קורין אלאל. מוזיקאית, זמרת, מלחינה ומפיקה, חוגגת ביום שישי יום הולדת 69. בשבת יציינו 50 שנה לפעילותה במופע המחווה "קורין וחברים", במסגרת מופעי "צלילי חורף" שמתקיימים לציון 66 שנים להקמת היכל התרבות תל אביב-יפו.
אלאל, שעברה בקיץ שעבר ניתוח להסרת גידול בלבלב, שיתפה בריאיון בתוכנית "תרבותניקים" בכאן רשת ב במצבה. "אני מרגישה הרבה יותר טוב, זה משתפר", אמרה אלאל. "עברתי תקופה קשה, ניתוח קשה בבטן ועכשיו אני מבריאה ממנו ונקווה לטוב. אני באמת מאמינה ויש לי המון עזרה, המשפחה שמלווה אותי והילדים. וחזרתי להופיע. זה מאוד מרגיע".
האזינו לריאיון המלא עם קורין אלאל בכאן רשת ב
"אין לי ארץ אחרת", אותו הלחינה אלאל למילים של אהוד מנור, הפך להמנון שמשתנה בהתאם לתקופה, בין אם במחאות בקפלן בשנה שעברה ובין אם בימים שמאז 7 באוקטובר. "זה מטורף, זה מראה כמה שלשיר אין סוף", אמרה. "גם השיר הזה, את לא יודעת לאיזה עוד עומקים הוא יכול להגיע. הוא המראה שלנו".
אלאל נחשפה למוזיקה בילדותה בתוניס. "אני זוכרת שהיו לי תקליטים של אדית פיאף וז'אק ברל שהייתי נורא מחוברת אליהם. ילדה בגיל 7-6. סתבא שלי כשהיא באה לבקר אותנו שאלה אותי מה היא רוצה, אמרתי שאני רוצה גיטרה. והיא הביאה לי גיטרה אדומה, לא גדולה. ועם הזמן הבנתי שעם הזמן אני אחראית לגיטרה הזאת. כל כך אהבתי מוזיקה, זה היה הדבר היחידי שמילא אותי בשמחה וביטחון".
"לא הייתה לי הרבה תמיכה מהבית", היא שיתפה. "זה כזה, רק אני עם עצמי צריכה להאמין ולעשות את כל הדרך לבד. וגם אחר כך לא הייתה לי תמיכה בשדה הקרב של המוזיקה. אף אחד לא אמר לי 'בואי, תעשי את זה'. כשרק אתה אומר לעצמך - זה קשה. ואני לא בן אדם עם ביטחון כזה גדול. אז עשיתי מה שיכולתי".
בשנים האחרונות הוענקו לאלאל שורה של פרסים יוקרתיים בהם פרס לנדאו למפעל חיים, פרס אקו"ם למפעל חיים ואף אות אבירת המסדר הלאומי של לגיון הכבוד הצרפתי. "זה אומר שעשיתי נכון את הבחירות שלי. זה היה נכון כל הקושי הזה", אמרה.
גם אחרי חמישה עשורים של פעילות מוזיקלית, אלאל מתקשה לעכל את החיבוק לו היא זוכה מהקהל הישראלי. "לא, אני כל כך שמחה. במיוחד עכשיו, כל התפילות וזה שאנשים כותבים לי ומדברים איתי. אחרי שנים, היו אלבומים שגילו אותם מחדש. זאת דרך קשה, לא דרך קלה".
מסתבר שדרך לא קלה עבר אחד השירים האהובים של אלאל, "שיר לשירה", אותו הלחינה למילים של יהונתן גפן. "אני זוכרת כשיהונתן נתן לי את הטקסט, התאהבתי בטקסט. הלחנתי אותו והקלטתי אותו, ולא יצא כלום איתו. אף אחד לא השמיע אותו. אבל אחר כך ב'אנטארקטיקה' הוא זכה למקום שלו".
וכמו ש"שיר לשירה" כתב גפן על בתו, שירה, גם אלאל הקדישה כמה מיצירותיה לילדיה שלה - עומר ויונתן. "את 'מה הפרח' הלחנתי כשעומר נולד, שמרית אור כתבה את המילים. יש לו את הקטע של הקופצניות. ואת 'שיר ליונתן' הקלטתי לאלבום 'פשוט כל כך'. הם גאים ושמחים באימא שלהם ומאוד מוכשרים. עומר בקולנוע וצילומים ויונתן בדיבוב ולשיר, הוא שר מדהים".
רגע לפני מופע המחווה, בו ישתתפו בין היתר אביתר בנאי, אסף אמדורסקי, אריק סיני, ברי סחרוף ונגה ארז, סיפרה אלאל על ההתרגשות. "אלה חברים שאני אוהבת ויביאו את עצמם למקום הזה של לשיר את השירים האלה. זה לא פשוט, זה הרבה מעבר. זה משהו מיוחד. אני רק חושבת על הכיף שיהיה על הבמה ושהקהל יהיה שם, שנשיר ונשמח".
בימים אלה שחררה אלאל את השיר החדש "החתול ואני". "לפני שנה וחצי פיטר רוט כתב לי שיש לו שיר שהוא כתב שהוא חושב שממש יכול להתאים לי. אמרתי לו שאני לא מרגישה שאני יכולה לעשות אותו, זה שיר עם עצב ולא היה לי עצב באותו זמן. ואז עברה השנה הזאת והגענו להתחלה של הקיץ, לחודש יוני והחתול האהוב שלנו הלך לאיבוד. ואיך שהוא, פיטר חזר אליי עם השיר ואמרתי לו 'אני רוצה להקליט אותו'. אני לא אשכח את זה בחיים, נכנסתי להקליט אותו ביום ראשון וביום חמישי עברתי את הניתוח".
"כולנו באותו 'ברקס'", אמרה אלאל על ההחלמה בזמן המלחמה. "אם זה הבריאותי או הארצי, אז הארצי יותר גרוע. הבריאותי זה לא בעיה, אני מטפלת בזה. אבל הארצי, מאוד-מאוד קשה לי המצב שלנו. שיש חטופים, חטופות, שיש אנשים שלא גרים בבתים שלהם, עשרות אלפים בצפון ובדרום. כולנו במקום הזה". ומה אלאל מאחלת ליום הולדתה? "שאני אראה את סוף המלחמה".
