בגיל 73, השחקנית הוותיקה תיקי דיין לא עוצרת. אחרי קריירה שמתפרסת על חמישה עשורים וכוללת עשרות הופעות בהצגות תיאטרון, תוכניות טלוויזיה וסרטים, היא מככבת בהצגה חדשה של תיאטרון בית לסין בשם "תפוחים מן המדבר". בריאיון לגאולה אבן סער בתוכנית השבוע עם גאולה, היא מספרת בגילוי לב כמה העולם הזה חיוני עבורה: "אני לא יודעת לעשות כלום - לא להתאפר, לא לצייר לא לבשל. כלום אני לא יודעת לעשות, רק לשחק".
דיין מספרת שבתקופת הקורונה, לראשונה בחייה, הזקנה החלה להכביד עליה: "היא עשתה עליי קפיצת ראש בלתי מתחשבת. הפחדים, החרדות, מה יהיה המצב הכלכלי". היא מספרת כי זה ניכר גם בעבודתה כשחקנית: "הפיזיות קשה. גם בלזכור טקסטים כבר יש בעיות. המוח נעלם. הייתי תמיד יודעת את הטקסט שלי אחרי שלוש חזרות וגם את הטקסט של כולם".
על ההצגה החדשה, בה היא מגלמת את דמותה של ויקטוריה אברבנאל, היא מספרת כמה מדובר בתפקיד שונה עבודה: "יש בה חיות, אבל איכשהו היא נגררה לתוך היחסים האלימים האלה ואין לה אמירה. בגלל זה הסכמתי לשחק בהצגה הזאת, אף פעם לא הייתי בתפקיד כזה. בתחילת החזרות אני כל הזמן בכיתי".
דיין מוסיפה כי תמיד בחרה את התפקידים שעניינו אותה, אלה שטמנו בהם מורכבות: "כשכל החברה מהלהקה הצבאית הלכו לתיאטרון העממי, אני הלכתי לעשות את 'קטשופ' ואת 'מלכת האמבטיה' של חנוך לוין". כשהיא נשאלת האם כיום היא תרצה לשחק בהצגות עם תוכן פוליטי כמו "מלכת האמבטיה", היא משיבה בשלילה נחרצת, תוך שהיא מתייחסת לתקרית בה כינתה את בוחרי הליכוד "אספסוף", לפני כ-20 שנה: "אני כבר לא עושה שום סאטירה, מקנאת באנשי ארץ נהדרת וכל הסאטריקינים".
