בספרו "תמונות מבית הספר העממי", כתב הסופר אמנון שמוש על המורה שלו לעברית: "הוא נתן לנו לכתוב חיבור 'מה אני רוצה להיות כשאהיה גדול'. אני ישבתי, וחשבתי, והתעצבנתי. לא ידעתי מה לכתוב. אחר כך כתבתי וכתבתי כאילו אחז אותי בולמוס. 'אני רוצה להיות גם עם שורשים, גם עם כנפיים', כתבתי. 'למה אדם חייב לוותר על השורשים אם ליבו חפץ בכנפיים. כשאהיה גדול, אני רוצה להיות אדם עם שורשים וכנפיים'".
שמוש, שנולד בעיר חלב שבסוריה ב-1929, הלך השבוע לעולמו בגיל 93. הוא התפרסם ביצירותיו "מישל עזרא ספרא ובניו", "הכתר - סיפורו של כתר ארם צובא" ועוד ספרים רבים, וגם זכה בפרסים רבים לאורך שנות יצירותיו, בין היתר שלוש פעמים בפרס ראש הממשלה לסופרים עבריים, בפרס ירושלים על שם עגנון, פרס נשיא המדינה לספרות ופרס משרד התרבות על שם אריק איינשטיין.
האזינו לריאיון עם גליה אגמון בכאן רשת ב
שמוש היה סופר שכתב מזרחיות כפי שאף אחד לא כתב אותה, והביא לקדמת הבמה את "האחר". אבל הוא גם היה חבר וממקימי קיבוץ מעיין ברוך. בריאיון לאסתי פרז בכאן רשת ב, מספרת בתו, גליה אגמון, כי בנשמת אביה חיו הילד הסורי והקיבוצניק זה לצד זה: "המשפחה הייתה מאוד חשובה לו ואני חושבת שזה חלביות, חלק מזה. המאכלים נשמרו אצלנו במשפחה. מצד שני הוא היה קיבוצניק בנשמתו, מה שעניין אותו זה הקיבוץ. אפשר גם וגם לא?".
עוד מספרת הבת: "הוא נפטר בשיבה טובה, ואולי רק בשבועיים האחרונים הוא סבל. כבר שנים הוא מכין אותנו לפרידה ואמר לנכדים - 'אם יש לכם משהו לשאול אותי תשאלו עכשיו'. כששאלו אותו בשנותיו האחרונות על החיים בחלב, הוא אמר 'כל מה שהיה בחלב מופיע בכתביי'".
באמצעות יצירותיו, ובעיקר הספר והסדרה "מישל עזרא ספרא ובניו", הכיר שמוש לציבור הישראלי את חיי הקהילה היהודית בעיר הסורית. אף על פי שהסדרה אינה אוטוביוגרפית, כפי שאומרת בתו, דמותו של הבן הצעיר במשפחה, אברהם, מבוססת על אביה: "אני חושבת שהוא מאוד העריך את העבודה של הבמאי ניסים דיין ושל השחקנים. היו שם שחקנים טובים, ואני חושבת שהוא מאוד אהב את הסדרה".
האזינו לריאיון עם השחקנים לילית נגר ומכרם ח'ורי
לילית נגר, שגילמה בסדרה את אם המשפחה, סיפרה בריאיון לגואל פינטו בתוכנית "גם כן תרבות" על חשיבות הסדרה ששודרה בתחילת שנות ה-80: "הציבור בישראל חשב אז שהאנשים שבאו מארצות המזרח הם כולם סאלח שבתי. אמנון ידע להעתיק במדויק את הרבדים האחרים של החברה הזו, הגינונים והרגישויות, הוא היה מאוד מדויק בזה, וזה מה שהיה בסדרה". גם את הצלחת הסדרה תולה נגר באותה ייחודיות: "זה ריתק את הציבור כולו ונחל הצלחה עצומה בגלל ההזדהות הזו".
גם השחקן מכרם ח'ורי, ששיחק את אבי המשפחה, מישל, מזדהה עם הדברים: "אתה מבין את המשמעות שסדרה כזו תעשה שינוי בהבנה, לאחר, למזרחי".
עבור ח'ורי, הסדרה הביאה למסך גם את התרבות שלו, כערבי-נוצרי: "אני זוכר שאמרתי בהכנות לתפקיד שדמותו של מישל היא כמו אבא שלי וסבא שלי. זה אותם בני אדם. פתאום זה היה לי נורא חשוב. את אמנון בתור ילד לקחו לבית כנסת ואותי לקחו לכנסייה. לכן היה לי חשוב גם להעביר את המסר הזה והזדהתי איתו. אני הרגשתי שאנחנו עושים משהו מאוד חשוב, מאהבה".
