרה, בימוי, תסריט, שחקן ראשי, שחקנית ראשית, שחקן משנה ושחקנית משנה).
במקביל, זכתה הסדרה בשמונה פרסי גלובוס הזהב, בהם פעמיים בקטגוריית סדרת הדרמה הטובה ביותר (2017 ו-2021). הצלחתה של הסדרה בטקסי הפרסים האמריקניים ביססה את נטפליקס כיצרנית תוכן יוקרתי ברמה הגבוהה ביותר, מול רשתות הכבלים המסורתיות ובראשן HBO.
חיתוך דמוגרפי
ניתוח נתוני הצפייה של "הכתר" חשף אנומליה דמוגרפית ייחודית: בעוד שנטפליקס נשענה מסורתית על צעירים (בני 18 עד 34), "הכתר" תפקדה כמגנט שמשך לפלטפורמה קהל בוגר יותר. על פי נתוני "נילסן" בארצות הברית ו-BARB בבריטניה, שפורסמו ב"הוליווד ריפורטר" וב"טלגרף", יותר מ-60% מקהל הצופים בעונות הראשונות היו בניו יותר מ-35, עם ייצוג בולט לבני 50 פלוס.
בעונה הרביעית נרשם מהפך, שבמגזין "וראייטי" זכה לכינוי "אפקט דיאנה": כניסתה של אמה קורין לנעלי הנסיכה הצעירה הביאה לזינוק חד בצפייה בקרב נשים צעירות ובני דור ה-Z, שאימצו את דיאנה כאייקון אופנה והפכו קטעים מהסדרה לוויראליים בטיקטוק. בעונות המאוחרות נוצר שילוב בין-דורי נדיר: קהל ותיק שחיפש דרמה היסטורית, לצד קהל צעיר שצרך אותה כמלודרמת צהובונים עכשווית.
טמפונגייט
השחזור של שיחת הטלפון האינטימית שהודלפה לתקשורת ב-1993 בין הנסיך צ'ארלס לקמילה פרקר בולס ("טמפונגייט") היווה מוקד דיון סביב גבולות החדירה לפרטיות. ג'וש או'קונור, שגילם את צ'ארלס הצעיר, חשף בריאיון ל"הוליווד ריפורטר" כי הציב סעיף בחוזהו שאסר על ההפקה לצלם את השיחה בעונה השלישית והרביעית בהן השתתף, בשל מבוכתו מהאירוע.
בעונה החמישית שוחזרה השיחה במלואה על ידי דומיניק ווסט ואוליביה וויליאמס. בריאיון ל"אנטרטיינמנט וויקלי" הסביר ווסט כי מטרת הסצנה לא הייתה לעג צהובוני, אלא "ניסיון לעורר אמפתיה כלפי שני אנשים מאוהבים בגיל העמידה שפרטיותם נרמסה ברגל גסה", מהלך שזכה להערכה על הטיפול הרגיש בנושא מביך.
ימי אבל
ב-8 בספטמבר 2022, בעת שצוותי ההפקה צילמו את העונה השישית בספרד ובבריטניה, הלכה לעולמה המלכה אליזבת השנייה בגיל 96. הבמאי סטיבן דלדרי והיוצר פיטר מורגן הודיעו מייד על השבתת הצילומים ביום מותה וביום הלווייתה הממלכתית מתוך כבוד, מהלך שסוקר בכותרות הראשיות ברחבי העולם.
במקביל לימי האבל הלאומיים, נרשם זינוק גלובלי בצפייה בסדרה. על פי נתוני חברת המחקר Whip Media שפורסמו ב"וראייטי", נתוני הצפייה של העונה הראשונה זינקו בסוף השבוע שלאחר מותה ב-800% ברחבי העולם (וביותר מ-500% בבריטניה), והיא חזרה לראש טבלאות הצפייה של נטפליקס שש שנים לאחר עלייתה לשידור.
כתרים ותכשיטים משוחזרים
מחלקת האביזרים של "הכתר" השקיעה משאבים ניכרים בשחזור מדויק של תכשיטי הכתר הבריטי, ובראשם כתר אדוארד הקדוש, כתר האימפריה הממלכתי ועטרת ג'ורג' הרביעי. בהמשך שוחזרו בדייקנות גם תכשיטים שמזוהים עם הנסיכה דיאנה, בהם נזר משפחת ספנסר, נזר "קשר האוהבים" וענק הפנינים והספיר שליווה את "שמלת הנקמה".
לפי דיווחים ב"טלגרף", הפאר החזותי לווה בנוהל מחמיר שחייב עטיית כפפות כותנה לבנות בכל מגע עם התכשיטים והשרביטים. אולם איכות האביזרים הפכה אותם גם למטרה: בפברואר 2022, במהלך צילומי העונה החמישית בדרום יורקשייר, נפרצו שלוש משאיות הפקה. לפי דיווחים ב"גרדיאן" ו"וראייטי", נשדדו יותר מ-350 פריטי וינטג' ותכשיטים בשווי יותר מ-150 אלף ליש"ט. התקרית גררה חקירת משטרה נרחבת ופנייה של נטפליקס לעזרת הציבור.
ליהוקים מתחלפים
אחד ממאפייניה הייחודיים של ההפקה היה הכלל שקבע פיטר מורגן: החלפה של כל צוות השחקנים מדי שתי עונות, במטרה לשקף את הזדקנות הדמויות ללא איפור כבד או אפקטים דיגיטליים. זה היה הימור מסחרי חריג בטלוויזיה, שהוכיח את עצמו דרך שלוש תצוגות משחק שונות של המלכה (קלייר פוי, אוליביה קולמן ואימלדה סטונטון) שזכו להערכה רחבה.
מערך הליהוק, בהובלת המלהקת נינה גולד, הניב תגליות משחק מרשימות: אמה קורין הגיעה כ"מקריאת שורות" בשכר יומי לאודישנים של קמילה ולוהקה בו במקום לתפקיד דיאנה בעונה הרביעית; מג בלאמי עבדה בפארק "לגולנד" כשנבחרה לגלם את קייט מידלטון באודישן פתוח; ואליזבת דביקי נבחנה לתפקיד זעיר בעונה השנייה ונבחרה לגלם את דיאנה מבעוד מועד בעונות החמישית והשישית.
מרגרט תאצ'ר
ליהוקה של ג'יליאן אנדרסון בעונה הרביעית לתפקיד ראש ממשלת בריטניה, מרגרט תאצ'ר, סימן את אחד משיאי המתח הדרמטי בסדרה. הופעתה של אנדרסון - שכללה חיקוי מדויק של הקול הצרוד, התסרוקת הנפוחה וההליכה הנוקשה - זיכתה אותה בפרסי אמי, גלובוס הזהב וגילדת שחקני המסך.
הסדרה התמקדה במערכת היחסים המורכבת בין שתי נשים בעלות עוצמה בנות אותו שנתון: מהכישלון המעמדי של תאצ'ר ב"מבחן בלמורל", דרך התמיכה של המלכה במלחמת פוקלנד, ועד לעימות החוקתי סביב סירובה של תאצ'ר להטיל סנקציות על משטר האפרטהייד בדרום אפריקה. ב"גרדיאן" צוין כי הצגתה של תאצ'ר העניקה רובד אנושי לדמותה השנויה במחלוקת בממלכה.
נתוני צפייה
הרגלי הצפייה בסדרה סיפקו כמה מנקודות המפנה המעניינות במדידת הרייטינג בעידן הסטרימינג. בעונתה הרביעית (נובמבר 2020), בעיצומם של סגרי הקורונה, דיווחה נטפליקס על כ-29 מיליון בתי אב שצפו בסדרה בארבעת השבועות הראשונים - נתון שהושווה ב"גרדיאן" לקצב הצפייה בשידור החי של חתונת צ'ארלס ודיאנה ב-1981.
העונה החמישית (נובמבר 2022) שימשה תקדים היסטורי בבריטניה, כשהייתה הסדרה הראשונה שנמדדה על ידי מדד הרייטינג הרשמי של הטלוויזיה הבריטית (BARB) לצד הערוצים המסורתיים: ביומה הראשון צפו בה 1.11 מיליון צופים בריטים, בעוד נטפליקס דיווחה על 107.39 מיליון שעות צפייה ברחבי העולם בחמשת הימים הראשונים.
סלים דאו
השחקן הערבי-ישראלי סלים דאו לוהק בעונות החמישית והשישית לתפקיד המיליארדר המצרי מוחמד אל-פאייד, אביו של דודי. הופעתו זכתה לשבחים בתקשורת הבריטית והאמריקנית, שהדגישו את המורכבות שהעניק לדמות שנתפסה בבריטניה דרך עדשת השכול בלבד. שיאו של התפקיד נרשם בפרק "Mou Mou" בעונה החמישית, שתיאר את עלייתו של אל-פאייד מאלכסנדריה לפסגת החברה הלונדונית ורכישת חנות הכלבו "הרודס", כמאבק מעורר אמפתיה של מהגר להכרה באליטה המקומית.
ההערכה לתפקיד הובילה להישג מרשים בטקסי הפרסים: דאו היה מועמד פעמיים ברציפות לפרס באפט"א לשחקן המשנה הטוב ביותר. בנוסף, היה מועמד לצד חברי הקאסט לפרס גילדת שחקני המסך בקטגוריית אנסמבל השחקנים הטוב ביותר בסדרת דרמה.
עיתונות צהובה
היחסים בין הפקת "הכתר" לצהובונים הבריטיים (בראשם "הסאן" ו"הדיילי מייל") התאפיינו במאבק מתמיד על הדלפת חומרים מאתרי הצילום. בעונות המאוחרות רחפנים הוטסו מעל האולפנים כדי להשיג תמונות ראשונות של השחקנים, וצלמים שכרו כלי שיט במיורקה כדי לתעד ממרחק את אליזבת דביקי משחזרת את חופשות היאכטה של דיאנה בטרם פורסמו רשמית. הדלפות אלו אילצו את נטפליקס להציב מסכי הסתרה גבוהים, להדק את פרוטוקולי האבטחה ולשנות מועדי צילום כדי להקדים את שערי העיתונים.
מעבר לציד התמונות, היו מי שהצביעו על אירוניה מסוימת: כוכבי הסדרה שחזרו את הרדיפה האובססיבית של התקשורת אחרי הנסיכה דיאנה, בעודם נרדפים בעצמם בידי צלמי פפראצי שארבו להם מחוץ לסט. במקביל נוצר פרדוקס כפול: בעוד שהצהובונים האשימו את נטפליקס ב"חדירה חסרת רגישות לפרטיות משפחת המלוכה", אותם עיתונים מינפו את התמונות המודלפות מההפקה כדי למכור עיתונים.
פערי שכר
במרץ 2018, במסגרת כנס INTV בירושלים, חשפו מפיקי הסדרה מחברת "Left Bank Pictures" כי מאט סמית', שגילם את הנסיך פיליפ בעונות הראשונה והשנייה, קיבל שכר גבוה יותר מקלייר פוי, שגילמה בהן את המלכה אליזבת. הנימוק שניתן היה מעמדו המוכר יותר של סמית בזכות הופעתו כ"דוקטור הו", אך הגילוי עורר סערה תקשורתית עולמית בנושא פערי שכר מגדריים בתעשיית הבידור.
הסערה הובילה את חברת ההפקה לפרסם התנצלות פומבית בפני שני השחקנים, תוך התחייבות רשמית כי "מעתה והלאה, איש לא ישתכר יותר מהשחקנית שמגלמת את המלכה". בהמשך דווח ב"הוליווד ריפורטר" כי פוי קיבלה פיצוי כספי רטרואקטיבי על פערי השכר, והפרשה הפכה לאבן בוחן מרכזית במאבק לשוויון שכר בהפקות טלוויזיה בין-לאומיות.
צ'ארלס, נסיך וויילס
דמותו של יורש העצר עמדה במוקד כמה מהקווים הדרמטיים הטעונים ביותר בסדרה, בגילומם של ג'וש או'קונור (בעונות השלישית והרביעית) ודומיניק ווסט (בעונות החמישית והשישית). או'קונור הציג את צ'ארלס כצעיר רגיש ובודד שסובל מקשיחות בפנימייה ומחוסר הבנה מצד הוריו, וזכה על כך בפרס אמי ובפרס גלובוס הזהב. ווסט גילם את צ'ארלס הבוגר והנחוש במאבקיו הציבוריים והתקשורתיים סביב הגירושין וזוגיותו עם קמילה.
אולם השפעת הדמות חרגה מעולם הבידור: תחקיר של "הגרדיאן" הראה כי בעקבות שידור העונה הרביעית, שהציגה את יחסו הנוקשה של צ'ארלס כלפי דיאנה, נרשמה צניחה משמעותית בשיעורי התמיכה הציבורית בו בסקרי YouGov בבריטניה, עובדה שהמחישה את עוצמת השפעתה של הסדרה על דעת הקהל המקומית.
קמילה פרקר בולס
דמותה של קמילה שורטטה בסדרה באמפתיה ובאיפוק, בניגוד לתדמית "הורסת הנישואין" שיוחסה לה בצהובוני שנות ה-90. השחקניות אמרלד פנל (בעונות השלישית והרביעית) ואוליביה וויליאמס (בעונות החמישית והשישית) הציגו אישה חמה ומעשית שנקלעה למערכת יחסים מורכבת מול הממסד המלכותי, מהלך שזכה לשבחים על עידון פסיכולוגי בביקורות "הטלגרף".
במרץ 2022 נרשם רגע יוצא דופן כאשר אמרלד פנל פגשה את קמילה האמיתית באירוע רשמי בבית קלרנס. כפי שדווח במגזין "ואניטי פייר", השתיים שוחחו בידידות, וקמילה אף התבדחה בנאומה הרשמי באותו ערב: "מרגיע לדעת שאם אמעד, הכפילה הבדיונית שלי נמצאת כאן כדי להחליף אותי".
ריאיון "פנורמה"
שחזור הריאיון שהעניקה הנסיכה דיאנה למרטין באשיר בתוכנית "פנורמה" של ה-BBC ב-1995 עמד במרכז העונה החמישית. הפרק עלה על רקע סערה ציבורית בבריטניה, לאחר שוועדת חקירה עצמאית בראשות שופט קבעה כי באשיר השיג את הריאיון במרמה באמצעות מסמכים מזויפים, והנסיך וויליאם דרש בפומבי לגנוז את ההקלטות לצמיתות.
נטפליקס סירבה לוותר על הסצנה, אך בחרה להקדיש חלקים ניכרים מהפרקים לחשיפת שיטות ההונאה של באשיר. השחזור עצמו, בכיכובה של אליזבת דביקי, נעשה בדיוק של שוט-אחר-שוט: המצלמות חיקו את איכות הווידאו האנלוגית של שנות ה-90, ודביקי העתיקה בדייקנות את שפת הגוף, הטיית הסנטר והאיפור הכבד סביב העיניים, במה שהוגדר ב"הוליווד ריפורטר" כשחזור מהפנט.
שמלות משוחזרות
מחלקת התלבושות של "הכתר", בהובלת המעצבות מישל קלפטון ואיימי רוברטס, הפכה את שחזור הבגדים ההיסטוריים לנושא שסוקר בהרחבה במגזיני אופנה מובילים כמו "ווג" ו"הרפרס בזאר". גולת הכותרת בעונה הראשונה הייתה שמלת ההכתרה של אליזבת מ-1953, ששחזורה דרש כשישה חודשי רקמת יד מורכבת של חוטי זהב, כסף ופנינים. בעונה הרביעית, מעצבי שמלת הכלה המקורית של דיאנה מ-1981, דיוויד ואליזבת עמנואל, מסרו את הסקיצות להפקה, וצוות התלבושות השקיע יותר מ-600 שעות עבודה ידנית ביצירת הרפליקה עבור אמה קורין.
בעונה החמישית שוחזרה "שמלת הנקמה" המפורסמת שלבשה דיאנה ב-1994 בגלריית סרפנטיין. השמלה הועתקה עבור אליזבת דביקי תוך הקפדה על מחשוף הכתפיים, שובל המשי וענק הפנינים בעל שבע השורות עם אבן הספיר במרכזו. בביקורות האופנה צוין כי השמלות בסדרה לא שימשו רק כקישוט חזותי, אלא תפקדו ככלי נרטיבי מרכזי שביטא את המאבק המתמיד בין נוקשות החובה המלכותית לבין ביטוי אישי, חופש ומרד.
תגובת בית המלוכה
ארמון בקינגהאם שמר באופן עקבי על מדיניות של "אין תגובה" רשמית, והבהיר שוב ושוב כי אינו מעורב ביצירה. אולם בקרב בני משפחת המלוכה נרשמו תגובות מגוונות, כפי שחשפו דיווחים ב"ואניטי פייר", "הטלגרף" והטיימס": המלכה אליזבת צפתה בעונה הראשונה בעידוד בנה אדוארד, אך הסתייגה בהמשך מהצגתו של פיליפ כאב קשוח; פיליפ עצמו השיב לשאלה אם הוא צופה בסדרה במילים: "אל תהיה מגוחך"; והנסיך וויליאם הביע זעם על שחזור ריאיון "פנורמה" בעונה החמישית.
מנגד, הנסיך הארי הודה בראיונות בארצות הברית כי הוא צופה בסדרה ובודק עובדות מול המסך, וציין כי הוא מרגיש בנוח עם הדרמה יותר מאשר עם סיקורי הפפראצי; הנסיכה יוג'יני שיבחה את הוויזואליה והמוזיקה של ההפקה; והמלך צ'ארלס עצמו הפגין הומור עצמי כשהציג עצמו ב-2022 בפני פוליטיקאים בסקוטלנד כשהודה: "אני רחוק מאוד מאיך שמציגים אותי בנטפליקס".
