"את המוות אני מקבל בהשלמה וברוח טובה אפילו. חיי היו טובים ואני מקווה שהמוות יהיה מהיר וקל". כך אמר הסופר אברהם ב. יהושע, שהלך היום (שלישי) לעולמו, בריאיון לחדשות השבת בכאן 11 בספטמבר האחרון על התמודדותו עם סרטן.
לאורך חייו, ובמקביל ליצירתו הספרותית הענפה, א.ב. יהושע הרבה להתראיין ולא חסך מהציבור את מחשבותיו ודעותיו. הסופר וחתן פרס ישראל מעולם לא חשש להתבטא באף נושא, הביע תדיר את דעתו בנושאים פוליטיים, ובשנה האחרונה דיבר בפתיחות גם על חייו האישיים בצל המאבק בסרטן.
"היה ניתוח וחשבתי שאני מסיים עם זה, אבל זה חזר", סיפר יהושע בריאיון לאסתי פרז בכאן רשת ב באוגוסט האחרון, על המחלה. "זה לא מרפה ממך לגמרי. אני לא יכול לומר שהמלחמה בסרטן מכאיבה במיוחד, אבל היא גורמת להגבלות. ילדיי נמצאים לידי, ואני חושב על אנשים שילדיהם נמצאים בברלין וקליפורניה, וכמה קשה להיות במצב הזה כשהילדים אינם".
צפו בריאיון עם א.ב. בחדשות השבת
את השנים האחרונות לחייו נאלץ א.ב. יהושע להעביר ללא רעייתו האהובה איקה, שנפטרה ב-2016. השניים היו נשואים יותר מ-50 שנה, ובראיונות יהושע לא הסתיר את געגועיו לרעייתו המנוחה ולקושי לחיות בלעדיה. "זו הייתה זוגיות מאוד חברית ושווה", אמר בריאיון באוגוסט לכאן רשת ב. "היא הייתה אומרת שהיא ברת מזל, כי תוך שלושה חודשים היא הסתלקה בלי יותר מדי כאבים ואשפוזים. קשה להיות לבד, גם עם חברים וילדים, זה לא אותו דבר בלי זוגיות".
בריאיון לגואל פינטו בכאן תרבות באוקטובר, במקביל לעליית הסרט אודותיו "הפרק האחרון של א.ב. יהושע", אמר הסופר כי "אנחנו צריכים לדעת להתכונן למוות, להבין אותו ולקבל אותו, כיוון שאנחנו צריכים לפנות מקום אחרינו. אני מייחל לו ברמה מסויימת.
"הילדים שסביבי כועסים עליי כשאני מדבר על המוות, כי הכאבים גדולים והכושר יורד. החיים היו טובים והיו מספקים. אני אומר – זהו, הגיעה שעתי ללכת. אני מרגיש הרבה פעמים שהגיעה השעה לפנות את הדרך לדור הצעיר, של הסופרים והמשוררים, שימצאו את דרכם כפי שהם רוצים".
מעבר ליצירה הספרותית, את חייו הקדיש א.ב. יהושע גם לפעילות פוליטית והרבה להתבטא בנושא בראיונות רבים. וכך היה גם בערוב ימיו.
בריאיון לחדשות השבת הביע הסופר את חששותיו מפני המצב הפוליטי בישראל. "אני עוד מעט עוזב את העולם, אבל מרגיש חרדה למדינה הזאת. חרדה למה שרצינו כל כך ברמה העמוקה", אמר.
האזינו לריאיון בכאן רשת ב
"אנחנו הולכים לקראת מדינה דו-לאומית", הוסיף. "אני מאשים גם את עצמי וגם את חבריי, לא מספיק לחמנו על העניין הזה. איך ננטרל את הסרטן - האפרטהייד, שהולך ומשתרש בתוך הגדה המערבית? יש כאן יישוב יהודי ויש מאה מטר ממנו יישוב פלסטיני. לזה יש תעודת זהות ולזה אין תעודת זהות. זה יכול ללכת לכל מקום שהוא רוצה וזה לא. מה, זה לא אפרטהייד?".
דברים דומים אמר בריאיון לכאן רשת ב: "צריך להתחיל לחשוב מחשבה עכשווית ועל העתיד - גם אנחנו וגם הערבים. 50 שנה האמנתי ברעיון שתי המדינות לשני עמים, ואם מישהו יגיד לי שאפשר לעשות את זה אני אלך אחריו באש ובמים. אבל לדעתי אי אפשר לעקור את 400 אלף המתנחלים, והפלסטינים מקשים מאוד עם מה שהם עושים בעזה ועם הרצון שלהם לחזור לבית המקורי שלהם מ-48'.
"בצורה זו או אחרת צריך מצוא דרך שבה נחיה ביחד. צריך להתחיל לחשוב מחשבה עכשווית - גם אנחנו וגם הערבים. צריך להתרגל למחשבה שחיים כאן שני עמים. מספיק לחזור כל הזמן לעבר".
האזינו לריאיון בכאן תרבות
רק באפריל האחרון הוציא יהושע את ספרו האחרון "המקדש השלישי". ליבו מתרחש בבית דין רבני ולמרות ההומור שבתוך הדפים, ישנן גם שאלות אידיאולוגיות על חברה ופוליטיקה - נושאים בהם כתב והתבטא יהושע לאורך כל חייו.
בריאיון לכאן לתרבות לרגל צאת ספרו, אמר יהושע על השיח בישראל בימים אלה: "היום אני עוד איכשהו פותח את הפה וחומק מהפולמוס העצוב והסמרטוטי של מדינה אחת ושתי מדינות. אני מרגיש את החובה לעשות את זה, אבל יש דרך של תגובה היום שנותנת לאנשים את הזכות להגיד את הדברים הקשים ביותר, והם אומרים את ה בצורה הקשה ביותר והמעליבה ביותר – משני הצדדים. זה ממש מוטט את הדיון הפוליטי-אידיאולוגי".
גם בעשור התשיעי לחייו, ועל אף שהוריו יוצאי מרוקו וסלוניקי, יהושע מעולם לא נשא את הזהות המזרחית. להיפך, הוא בחר להתנתק ממנה, וכדרכו, לא הבתיר את דעתו גם בנושא נפיץ זה. "מה לי ולמרוקו? בגלל שאמא שלי הייתה במרוקו? נולדתי בישראל", אמר בריאיון לחדושת השבת. "כואב לי שדווקא הפזורה המזרחית, אלה שהגיעו לכאן, לא מנסים להיות קשורים הרבה יותר. מה, בן גוריון נשאר קשור לזהות הפולנית? וביאליק קשור לזהות הרוסית? אתה בא לכאן לעשות זהות עברית".
האזינו לריאיון בכאן תרבות
בריאיון לכאן רשת ב אמר באותו נושא: "באו לכאן אנשים מכל קצוות תבל במשך 70 שנה. בזמן הזה רק 3 יהודים נהרגו על ידי יהודים בגלל עניינים אידיאולוגיים. יצרנו איזושהי חברה שהיא עובדת. יש הישגים. אין מה להתחיל לחקור את העבר, מה קרה בשנות ה-50, במקום להסתכל על הבעיות שעומדות בפתח".