בימים אלה מלאו חמישה עשורים מאז פורסם בעיתון "הארץ שלנו" סיפור בהמשכים שעסק בנער ציון מבית שאן, שהגיע למשפחת אומנה בחיפה וחווה קשיי הסתגלות. מאז זכה הספר "אל עצמי" להצלחה עצומה. עכשיו הקלאסיקה שעליה גדלו דורות של קוראים יוצאת לאור כרומן גרפי.
האזינו לריאיון המלא עם גלילה רון־פדר-עמית בכאן רשת ב
"הספר הזה עבר כבר כמה גלגולים", אמרה אמש (שלישי) הסופרת גלילה רון־פדר-עמית בריאיון בתוכנית "תרבותניקים" בכאן רשת ב. "הוא שודר ברדיו, הפך להצגה שלוש פעמים בגרסאות שונות, הפך לסרט קולנוע ובימים אלה הוא גם מעובד לסדרת טלוויזיה. העיבוד לקומיקס זה דבר מאד-מאד מרגש מבחינתי. אני בן אדם של מילים ופתאום אני רואה שאפשר להעביר את כל הסיפור בציורים. פשוט מפליא אותי מה שרחלי שלו המאיירת עשתה מזה, כשהיא עצמה בתור ילדה גדלה על הספר".
"למען האמת, לא הייתי שותפה לרעיון להפוך את 'אל עצמי' לרומן גרפי", סיפרה רון־פדר-עמית. "זו יוזמה של הוצאת 'מודן' ועורכת ספרי הילדים של ההוצאה מיכל פז. אני שמחתי, היום כבר יש לי נכדים והנכד שלי אמר לי 'סבתא תדעי לך שמה שהולך היום זה קומיקס'. אני לא כל כך מכירה קומיקס. לא העליתי בדעתי שאתחבר לזה כל כך חזק עד שראיתי במו עיניי את הספר".
מלבד "אל עצמי", חתומה רון־פדר-עמית על שורה של קלאסיקות ספרותיות לנוער, כמו סדרות ספרי "ג'ינג'י" ו"מנהרת הזמן", "נאדיה" ו"בחינת בגרות". "עברתי הרבה שלבים בכתיבה", היא סיפרה בריאיון. "בראשיתי בכלל לא התכוונתי לכתוב לילדים, אלא למבוגרים. אבל מגע שהיה לי עם מנחם בגין כי כתבתי על האצ"ל, שינה את עולמי. הוא אמר לי משפט שלא אשכח: 'רק הלבבות של הילדים פתוחים, אם את רוצה לכתוב ללבבות - תכתבי לילדים'. מאז צברתי יותר מ-50 שנות כתיבה לילדים וכמובן קשר איתם. כי זאת לא רק הכתיבה, אלא גם התגובות שלהם והמפגשים איתם".
"לילדים לפעמים יש הערות ושאלות שגרמו לתפנית מאוד גדולה בכתיבה שלי", היא שיתפה. "בשנים הראשונות התרומה הייתה הרבה יותר גדולה. לפני הרבה שנים ילד שאל אותי למה דמות באחד הספרים הראשונים שלי בסדרת 'ילדים אלמונים' הוא פחדן וצוחקים עליו. הוא אמר לי 'גם עליי צוחקים וזה מאוד כואב לי שאת צוחקת יחד עם אלה שצוחקים עליי'. הרגע הזה שינה את הלב שלי ונתתי לדמות הזאת בספר לקחת עצמה בידיים ולהחזיר מלחמה שערה".
"במקרה אחר ילדה שאלה אותי 'למה ג'ינג'י הוא בן?'", אמרה. "כשאני הייתי ילדה חשבו שרק בנים הם שובבים. 'אבל את בת, היית שובבה, אז למה את לא נותנת לנו הבנות להיות שובבות ומפקדות חבורות?', היא אמרה לי. ככה נולדה סדרת 'טולי תעלולי' שהיא בת. לפעמים תוך כדי כתיבה אני לא מבינה שיש לסיפורים השפעה שהיא מעבר לרגע שבו אני כותבת אותם".
בעידן של מסכים, טאבלטים וסמארטפונים, קשה שלא לתהות אם גם היום יש מקום לשבוע הספר העברי. "המילה 'ספר' בעצם מתכוונת לפורמט. בתוך הספר נמצא הסיפור. אני לא יודעת אם הפורמט 'ספר' יישאר. אני לא קשורה באופן בלתי ניתן לניתוק עם הפורמט, אלא עם הסיפור. הסיפור יכול לבוא בצורה דיגיטלית, בגרסה של קומיקס. אני אמשיך לכתוב סיפורים - כל עוד בני האדם יתעניינו בהם".
"בזמנו אמרו 'הטלוויזיה תהרוס את הספרות'", היא נזכרה. "זה לא קרה. יש כמה ספרים שלי שעובדו לסרטי טלוויזיה, כמו 'נאדיה'. הצופים בסרט דווקא רצו לקרוא את הספר. אני גם חושבת שהקוראים של הקומיקס ירצו לקרוא גם את הגרסה המלאה. אני לא חושבת שאחד מדלג על השני, אלא שהם יכולים לחיות בהדדיות גמורה ומי שאוהב לקרוא - ימשיך לקרוא".
שבוע הספר מתקיים השנה בעיצומה של מלחמה שנמשכת כבר יותר משמונה חודשים. "הימים האלה הם נוראים מבחינתי. אני התחברתי לשני הילדים הג'ינג'ים, כפיר ואריאל ביבס. התמונות שלהם מוצמדות לקיר אצלי ליד המחשב. אני לא מפסיקה לחשוב על התמונה הנוראה של שירי שנחטפת עם שני הילדים. קשה לי להכיל את זה".
"בספר החדש שלי 'הכלה האחרת' אני עוסקת בהתחלה של מאבק הנשים להיות שותפות בפעילות הציונית", הוסיפה רון־פדר-עמית. "אני הקדשתי את הספר הזה ללוחמות החיילות והאזרחיות של 'חרבות ברזל'. אני רואה בהן את הנינות או הבנות-נינות של גיבורות הספר. אני כל כך מתרשמת מהאזרחיות שישבו בעוטף ומהעוצמה הפנימית שלהן".
