היום (שלישי) מצויינות שלוש שנים למותו של הסופר עמוס עוז. בתו הבכורה, פרופסור פניה עוז זלצברגר, שברה שתיקה של כשנה מאז פרסום ספרה של אחותה, גליה, ובשיחה עם גואל פינטו בכאן תרבות היא טוענת: "בשנה האחרונה אנחנו במצב אסוני מתגלגל. בכל פעם שמבליח רגע של אכזריות בלתי-נתפסת מבחוץ, אני אמשיך להרים את קולי ולומר - 'לא כך הדבר, מדובר בהזיה או בעלילת דם'".
האזינו לריאיון עם פניה עוז זלצברגר ב"גם כן תרבות"
לדבריה, "האסון המתגלגל של המשפחה שלנו עדיין לא נגמר. אבא לא היה מושלם, הוא היה רב פגמים, אבל הוא השתדל. הוא נהנה לגרום לקוראיו לראות עומק וממד אמת, אולי אפילו הקלה ונחמה. הוא היה אדם טוב, וחשוב לי שהדור שהכיר אותו יזכור אותו כאדם טוב. אמשיך להיאבק את המאבק על שמו".
בפברואר האחרון הוציאה, בתו השנייה, גליה עוז, ספר שבו טענה כי אביה, שעימו הייתה בנתק ארוך שנים, נהג להתעלל בה בילדותה. לדבריה, הוא נקט כלפיה באלימות פיזית ומילולית, קילל אותה, השפיל והיכה אותה. היא אמרה כי לא היה מדובר באיבוד עשתונות חולף, אלא בשגרה של התעללות סדיסטית. "הוא גרר אותי מתוך הבית, זרק אותי על המפתן בחוץ וקרא לי טינופת", כתבה עוז בספרה. "דבר שמתחפש לאהבה".
בריאיון לכאן תרבות היא סיפרה לאחר צאת הספר: "אפשר להגיד שיצאתי מהארון, גדלתי בבית שהשפה בו הייתה אלימה ודכאנית. אני לא יכולה לשתוק יותר, לשתיקה יש מחיר עצום. קשה לי עם חלק מהתגובות, אני מקווה שהצלחתי להדליק פנס להסתכל על התופעה". על פרסום הספר היא אמרה אז: "לא עשיתי מה שעשיתי כדי לפוצץ איזה סקנדל. גם לא כדי לנקום או להיות זו שאמרה את המילה האחרונה"
האזינו לריאיון המלא עם גליה עוז ב"גם כן תרבות"
