ב-25 באוגוסט 1939 מוזיאון הלובר שבפריז נסגר באופן חריג לשלושה ימים. מנהל המוזיאון ז'אק ז'ריז'ר צפה את נפילת צרפת לידי הנאצים והחל להעביר את אוסף האומנות למקומות מסתור. אחת אחת, עובדי המוזיאון העבירו את היצירות עטופות בעדינות לחוף מבטחים. הנאצים אכן הגיעו, והאחראי על התרבות הצרפתית מטעמם נתן לז'ריר להמשיך בהברחה, כדי להציל את האוסף מביזה. בשבועיים האחרונים, גם האוקראינים מנסים להציל את האומנות והתרבות של מדינתם מפגיעת כוח פולש - ובמוזיאונים פתחו במבצעי הברחה דומים.
בכיכרות לביב וקייב התושבים כבר עוטפים פסלים בני מאות שנים בניילון בועות וספוגים, ובמוזיאונים העבירו את כל מה שיכלו למקומות אחרים במדינה. עכשיו הם כבר לא יכולים להמשיך בכך, והם עושים הכול כדי להציל את יצירות האומנות – חלק מהעובדים אפילו נשארו עקב כך באזורים שסובלים מאש כבדה.
יש יצירות שכבר נפגעו – כמו אלו של היוצרת האוקראינית מריה פרימצ'נקו, שנפטרה ב-1997, ונחשבת לסמל של הזהות הלאומית. 25 שנה חלפו מאז מותה, ובשבוע שעבר 25 מציוריה נשרפו כליל לאחר שהכוחות הרוסיים הפגיזו מוזיאון באיוונקיב, העיירה בה נולדה. אלו ששרדו, ניצלו על ידי תושב המקום שרץ לתוך הלהבות כדי לחלצן.
מיצירותיה של פרימאצ'נקו (צילום: Maria Prymachenko Family Foundation)
עורכת הדין נטליה גנטיוק מ"קרן משפחת מריה פרימאצ'נקו" אמרה בריאיון ל-CNN שהיא בטוחה שהפגיעה במוזיאון הייתה מכוונת. "זה היה המבנה הראשון שהופגז באיוונקיב – ומטרת הכיבוש היא להרוס את התרבות האוקראינית", אמרה והוסיפה שכיום "פרימאצנ'קו היא לא רק סמל של איוונקיב ואוקראינה – אלא של העולם כולו".
אחד מציוריה של היוצרת האוקראינית, "יונה פרסה את כנפייה וביקשה שלום" מ-1982, הפך במהרה לסמל של תקווה. אנשים ברחבי העולם פרסמו את היצירה בכל מקום שיכלו, ובכמה ערים אמריקניות הופיעו ברחובות מחוות ושחזורים במימדים עצומים. בסנט לואיס למשל, אמנית מקומית שחזרה את היצירה בציור באורך וברוחב של שבעה מטרים על המדרכה בכיכר מרכזית, ומעליו כתבה: "הפסיקו את המלחמה באוקראינה".
מחווה למריה פרימאצ'נקו בסנט לואיס (צילום: דיוויד סולניט)
כל עוד הכוחות הרוסיים ימשיכו לירות לעבר ריכוזי אוכלוסיה – יצירות האומנות והאתרים ההיסטוריים באוקראינה נמצאים בסכנה. רק בקייב ובלביב לבדן נמצאים שלושה אתרים שנכללים ברשימת אתרי המורשת העולמית של אונסק"ו – וברחבי המדינה כולה ישנם שבעה. חלקם לא רק ששרדו את ההרס הנרחב של קרבות מלחמת העולם השנייה, אלא גם לאורך 1,100 שנה. עוד עשרות פסלים, כנסיות ופרסקאות, חלקם בני מאות שנים, עשויים להימחק במהלך הפלישה הרוסית.
מיצירותיה של פרימאצ'נקו (צילום: Maria Prymachenko Family Foundation)
ביום השביעי למלחמה באוקראינה כתב נשיא המדינה ולודימיר זלנסקי בעברית בטלגרם, בתגובה להפגזה הרוסית על האנדרטה לזכר קורבנות השואה בבאבי יאר: "הרוסים רוצים להשמיד את ההיסטוריה שלנו, את המולדת שלנו". האם ההפגזה על המוזיאון באיוונקיב הייתה מכוונת? כנראה שלעולם לא נדע. אבל מה שבטוח זה שהמורשת האוקראינית אכן נמצאת תחת אש – וכבר יש אבדות.
