אין זמן יותר טוב משבת בבוקר לשיחה כנה ומעמיקה מלב אל לב. בתוכנית ראיונות חדשה בכאן רשת ב, בכל שבת, יארח הסופר אשכול נבו שני אורחים שיש משהו שמחבר ביניהם. לפעמים הקשר יהיה ברור ולעתים מרומז. הפעם, התארחו בתוכנית הסופרת ומורת המיינדפולנס מתי ליבליך והסופרת צרויה שלו.
האזינו לפרק הראשון של "שניים עם אשכול נבו" בכאן רשת ב
הסופרת עטורת הפרסים צרויה שלו פרסמה לאורך הקריירה שלה שבעה רומנים, ספר שירה וספר ילדים. ספריה תורגמו ל-28 שפות והיו לרבי מכר בארץ ובעולם. היא משוחחת עם אשכול נבו על הספר החדש שלה "פליאה", שראה אור לפני כמה חודשים, וזוכה לביקורות משבחות.
"הכל טרי והכול חי, מאוד חשוף", היא מספרת על התחושות שאחרי הוצאה לאור של הרומן השביעי במספר. "עבדתי על הספר כל כך הרבה שנים, כל פעם שספר יוצא לעולם זו גם חשיפה, גם פרידה, גם חרדה, זה הכול ביחד". היא מוסיפה: "זה הספר שהיה הכי תובעני, הכי מכביד, הכי קשה, וזה שהכי הציק לי".
נבו מציין כי מספרה החדש עולה כי שלו עוסקת רבות בשאלת "צמתי ההחלטה", הרגעים בהם אדם מגיע לבחירה גורלית. "זה מאוד מעסיק אותי, בכל הספרים שלי יש תמיד רגע ששום דבר אחריו לא יהיה דומה למה שהיה לפניו. בכל אחד מהספרים אני נצמדת לרגעים האלה בחיים, מנסה להבין אותם וגם להשתחרר מהם".
שלו מודה כי גם בחייה היא עסוקה רבות בלחזור אחורה ולחשוב מה הייתה עושה אחרת: "זה נורא מושך העיסוק הזה, זה קצת מזוכיסטי, יש בזה משהו מושך וגם מפעיל את הדימיון שאפשר לראות לאחור את כל הדברים שיכולים להתרחש. אני משתדלת לשמור את זה לאפיקים הספרותיים. הספרות זה מדיום נהדר לבחון את כל המורכבויות האלה".
"הפניית הקשב להווה": מתי ליבליך מספרת מהו מיינדפולנס
מתי ליבליך היא מייסדת שותפה של העמותה לחינוך קשוב ואכפתי ושל התוכנית לפסיכותרפיה מבוססת מיינדפולנס בפיקוח היחידה ללימודי המשך של בית הפסר לעבודה סוציאלית בבר אילן. היא כתבה לא פחות משלושה ספרים העוסקים בתורת המיינדפולנס.
"מיינדפולנס זו מודעות קשובה והפניית קשב להווה", מסבירה ליבליך מהי התורה שהיא עוסקת בה כל כך הרבה שנים. "זה אימון שהוא חווייתי, וככל שאנחנו נכנסים לחוויה יותר ויותר, יש העמקה וטשטוש של ההגדרה. כי החוויה עצמה קצת יותר עמוקה מהמילים הללו". ליבליך מוסיפה כי "בפועל זה אימון מנטלי שמאפשר לנו להיות נוכחים עם מה שיש ואז לבחור - בתקווה שהבחירות שלנו משקפות ערכים עמוקים ופרו חברתיים, ופחות התכנסות בעצמי ושבריריות".
היא מספרת כי השינוי שהוביל אותה לעסוק בתורה זו חל בגיל 16, כשאביה נפטר לפתע. "ההלם הגדול מהאירוע הזה השאיר אותי במן תחושה של 'מה הולך פה, מה המשמעות של החיים האלה", זה זרק אותי למשבר קיומי גדול". היא מספרת כי משם הכול התחיל - היא החלה לקרוא פילוסופיה מערבית, בתקווה לשפוך יותר אור על המשמעות של החיים, ולאחר מכן נסעה למזרח ולמדה במנזרים בתאילנד".
"מהר מאוד היה לי ברור שאני רוצה לעשות את החיבור", היא מספרת. "היה לי ברור שכבודו של הבודהיזם במקומו מונח, אבל מה שמעניין זה החיבורים - איך אפשר להבין את ההגות הזו שמגיעה מהמזרח - בתוך החיים המודרנים שלנו".
