לא היה ברור איך דדפול (בגילומו של ריאן ריינולדס), האנטי גיבור שלא מפסיק לקלל ולהרוג בדרכים מאוד גרפיות, יעבור מסך ביקום הקולנועי של מארוול ששייך לאולפני דיסני. אבל דקה לתוך תחילת הסרט כל הפחדים מתפוגגים - זה בדיוק הדדפול שכולם קיוו לראות.
מהרגע בו דיסני הכריזה שהיא קונה את פוקס, והעבירה לשליטתה את הזכויות המלאות על דמויות קומיקס מארוול האהובות - שמעתה יוכלו לקחת חלק ביקום הקולנועי; "דדפול & וולברין" (מעתה ייקרא "דדפול 3"), היה הסרט שמעריצי מארוול הכי חיכו לו והכי חששו ממנו.
> הוואטסאפ של כאן חדשות - עקבו אחרי הערוץ הרשמי
עד כה, בדיסני הנהיגו קו מאוד ידידותי ל"צופה הצעיר" בכל הנוגע לסרטי הפרנצ'ייז. המעריצים פחדו שזה יהרוס את החן האפל שאפיין את שני הסרטים הראשונים - ויהפוך את הדמות עם הפה הכי מלוכלך שיש למארוול להציע, לנסיכת דיסני.
לזה הצטרפה העובדה שהיקום הקולנועי של מארוול מקרטע (בלשון המעטה) מאז "הנוקמים: סוף המשחק" (2019). כישלון אחרי כישלון של סרטים עם דמויות אהובות (כן תור ודוקטור סטריינג', אני מדבר עליכם), גרם לכך שהצופים דאגו שדדפול ילך בדרך דומה - וחשוב מכך, אוהבי מארוול רצו שדיסני תכיר בסבל שהיא העבירה אותם בחמש השנים האחרונות (לא כולל "ספיידרמן: רחוק מהבית", הוא היה מושלם).
בדיסני השכילו להוריד מעט את הלהבות ולהשקיט ולהשתיק את הביקורת, אחרי שנקטו בשני צעדים קריטיים. הראשון, ומה שמארוול עושה הכי טוב, היה לשלוף את התותח הכי כבד בארסנל דמויות הקומיקס הזמינות להם אחרי הרכישה של פוקס - וולברין (בגילומו של יו ג'קמן, שחוזר לתפקיד פעם נוספת).
הצעד השני היה לשמור על הכבוד המפוקפק של דדפול ולהכריז שהסרט יהיה לצפייה מגיל 16 ומעלה. דם, קללות ותמרות עשן, הנה אנחנו באים!
העלילה של "דדפול 3" לא מעניינת, היא כמעט שלא קיימת - וזה לא משנה. הסרט הוא כיף טהור ומלא בהומור. דיסני הבינו שכדי לשרת ולכבד את הקהל הנאמן של סרטי מארוול בצורה הטובה ביותר - ולשמור על הקהל של סרטי דדפול הקודמים, הם צריכים לשחק לפי החוקים של הדמות הרצחנית ולא להפך.
שבירת הקיר הרביעי, המודעות העצמית, ובדיחות-המטא עובדות באופן נהדר. אל התלכיד הזה נוספת הכימיה הנהדרת בין ריינולדס וג'קמן. והתוצאה: אין ספור רגעים שנונים ומבדרים שגורמים לקהל לשאוג מצחוק.
"דדפול 3" הוא הנפת אצבע משולשת לאולפני פוקס, בהם צולמו הסרטים הקודמים, וקריאה השכמה למתחרים: אם אתם מונעים מאיתנו דמויות של מארוול - אנחנו נקנה אתכם. 4,000 עובדי פוקס פוטרו בעקבות מהלך הרכישה.
עם זאת, הסרט עושה הרבה כבוד לדמויות מארוול שנבלעו בתהום הנשייה שנקראת אולפני פוקס. הוא מחזיר למסך דמויות מפרויקטים שנשכחו או נכשלו, וגם כאלו שמעולם לא זכו לקבל סרט משלהן, למורת רוחו של הקהל הצמא לכך (נכון, דוקטור סטריינג' 2 עשה את זה לפני, אבל הוא עשה את זה גרוע, אז זה לא נקרא).
הופעתן המפתיעה של הדמויות תוציא מהקהל מחיאות כפיים ותשואות רמות. בכך דיסני מודיעה בגאון: כל הילדים האבודים חזרו הביתה, למקומם הטבעי; ומוסיפה קריצה לא מרומזת לקהל: תישארו במקומות, תהדקו חגורות - כי בהמשך צפויות עוד הרבה הפתעות.
לדיסני אסור לנוח על זרי הדפנה, המונחים על ערימת הגופות ש"דדפול 3" השאיר אחריו. האולפנים צריכים לחזור לבסיס, לבנות מחדש ולא לפחד להמשיך לקחת סיכונים, אם הם רוצים לשחזר את ההצלחה לה זכה היקום הקולנועי בעבר. כי אם לא, "דדפול 3" יהיה שירת הברבור של היקום הקולנועי של מארוול.
